גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 285ראשיהפצה

מכתבים - מכתבים למערכת

20/03/08, 13:13
קוראי העיתון

ללמוד מ'עיר דוד'/ הרב ידידיה שילה, בית אל

ערביי ג'בל מוכאבר כבר חוגגים את העצמאות שהם חושבים לקבל במתנה מאהוד אולמרט. הרגשה זו נסכה אומץ בליבו של אחד התושבים לבצע  את הטבח בישיבת מרכז הרב. התשובה ההולמת (תרתי משמע) לפיגוע הרצחני תהיה הקמת שכונה יהודית בג'בל מואכבר. לא צריך יותר מדי אישורי ממשלה. מספיק לקנות בית אחד בשכונה והיתד נתקעת.

מישהו זוכר שפעם 'עיר דוד' היתה שכונה ערבית עוינת בשם 'כפר סילואן'? בדרך הזו, גם ביתו של המחבל ימ"ש, יהיה בסופו של דבר בבעלותנו.

להכין אלטרנטיבות/ יחיאל הלוי, ירושלים

שמענו בשמחה על-כך שציבור נאמני התורה, העם והארץ לא שתק על הרצח הנורא בישיבת 'מרכז הרב' והחליט לעשות מעשה בכפרו של הרוצח ימ"ש.

יחד עם זאת, דומה שאסור לנו לשגות באשליות. עד כמה שזה נשמע מייאש, אין כיום כמעט שום פעולה מעשית אותה אפשר לעשות על מנת לשנות את המצב. זה כואב, אבל לא רק שמוקדי ההשפעה אינם נתונים כיום בידינו, אלא שגם כל פעולה שנעשה תנוצל מבחינה תקשורתית לרעתנו.

מה נותר לנו לעשות? אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים. בתחום הזה צריך להשקיע היום את המאמצים המרובים ביותר: בתפילה, תורה וקירוב ישראל לאביהם שבשמים.

אם אנו מחפשים בכל זאת אפשרות לפעולה מעשית, נוכל למצוא אותה בדמות הכנת אלטרנטיבות בכל תחומי החיים למערכות הרקובות הקיימות (משפט, אקדמיה ותקשורת), מתוך ציפייה לכך שברגע הראשון שהדבר יתאפשר וניקרא אל הדגל – נוכל לעשות זאת ללא שהיות.

מ'מרכז' תצא מנהיגות/ אוריאל טויטו, בית אל

קראתי את דברי השבח על הרב ירחמיאל וייס שליט"א, על נטילת אחריות, צניעות ומנהיגות.

כאן ראוי גם להזכיר, בבחינת ברא כרעא דאבוה (והתלמידים קרויים בנים), את מעשהו הנשגב ומעורר השראה של תלמיד ישל"צ אך לפני פחות משנה, כשלא רצה לקבל את תואר חתן התנ"ך, משום שסבר שאינו ראוי לתואר זה.
 
כבוגר הישיבה הגבוהה אני מתפאר ביצירותיה, ואבל בכאבה.
 
מה עשיתם למען יהונתן (בתגובה ל'ישראל לא באמת רוצה', בגיליון  284) לא יחזיר את יהונתן כי ישראל לא באמת רוצה/ עמיחי כהן, רחובות

כתבתה המצוינת של עפרה לקס על יהונתן פולארד חייבת לעורר את כולנו למסקנה אחת - עלינו לעשות בזמן הקרוב הכל כדי לנצל את שעת הכושר ולהביא לשחרורו.

נכון שהוא נשכח ע"י הפוליטיקאים, אולם דווקא עכשיו, אם כולנו נתעורר לפעול ולא ניתן לנושא לרדת מסדר היום הציבורי, יש סיכוי אמיתי לשחרורו.

לפני הכל חייבים להבין שאין זאת שאלה פרטית שלו, אלא מאבק על עצם קיומנו כחברה, כעם שביסוד קיומו הערבות ההדדית. דוגמה לפעולות שכולנו יכולים לפעול: תפילה, הפצת מדבקות על המכונית, פניות לאישי ציבור, טלפונים ללשכת רוה"מ, להזכיר את פולארד בכל אירוע וחג, חתימה על העצומה למען שחרורו (באינטרנט), תרומות ועוד. 

בלי סיסמאות בבקשה/ אדוה נוה, שערי תקוה

למרות הזדהותי עם מטרות ההפגנה בג'בל מוכאבר, ברצוני להעיר הערה עקרונית. אני יודעת שלעתים קרובות הפגנות מוצגות בטלוויזיה בצורה מסולפת, אך קשה היה שלא לשמוע את הצעקות "מוות לערבים". האם באמת קוראי הקריאות הללו התכוונו שגזר דין מוות יחול על כל הערבים? למרות התגברות אירועי יידוי אבנים וההתפרעויות נגד יהודים, רובו של הציבור הערבי שומר חוק. בצה"ל משרתים חיילים וקצינים בדואים, הרי ביום בו אירע הטבח במרכז הרב נקבר הגשש הבדואי שנפל ברצועת עזה. בפצועי הפיגועים מטפלים רופאים ואחיות ערבים רבים. האם גם להם מגיע מוות? האם מישהו חשב איך הם ומשפחותיהם מרגישים?

דווקא לציבור שלנו השואף להקפיד על אורח חיים של מוסר וצדק, אסור להיגרר אחרי פרובוקציות ולהשמיע סיסמאות מסוכנות.

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

1. נמלט מהמשטרה ונפל לבור ביוב ענק.
ריצת עמוק.

2. ביהמ"ש: המשכירים חייבים להחזיר כסף לדיירים בגין ירידת הדולר.
מטבע עובר לשוכר.