בשבע 286: מיקרוסקופ

עדי גרסיאל, חני לוז, ישראל מידד, חגית ריטרמן , כ' באדר ב תשס"ח

קישינב במזרח ירושלים/ עדי גרסיאל

המילה פוגרום, על פי ויקיפדיה, נגזרת ממילה רוסית שמשמעה השמדה, הרס. "התנכלות המונית רחבת היקף. התנכלות זו פגעה בחייהם וברכושם של היהודים. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום רוסיה בשנים 1881-1884." על הפוגרום בקישינב, שבו נטבחו באכזריות 49 יהודים, כתב ח"נ ביאליק את הפואמה מהפכת הקרביים 'בעיר ההריגה'.

ביום ראשון בשבוע שעבר, לאחר ההפגנה שקראה להרוס את בית המחבל מג'בל מוכבאר, יידו כמה עשרות צעירים אבנים בלב הכפר וגרמו נזק לרכוש. כותרת הדיווח בהארץ למחרת האירוע היתה: "22 פעילי ימין נעצרו בהפגנה בג'בל מוכאבר". על פי הידיעה עשרות בני נוער מהימין... יידו אבנים לעבר בתים בכפר, ניפצו שמשות וחיבלו בדודי שמש. תושבים ערבים יצאו לעברם והשיבו ביידויי אבנים". לא דווח על נפגעים ערבים.

ולמרות הדיווחים, חלק מהפובליציסטים בעיתונים סברו כי המושג הטעון, שמתקשר עם מעשי טבח אכזריים כמו פרעות תרפ"ט בחברון, הולם את גודל הזוועה.

"זבולון אורלב לא נסער מהפוגרום בג'בל מוכאבר", קבע שחר אילן בהארץ.

במעריב מזהירים בטורו של אבישי בן חיים ש"בפורים הזה הסכנה לפוגרום קטן גדולה במיוחד", על רקע תמונות המפגינות בג'בל מוכאבר. נחום ברנע בידיעות כתב על "הפוגרום שערכו ביום ראשון השבוע 200-300 מפגינים".

בהמשך מתפלמס ברנע עם ההוראה ברשות השידור להימנע משימוש תכוף בביטוי 'ימין קיצוני'. "בשביל זה יש עיתונות", הוא מסביר, "בשביל לקרוא לילד בשמו". וואלה.

ונהפוך הוא/ חני לוז

על מי נאמר משפט המחץ הבא בסיום כתבה ב'מבט' מוצאי שושן פורים בירושלים :"עצוב שדווקא במדינתו של העם היהודי למוד הסבל לא מכבדים את אמונתו וכבודו של האחר"? על יחס העיתונות לדתיים וחרדים? על רדיפת נערות שלא מוכנות להכיר בסמכות בית המשפט הישראלי? על יוצרים שאינם מאמינים בפוסט-מודרניזם?  או על פעילי מסיון?

משדרים בשבת - מעקב/ חני לוז

לפני כמה שבועות פרסמתי את פנייתנו לרשות השידור בעניין מרואיינים שומרי שבת שהראיונות עימם משודרים בשבת.

כזכור, מלשכת המנכ"ל נמסר אז כי ייערך רענון נהלים.  דא עקא, ובשבתות האחרונות זה קרה שוב למרואיינים ממגורשי גוש קטיף וסבתא של אחד מנרצחי מרכז הרב. בדיקה של תדמי"ת העלתה שלא יידעו אותם שהכתבה תשודר בשבת, והם נפגעו מכך מאוד.

פניתי שוב לרשות השידור. מלשכת המנכ"ל נמסר שרענון הנהלים טרם התקיים, ומבטיחים שהפעם הוא יבוצע. מלשכת האומבודסמן הושב כי "בעקבות מכתבך יצאה הוראת רענון למנהל חטיבת החדשות בערוץ 1 וכן לעורכים ולכתבים. כמו כן תהיה הקפדה רבה יותר בעתיד כדי שבמקרה שיידרש יצוין שההקלטה נעשתה בימי חול".

השטרנהל הבא/ ישראל מידד
 
וכך כתב פרופסור ירון אזרחי בעיתון 'הארץ' ביום חמישי בשבוע שעבר, ברשימה שכותרתה "רק איפוק יעצור את ההידרדרות": "אין ספק בלבי שמנהיגי הימין הישראלי, כמו שאר הציבור בארץ, כואבים כל פגיעה בנפש ובגוף של אזרחים ישראלים תמימים. אך דומה שלא ניתן להתכחש לעובדה שגם הם, בדומה לחמאס, מפיקים רווח פוליטי גדול מן המעגל של פיגועים ופיגועי-נגד הממלכדים את ממשלות ישראל והרשות הפלשתינית ומשתקים את התהליך המדיני".
 
עם כל האי-כבוד לפרופ' אזרחי, אין דמיון בין מנהיגי הימין הישראלי לחמאס. נכון שאין הם נרתעים מסיכונים, אך אין למנהיגי הימין הישראלי כל רצון לזכות בהישג מדיני כלשהו במחיר מכוון של דם יהודים.
 
אבל איפה היה העורך?  איפה היה השיקול המיושב אשר ימנע מפסקה כזו להתפרסם בכלי תקשורת ישראלי?  לא היה איש במערכת "הארץ" שחשב שאולי יש לתבוע מאזרחי לנסח את דעותיו בצורה אחרת?  ואולי פשוט פרופ' אזרחי רוצה להיכנס לנעליו של פרופ' זאב שטרנהל, שאמור לקבל את פרס ישראל, למרות מאמר ב'הארץ' שבו התיר את דמם של המתנחלים.

חדשות בחדשות/ חגית ריטרמן

* כתבת הדתות של גלי צה"ל ננזפה והושעתה מתפקידה לשבועיים לאחר שהתחנה שידרה, למחרת הטבח בישיבת מרכז הרב, את תוכנית הבידור התרבות והפנאי של מולי שפירא, במקום את טקס ההספדים שנערך באותה שעה, כך פרסם לראשונה מעריב. מפקד גל"צ, יצחק טוניק, הבהיר שגם הוא וגם גורמים נוספים בתחנה הצבאית אחראים על המקרה המביך וכי חיילים נוספים ננזפו. אולם החיילת המסקרת דתות היא היחידה שהושעתה. בתחנת הרדיו הציבורית האחרת, קול ישראל, הועבר הטקס בשידור חי.

* בית-הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה הרשיע את כתבת קול ישראל לענייני צבא, כרמלה מנשה, בעבודה ללא היתר בעיתון 'ידיעות אחרונות' במקביל לעבודתה ברשות השידור. מנשה חתמה על הידיעות שהעבירה לעיתון בשם "כתבנו הצבאי". כעת הורשעה בהסדר טיעון ונידונה לנזיפה חמורה ולקנס בגובה 3/4 ממשכורתה. הסדר הטיעון גובש לאחר שרשות השידור עצמה ביקשה מבית-הדין להסתפק בעונש של נזיפה. את התלונה נגד מנשה הגישה אגודת לדעת.

* ערוץ 10 עתר לבג"ץ נגד דובר צה"ל, בדרישה שיאפשר גישה שווה למידע לכל כלי התקשורת. בג"ץ קבע כי יש לדון בנושא בהקדם, אולם דחה את בקשת ערוץ 10 להוציא צו מניעה נגד פרסום כתבה על יחידת הלוויינים של צה"ל בערוץ 2, לאחר שהמידע הזה נמסר לו בלעדית, והכתבה פורסמה במהדורת החדשות של שישי בערב. ערוץ 10 טען בעתירה שדובר צה"ל, בתוקף היותו גורם ממלכתי, צריך לאפשר גישה שווה למידע לכל כלי התקשורת.