גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 285ראשיהפצה

השופטים נקראים לסדר - שופטים ושוטרים

השופטים הבכירים זועמים על שר המשפטים שרוצה להחיל עליהם כללי מינהל תקין, כמו שהם אוכפים בכל מוסד ציבורי אחר ● עליית מדרגה בשקיפות התנהלותו של בית המשפט העליון: מעתה ינוהלו בדיון פרוטוקולים מסודרים.
20/03/08, 13:13
יאיר שפירא

הרטוריקה הלעומתית של חבורת בית-המשפט העליון נגד שר המשפטים, דניאל פרידמן, שברה בשבוע החולף שיאים חדשים. והפעם: מתקפה על הצעה לשינוי בחוק במינוי נשיאים וסגניהם לבתי-המשפט הזוטרים. קצת עצוב וקצת משעשע היה לשמוע אנשים חכמים ובהירי הבעה, בדרך כלל, כפרופסור מרדכי קרמניצר, המנסים להסביר מדוע הם מתנגדים בכל תוקף להצעות הגיוניות ומתבקשות לשקיפות ולהגינות במינויים במערכת המשפט.

כדאי שנזכור שבלחץ הכבד שמפעילים אהרון ברק, דורית ביניש ואנשיהם, נסוג זה מכבר פרידמן מקידום הצעות חוק דרמטיות יותר. שינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים, למשל, ירד מהפרק לעת עתה, והרוב בה לבייניש, האוטומטי כמעט, מובטח לשנים הקרובות. גם חוקים המגבילים את יכולתו של בית-המשפט העליון להתערב בעבודת רשויות השלטון האחרות, הממשלה והכנסת, הוקפאו למעשה, ואפילו דקלרטיבית כבר אינם שגורים תדיר בהצהרותיו של שר המשפטים.
הצעת החוק הנוכחית של פרידמן אינה עוסקת בשיווי המשקל שבין בית-המשפט העליון ובין הממשלה של הכנסת. היא גם אינה מאיימת לחזק את אחיזתם של נבחרי הציבור בבחירת שופטי העליון. כל כולה החלת כללי מינהל תקין על דרך עבודת הרשות השופטת, כללים שהרשות השופטת עצמה אוכפת בכל מרחב ציבורי אחר.

חוק בתי-המשפט קובע כי נשיאי בתי-המשפט וסגניהם נבחרים בידי שר המשפטים ובהסכמתו של נשיא בית-המשפט העליון. הפרקטיקה שהשתרשה היא שבפועל נשיא בית-המשפט העליון הוא הבוחר את הנשיאים ואת סגניהם כראות עיניו, ושר המשפטים משמש לו חותמת גומי. תהליך הבחירה נעשה, אפוא, בידי אדם יחיד, ללא כל שקיפות, ללא צורך לנמק את בחירתו, וללא כל קריטריון פורמלי – התנהלות הנחשבת בלתי נסבלת במינהל ציבורי מתוקן.

בתזכיר התיקון לחוק שפרסם משרד המשפטים מציעים אנשיו של פרידמן להוציא את הסמכות למינוי נשיא מידיו של שר המשפטים, ולהעבירה לידיה של ועדה מקצועית, שבה שופט אחד שימנה שר המשפטים, שופט אחת שתמנה נשיאת בית-המשפט העליון, מנהל בתי-המשפט, ושני שופטים שבחר סגל השופטים בבית-המשפט בו עומד להתמנות אותו נשיא. את סגן הנשיא יבחרו שופט אחד שיבחר שר המשפטים, שופט נוסף שתבחר נשיאת בית-המשפט העליון והנשיא של אותו בית-משפט. חברי הוועדות יוגבלו במינוי לארבע שנים, וההחלטה תתקבל, אחרי דיון, ברוב קולות. 

קשה לטעון כי ההצעה הנזכרת מעודדת שחיתות, או מפילה את מערכת המשפט לידיהם של פוליטיקאים. הדבר היחיד לו תגרום ההצעה הוא שהנשיאה ביניש והנשיאים שיבואו בעקבותיה לא יוכלו לעשות במערכת ככל העולה על רוחם. אשר על כן, אפילו אדם חכם כפרופסור קרמניצר נזקק לטיעונים עלובים במיוחד כמו זה ששמענו השבוע, שעיקרו כי פרידמן הרבה לתקוף בבוטות את התנהלות בית-המשפט העליון איבד את הזכות להעלות כל הצעה הקשורה במישרין או בעקיפין בבית-המשפט הזה או בנשיאה העומדת בראשו.

הפרוטוקולים של שופטי העליון

אומנם הטרחנו אתכם לא פעם בנושא אך נעשה זאת עוד פעם אחת, הן בשל חשיבות העניין והן בשל קרבתו לאייטם הקודם. השבוע הוחלט בפסק דין של בג"ץ כי בית-המשפט העליון ינהל פרוטוקולים זהים לאלו המנוהלים בבתי-המשפט הזוטרים יותר. בפסק הדין נכתב כי הפרקליטות הודיעה לבית-המשפט כי הערכות הנהלת בתי-המשפט בעניין הסתימה. עוד מאבק ציבורי על שקיפות בבית-המשפט העליון הגיע לסיום מוצלח.

המצב אמור להשתפר עוד יותר כאשר ועדת החוקה של הכנסת תשלים את טיפולה בהצעת חוק העומדת בנושא, המבקשת להפוך את הפרוטוקולים לאמינים ולמפורטים יותר, להוציא את עריכתם מתחת יד השופטים, ולכלול בהם גם את הערות השופטים במהלך הדיון. אם וכאשר תעבור החקיקה הזו בקריאה שנייה ושלישית, יחול החוק אוטומטית גם על בית-המשפט העליון.

שופטות שכאלה

כמו בהרבה נושאים פליליים אחרים, ההערכה היא כי העלייה התלולה במספר השופטות המועמדות לדין פלילי אינו דווקא בגלל שמערכת המשפט הולכת ונשחתת, אלא דווקא כי האכיפה, או לפחות האכיפה הפומבית, הולכת ועולה.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט השבוע להעמיד לדין פלילי את שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב דליה מארק-הורנצ'יק, בכפוף לשימוע שייערך בקרוב לשופטת. השופטת חשודה כי מינתה עורך דין המקורב אליה לתיקי כינוס נכסים, תיקים רווחיים מאוד לעורכי הדין, על אף שידעה כי הוא בהליכי השעיה מלשכת עורכי הדין וכי הוא חשוד במעילה בתיק כינוס אחר.

במהלך החקירה התגלה כי השופטת רכשה דירה במחיר הנראה מוזל ממחיר השוק מכוח שייצג עורך הדין וכי עורך הדין ייצג אותה במקרים אחרים – דבר שעלול להיחשב לקבלת טובת הנאה. במהלך החקירה גילתה המשטרה במחשבו של עורך הדין קבצים ובהם פסקי דין של השופטת שתאריך יצירתם מוקדם לתאריך בה פרסמה השופטת את פסקי הדין, דבר שהעלה חשד כי הוא סייע לשופטת לכתוב אותם פסקי דין.

נזכיר כי בשנים האחרונות הועמדו לדין עוד שתי שופטות שלום נוספות. השופטת הילה כהן עמדה לדין משמעתי מתוקשר והורשעה בזיוף פרוטוקולים של בית-משפט כדי לחסות על איחורים כרוניים בהם המתינו באי בית-הדין עד בוש. והשופטת אסנת אלון-לאופר, שהורשעה בחדירה למחשב ובפגיעה בפרטיות של קצין שב"ס שהיה אז בן זוגה.

פרשה כמו זו של השופטת לשעבר לאופר-אלון אינה נמנעת. שופטים גם הם בני אדם וגם הם כושלים. לאופר, יש לציין, הורשעה בעבירות קלות יחסית בנסיבות אישיות מורכבות, ואינה באופן כלשהו גורם פלילי שחדר מבעד למערכות הסינון של מינוי השופטים. סרחונן של השופטות כהן ומארק-הורנצ'יק  בעייתי הרבה יותר, כי חטאו כשהקצינו בהרבה או במעט התנהגות רווחת בקרב השופטים, ופשעו כי נתפסו על כך. כהן שיפצה, כמו שופטים רבים, פרוטוקול כדי למנוע מבוכה קטנה. מארק-הורנצ'יק מינתה עורך דין מקורב לתפקיד ששכרו בצדו, תופעה שאינה נדירה מספיק בבתי-המשפט השונים. מסתבר כי הגברת השקיפות בבתי-המשפט תסייע גם לשופטים שלא להסתבך בצרות מיותרות.