בשבע 288: בעלי חזון

שני דיסקים חדשים פותחים צוהר לעולם החזנות: משה אדוריאן באווירת בית הכנסת, לעומת נתנאל הרשטיק בעיבטודים עכשוויים.

מרים הופמן , ה' בניסן תשס"ח

את השם משה אדוריאן מכירים מאזיני ערוץ 7 בכלל וחובבי החזנות בפרט כעורך וכמנחה התוכנית 'פרקי חזנות'. אדוריאן, חזן בזכות עצמו, הוציא לאחרונה את אלבום הבכורה שלו 'ידיד נפש'. חציו הראשון מורכב מהקלטות מקונצרטים שונים שהשתתף בהם עם מקהלת החזנים הירושלמית ומקהלת בית-הכנסת 'בית-אל' בברזיל, בקטעי תפילה וחזנות קלאסיים שונים כגון ''תורת ה' תמימה' ו'מה טובו', ללחניו של לואי לבנדובסקי, ו'על ידי עבדיך' של מלבסקי. חציו השני של האלבום מפתיע עם ביצועים 'חזניים' בלוויית פסנתר לשירים ישראליים קלאסיים כמו 'אחיי גיבורי התהילה' ו'מעל פסגת הר הצופים'.

כמי שחזנות היא ממש לא כוס התה שלה, אני יכולה להעיד שלאדוריאן קול חם ונעים, נטול התרברבויות קוליות. בעיקר בחלק הראשון, כשהוא מלווה במקהלה תומכת, הוא מגיש את הקטעים השונים באופן חם, שמכניס לאווירת תפילה בבית-הכנסת ולא ל'שואו' של קונצרטים. אבל עדיין, האלבום הזה ידבר בעיקר אל לבם של חובבי הז'אנר.

צד ב' הוא אלבום לכאורה שונה לחלוטין. בעוד ש'ידיד נפש' יושב בלי כל התלבטויות ובנוחות רבה תחת תווית החזנות במדפי החנויות, נראה שנתנאל הרשטיק מנסה להראות לנו שגם לחזנים ולחזנות יש צדדים נוספים ולא מוכרים. כבן למותג החזנות הרשטיק, גם הבן הצעיר נתנאל  התחיל לשיר בפומבי כבר בגיל צעיר, ועד היום הוא משמש כחזן בבתי-כנסת שונים בארץ ובעולם.

באלבום הזה, הרשטיק משתף פעולה עם ערן קליין, ויחד הם מגישים טקסטים מהמקורות בעיבודים עכשוויים. זה אלבום שברובו הוא באווירה רגועה מאוד וחמה, עם נגיעות ג'אזיות נימוחות ואלמנטים של קאנטרי וגוספל. אין כאן דברים שלא נעשו בעבר. כבר לפני עשור הביאו  'רבע לשבע' קאנטרי ללחנים של רבי שלמה קרליבך, וגוספל מעולה הביא לנו אוהד חתוכה (באלבום שלא זכה לתשומת הלב הראויה והמומלץ מאוד, אם כבר נדרשנו לנושא).

אבל זה שעשו את זה קודם לפניו זה לא ממש משנה. 'צד ב'' הוא אלבום ראוי מאוד לכל אוהבי המוזיקה החסידית שרוצים משהו טיפה שונה, אבל לא יותר מדי, ובאותה מידה לאלו שסולו סקסופון של דניאל זמיר הוא עבורם סמן איכות לא מבוטל ושבכלל, ג'אז יהודי עושה להם טוב בלב.

'צד ב'' נוגע בכמה מחוזות: מצד אחד מחרוזת שירי קרליבך קלאסיים שמתאימה לכל מעגל חתונה מקרי, עם הפתעות מוזיקליות שנעות בין רוק לקאנטרי, ומצד שני לחנים מקוריים של הרשטיק וקליין שגם נשמעים הכי טוב על הקול הגבוה של הרשטיק ומושכים יותר לקו המתח שבין חזנות ללאונג' ג'אזי.

הרשטיק, על פי הקומוניקט המצורף, רואה במשחק הגבולות שבין החזנות למוזיקה ישראלית "חשיבות ודרך לחיבור קצוות שונים  בעם ישראל". אז לא בטוח שדווקא הקצוות יתחברו כאן, כי בכל זאת הטקסטים הם דוסיים למהדרין, אבל יש סיכוי טוב שמי שחזנות היא לא בדיוק הפלייליסט המועדף עליו יתקרב לפחות למיקס שמציע כאן הצמד הרשטיק את קליין ויגלה עוד פנים לסוגה המוזיקלית הזו.

רצועות למועדפים: 'גם כי אלך' ללחן של קרליבך, בזכות האווירה, בזכות הסקסופון ובזכות זה שנותנים לרצועה הזו להיות באורך הראוי לה ולא מצמצמים לשלוש דקות המסחריות.

'תענה מתחננים' – בזכות העיבוד המארשי ובזכות הקולות המשתלבים של הרשטיק וקליין.

ברכות, עידוד ושאר ירקות ניתן להפנות לדוא"ל: thejrhythm@gmail.com