בשבע 286: הפועל בית-אל

מי שרוצה להתנחל בלבבות צריך לקחת דוגמה מתושבי רמת הגולן, שהפכו את האזור שלהם לפנינת תיירות ישראלית ● אם אנחנו חלק מהעם, לפחות צריכה להיות לנו קבוצת כדורגל, או כדורסל. היידה בית"ר יש"ע!

אבישי מזרחי , כ' באדר ב תשס"ח

נבהלתם מהכותרת? זה לא ממש מסתדר לכם בראש? ייתכן. הגיוני. אבל תתחילו להתרגל. מי שמבקש להעביר את יש"ע תהליך נורמליזציה חייב להקים בה קבוצת כדורגל או לפחות קבוצת כדורסל (אם לא רוצים להיכנס לפינות הלכתיות סבוכות). תקראו לזה מכבי עפרה או בית"ר אלון-מורה, אפשר לחשוב גם על משהו גלובלי יותר כמו אליצור יש"ע – כך או כך, זו חייבת להיות קבוצה איכותית בליגה הראשונה שגורפת כותרות צבעוניות בעיתוני הספורט (ודווקא שם).

מי שרוצה למתג את אוכלוסיית יש"ע כאוכלוסייה נורמטיבית שבה חיים אנשים מן היישוב ולא כת פונדמנטליסטית עם כיפות צמר, פאות מתנופפות ומבט משיחי בעיניים, חמושים בעוזי וסנדלים תנ"כיות ומתנחלים באיזו גבעה חשופה ונידחת עטופה כפרים ערביים, חייב לקלף מחֵבלי הארץ הנפלאים הללו והרומנטיים כל כך, וכמובן מן האנשים החיים בהם, את התוויות שהודבקו להם על לא עוול בכפם, ובתמורתם ליצוק אווירה של מציאות חיים טבעית, פשוטה ונורמלית.

בשנים האחרונות ניכר לעין כל השינוי התודעתי הזה: יקבי בנימין וגוש עציון, חוות חקלאיות עתירות שם, גלריות אמנים מכובדות תוצרת יש"ע, תיירות פנים מעניינת ומפתיעה, מרכזים אקדמיים, וכדומה. כל אלה מבשרי הנורמליזציה, אך לא די בכך. דמיינו לעצמכם שהשיח על יש"ע יהיה במדורי הספורט ולא בעמודי החדשות. דמו בנפשכם אלפי אוהדים צהובים ואדומים נוהרים לפסגות או לשילה, מכים בתופים ומצפצפים בזמבורות שואגים ושרים. הם יפגשו, לבטח, באוהדים אחרים במקצת, רגועים יותר, עדינים יותר, ובעיקר מאמינים יותר, עם סולם ערכים שונה. ובכל זאת ייפגשו סביב מגרש הכדורסל הביתי, המתנחלי, ולא בנסיבות אידיאולוגיות חדות קשות ומכבידות.

אם אנו רוצים לומר, קבל עם ועולם, שיש"ע היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, אנו מחויבים לפעול אקטיבית שזה ייתפשׂ כך בציבור. צאו וראו כיצד הפכה רמת הגולן לקונצנזוס (צימרים, חרמון, יקבים, תעשייה משגשגת, נוף משגע, טיולים אטרקטיביים, ארכיאולוגיה, אקדמיה וחילונים נטולי אידיאולוגיה) וכיצד העיר אריאל מושכת אליה אלפי סטודנטים חילונים הרחוקים אידיאולוגית ממגמת ההתיישבות שם.

קבוצת כדורסל איכותית בליגה ראשונה זה סיפור יקר, מדובר במיליוני שקלים בשנה, אבל זה מנוף שיווקי אדיר ומיתוג מסחרר ומפתיע שקשה להישאר אדישים למולו. אני רוצה להאמין שעשירי המגזר יוכלו לזרוק כמה פיצוחים (זו הזדמנות לאחל מזל טוב למשפחת זיסר על הבית החדש), גם להם זה יעשה טוב. ראו כיצד הצליח איזי שירצקי, מיליונר מקומי, להפוך קבוצת תחתית בליגה נמוכה (הפועל קרית-שמונה) לקבוצה מהחמישייה הפותחת שדרסה מועדונים מכובדים. שלא לומר ארקדי גאידמק, השולט בכספו גם בליגת העל. אין מאחז טוב יותר מאולם כדורסל מפואר המכיל אלפי אוהדים. אפשר יהיה לשיר שם "משיח משיח" (זה הוכיח את עצמו פעם כסגולה להצלחה), אפשר גם לארגן שטיבלעך, אם מאוד רוצים, בהחלט אפשר אף לגייס את המשאב הזה כדי להראות ש"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים" (הרב קוק שם, שם).

אבל בעיקר לדלג על מפגשים קרים ומנוכרים רוויי חשדנות וסלידה, להנמיך את הצעקות ממגדלי השן המנותקים, לדבר אל העם היושב בציון ובתל-אביב בשפתו שלו, לחבר את יש"ע לעם בגובה העיניים הרצוי, ולעשות צעד וחצי לקראתו בלי להטביע.