גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 285ראשיהפצה

שאלת השבוע - דעות

20/03/08, 13:13
אנשים שהמערכת בחרה

שאלת השבוע: בחר לך כתחפושת את אחד הדמויות הידועות בישראל, חשוב כיצד היית פועל במקומה ושתף אותנו.

להיות ציפי לבני/ ח"כ פרופ' אריה אלדד, האיחוד הלאומי

- וייסגלס את אדלר יועצי תדמית , איך נוכל לעזור לך?
- אני רוצה להתחפש לציפי לבני, מה אני צריך לעשות?
- לציפי לבני? אנחנו מבינים... המממ... לפני שנוכל לייעץ לך, אנחנו צריכים לדעת עליך  כמה דברים. אדוני מאמין במשהו?
- סליחה?
- אדוני מאמין באלוהים? בבית"ר ירושלים? בקומוניזם? אדוני פמיניסט? מאמין למה שראש הממשלה אמר ברדיו, שיהיה כיף לחיות כאן?
- אני מאמין שאם הממשלה הזו תמשיך ככה, המצב יהיה הרבה יותר גרוע.
- אה!!! אדוני רציונליסט... זה הופך את המשימה לקשה הרבה יותר... אבל מה עם האמונה? שום דבר?
- כלום.
- נפלא... יש לך כל הנתונים להיות ציפי לבני! מה עם מורשת אבות?
- ודאי! שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן!
- טוב מאוד. אמרת שאתה רוצה להתחפש לאבו-מאזן, כן?
- לא. לציפי לבני.
- אולי אדוני מוכן להחליף נושא לתחפושת? אולי יבחר מישהו עם אופי?
- מתעקש על ציפי.
- טוב אדוני... זה לא הולך להיות קל. יש לך ביטוח רפואי משלים?
- למה לי ביטוח משלים?
- כדי שתוכל לבחור מנתח, ניתוחים להסרת עמוד שדרה הם מורכבים ביותר...
- בלי עמוד שדרה??? מה יחזיק אותי?
- התקווה להיות ראש ממשלה, אדוני, ויש גם העניין הזה... נצטרך לפרמט אותך.
- מה???
- לפרמט. תצטרך לשכוח כל מה שאמרת בעבר על ארץ ישראל וזכותנו וכל זה. ירושלים זה משהו עקרוני בשבילך? אתה ימין קיצוני כזה?
- אני לא קיצוני, אבל בכל זאת ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, בירת ישראל לנצח נצחים...
- אדוני רוצה להיות ציפי לבני או להתווכח?
- רוצה ציפי.
- מאה אחוז. תעבור במשרד לקחת את הפאה הבלונדינית של אהוד ברק מ'אביב נעורים', ואתה מסודר.
- תודה. רגע, סליחה, אבל לא דיברנו על כסף.
- אנחנו עובדים על בסיס אחוזים. חמישים אחוז מפרס נובל שתקבל עם ברגותי.
- אבל הוא עוד בכלא, לא?
- יצא, אדוני. חיים רמון לקח את התחפושת שלו.
- טוב, אז תודה ושלום.
- מי דיבר על שלום?

מתחפש לאורבך השני / יאיר אורבך, סטנדאפיסט

לא הרבה פעמים, אם בכלל, אני מקבל הזדמנות לבחור דמות ולומר מה הייתי עושה במקומה. אבל כשאמרו לי שזה מה שאני צריך לעשות, ידעתי מיד שאני צריך להתחפש לאורי אורבך. רק כך אולי אוכל לעשות מעשה שיעזור לשנינו. אני, במקום אורי, הייתי שוקל לנסות לפתור את הבעיה שלשנינו יש אותו שם משפחה.

אורי, אני מכיר את התסכול שאתה הולך ברחוב ועשרות אנשים צועקים לך "יאיר! יאיר!", ואתה לבטח יודע שלמעשה הם מתכוונים לאורי, אך הם טועים בטעות פרוידיאנית. אני מכיר את זה ששואלים אותך "אורי, על איזה נושאים אתה מדבר במופע הסטנדאפ שלך? ואתה אומר: לא... המצחיק זה השני. אני רק אורי, העיתונאי".

בתור אורי, אני מניח שהדבר הראשון שהיה עולה בדעתי הוא לשנות את שם משפחתי. אך אני חושב שלא הייתי עושה זאת. שהרי אני הייתי לפני העולל הקטן. אני האורבך הראשון! אך בתור אורי אני מבין, שאולי אני הגעתי לפני אותו עולל אך הוא יישאר אחריי ויוכל למחוק, חלילה וחס, כל חותם אורבכי הקשור לאורי. לכן אני, אורי, מציע לך, יאיר, בוא נאחד כוחות.

נשיב לכל אלו ששואלים: "כן, אנחנו קרובי משפחה". עם האינטלקטואליות שלי, והומור כמובן, ועם ההומור שלך, והאינטלקטואליות שלי, נהיה המשפחה האולטימטיבית. אף על פי שלפעמים מתבלבלים בינך לבינו, נוכל להוסיף גם את איתן אורבך השחיין. סתם בשביל היופי. הרי בינינו, שנינו לא חזקים בזה. תחשוב על זה.

שלך, אבא.

איש תקשורת שחייב לטעות/ מאיר עוזיאל, עיתונאי

אבחר לא דמות בִשמה, אלא בסמליותהּ. בחרתי בדמות המובילים בתקשורת ההמונים-הישראלית היום ובסביבה המקיפה אותה, כמו מעצבי דעת הקהל לסוגיהם, אלה שנמצאים בעמדות הכוח. הדבר המרתק הוא שכולם, בלא יוצא מן הכלל, הם אנשים שבעבר טעו בתחזיותיהם. כל מי שלא טעה בעצם לא הצליח לשרוד. נראה שאם אתה רוצה לקבל עמדה בכירה בתקשורת ההמונים בישראל, יש להגיש טופס טעויות שלך בעבר, ואם אין בו לפחות עשר טעויות גדולות, אפילו לא ידונו במועמדותך, משום שיש חשש שלא תטעה גם בעתיד.

לו אני הייתי אותה דמות סמלית מהסוג הזה, או לו הייתי במעמד שמחליט על קבלת סוג כזה של אנשים ועל שיבוצם, הייתי עורך חשבון נפש עמוק מאוד. לא הייתי עושה את הטעות הגדולה מכולם, שהיא לא לראות את הטעויות שלי. מובן שהאנשים הנ"ל יודעים את הטעויות שלהם, אבל מעל כל הטעויות הללו יש גורם גדול מכל שיקול: האגו.

לו הייתי מתחפש היום לאחד השליטים בתקשורת הישראלית, אחד מאלה שעומדים בראש המערכת התקשורתית הבכירה, מובן שהיו לי שיקולים מסחריים שהיו מנחים אותי אם מדובר בתקשורת המונית, אבל לא היה לי מנוס מלהבין שכל שכבת הכותבים או המגישים או המרואיינים הבולטים הם כולם אנשים שטעו בעבר. וברור שהייתי נתון במצוקה גדולה, כי לבטח הם יטעו שוב. ולא הייתי מסתיר את המצוקה הזו, והייתי מכריז שאני מחפש אנשים אחרים ושאני מעוניין לטפח אנשים אחרים כדי להכשיר אותם למקצוע. כמו שאני מכיר את השליטים היום, הם לא יכריזו זאת, אבל אני מצפה מהם לכל הפחות להיות מודעים לבעיה. כרגע הם מתחפשים והם מרמים את עצמם שהם מייצגים אמת או מחפשים אותה, ושהם מפרשים את המציאות ומרגישים אותה כמו שצריך. הם מרמים את עצמם שהם פלורליסטים, וזו הרמאות הגדולה מכל.

רק המשיח/ שי גפן, מזכיר 'המטה להצלת העם והארץ'

למען האמת אני בהתלבטות לא פשוטה. חשבתי להתחפש לאריק שרון המתעורר מהתרדמת, כדי לראות במו עיניי מה גרמתי לעם ישראל ולמתיישבים היקרים מגוש קטיף. לומר לכל עם ישראל  'חטאתי עויתי פשעתי', נענשתי קשות בגלל ההתנתקות, וכעת אני רוצה לכפר על מעשי, ולכבוש מחדש את רצועת עזה.

הרהרתי שמא עדיף להיות אקטואלי יותר ולא להתחפש למי שנושם באופן עצמוני, אלא דווקא לבנו יקירו עמרי שרון עם מדי האסיר בכלא מעשיהו, לבקש חנינה מהנשיא פרס, ומיד לאחר שחרורי, מתפנה במרץ לשקם את המגורשים מגוש קטיף בכסף הגדול שעשיתי לביתי, ומביע חרטה  שהולכתי את אבא שולל, וגרמתי לו ש'זקנותו תבייש את צעירותו'. הרהרתי שמא לא ראוי להתחפש  לאדם שדבק בו רבב כה גדול והשחית מדינה שלמה, ומרצה כעת עונש מאסר בפועל. 

ואז עלה ברעיוני להתחפש לדן חלוץ רמטכ"ל הגירוש, ולהביע חרטה על התסבוכת שהובלתי מדינה שלימה ב'התנתקות' ולאחר מכן במלחמת לבנון, ובעיקר על מכירת המניות כמה שעות לפני שהחליטו לצאת למלחמה. אולם לאחר שקראתי  במוספי הכלכלה שדני מתמודד עם קשיים כמנכ"ל חברת 'סטרלינג' אותה הוביל להפסדים גדולים, החלטתי לוותר על התענוג  ולהתחפש לאלי ישי יו"ר תנועת ש"ס, ללכת לרב עובדיה ולומר לו: "כבוד הרב על טעות לא חוזרים פעמיים, מספיק נפלנו ב'אוסלו' וגרמנו לאסון כבד, לא כדאי כעת שאנו נחלק את ירושלים והטילים על גוש דן שיפלו בעתיד הלא רחוק יירשמו  ל'זכותה' של תנועת ש"ס". 

אבל אז לחשו לי באוזן הפרשנים של ש"ס לוותר לאלי ישי, שכעת נמצא במאבק הישרדות מול מי שנושף כעת בעורפו הלוא הוא השר אריאל אטיאס שמאיים על מעמדו וזוכה לכבוד וגדולה בבית הרב יותר ממנו. המשכתי לכיוונו של אהוד אולמרט ולומר לעם ישראל במילים הכי פשוטות "התפקיד הזה פשוט לא מתאים לי, נכשלתי ובגדול. אמנם אני מצליח לשרוד בזכות מניפולציות פוליטיות ובעזרת ה'מאתרגים' למיניהם, אבל זהו, הגיע הזמן ללכת הביתה".

בסופו של דבר נקעה נפשי מאותם דמויות עלובות שגורמים לי בחילה, והחלטתי להתחפש לדמותו של המלך המשיח שיגאל אותנו מאותם מנהיגים לא ראויים, ויקבץ את נדחי ישראל, וינתץ את השיקוצים בהר הבית ויגרש את האויבים מארצנו הקדושה, יבטל את ממשלת הזדון, ויקים מחדש את מלכות דוד ויבנה את בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן.