גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 289ראשיהפצה

פריימריס פתוחים, רשימה סגורה - בגליון השבוע

ד"ר אשר כהן, ממובילי יוזמת הפריימריס הפתוחים, מציג את העקרונות שיניבו לדבריו 12-15 מנדטים לרשימה מאוחדת של "הציונות הדתית והמזדהים עם דרכה".
17/04/08, 21:21
חגית רוטנברג

פריימריס פתוחים להרכבת רשימה מאוחדת, זהו הרעיון החדש והמדובר שהפציע בשמי הפוליטיקה של הציונות הדתית.
את רעיון הפריימריס החל להתניע אפי איתם, כאשר יצא לדרך בתרועה גדולה עם הפרויקט שכונה 'מפקד אחים'. אלא שבמפד"ל, בתקומה ובמולדת לא מיהרו להצטרף אל מה שהוצג כיוזמה שנועדה לאחד את השורות. וכך במקום מפקד גדול ומשותף קיבלנו מפקד בהיקף מוגבל לתנועת אח"י, שהיא רק אחת מבין ארבע או חמש תת-סיעות שמהן מורכבת הסיעה המשותפת.


"אחת הבעיות של הציונות הדתית זה שאנשים מתחומי עשייה שונים לא מתמודדים. אני מדבר עם המון אנשים שאומרים: עזוב אותי, אני לא מוכן. למה אבישי ברוורמן יכול לשלוף את עצמו מאוניברסיטת בן גוריון ומשה קווה לא יכול לשלוף את עצמו מבר אילן? הכוונה שלנו היא להביא אנשים שבאים מתחומים אחרים, אם זה התחום התורני, התקשורתי או האקדמי"
בינתיים הסקרים לא מחמיאים, המצב המדיני קשה, והפוליטיקאים המפוצלים ברסיסי מפלגות מתקשים לגבש בכוחות עצמם נוסחה מוסכמת שמבטיחה הצלחה בבחירות. המצב הזה מהווה קרקע פורייה להצמחת יוזמות נועזות וחדשניות שנועדו להציל את רשימת הציונות הדתית מהתרסקות אלקטוראלית. כזו היא יוזמת הפריימריס הפתוחים, שנועדה מצד אחד לשתף את הציבור הדתי-לאומי בהרכבת הרשימה וכך לגייס את תמיכתו בה, ומצד שני להרחיב את מעגלי התמיכה ברשימה המשותפת באמצעות שיתוף ציבור שאינו חובש כיפה, אך מזדהה עם דרכה של הציונות הדתית.

המוח הפוליטי שמעניק לרעיון את הגושפנקה האקדמית הוא ד"ר אשר כהן, חוקר במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן. כהן מקפיד לתת קרדיט למי שקדמו לו בגלגול היוזמה, אך אין ספק שכיום היוזמה מזוהה איתו וטבועה בחותמו.

ד"ר כהן (50), דתי-לאומי תושב העיר מודיעין, משוכנע שהמאגר האלקטוראלי העיקרי שאותו אפשר וצריך לגייס הוא הציבור הדתי היושב בערים הגדולות, שהרכב הרשימה הנוכחית לא היה מספיק ייצוגי עבורו. את הכוח לאלץ את המפלגות להתייחס ברצינות ליוזמה הוא שואב מהסקרים שאותם הוא מציג, המוכיחים לטענתו כי קבלת המלצותיו לקראת הבחירות הבאות היא שתעשה את ההבדל בין סיעה חזקה בת 12-15 מנדטים לבין סיעה מדולדלת בגודלה הנוכחי של מרצ.

שיטת הפריימריס הפתוחים, המעניקה זכות בחירה כמעט לכל דורש, נשמעת כמו חגיגה דמוקרטית טוטאלית. אבל כשמתוודעים לפרטי ההצעה, מתברר שהפתיחות הרבה בעניין זכות לבחור הופכת לסגירות כשמדובר בזכות להיבחר. ד"ר כהן מציע למנות ועדה ציבורית, שבשיתוף עם המפלגות תרכיב רשימה סגורה של פחות מארבעים מועמדים. לציבור תינתן הזכות לבחור את מי הוא מעדיף מביניהם. מכשיר נוסף שיאפשר לעצב את התוצאות הוא שיטת השריונים. הרשימה אמנם תיבחר בידי הציבור, אך מראש ישוריינו לפחות שני מקומות ריאלים לנשים ועוד שניים למועמדים שאינם חובשי כיפה.

חגיגה דמוקרטית? עד גבול מסוים. ד"ר כהן מצהיר שהצעתו היא חד-פעמית, לבחירות הקרובות, לנוכח מצב החירום ובמטרה להגיע להישג ולמנוע מפולת. מה יהיה אחר כך? לא עלינו המלאכה לגמור. יכול להיות שיהיה איחוד, ואולי דווקא יהיה שוב פילוג. בכל מקרה, מוטב להתפלג כשבאמתחתך 13 מנדטים ולא חמישה או שבעה.

המטרה: מנדטים

ד"ר כהן, מה שאתה בעצם מציע זה פריימריס פתוחים לרשימה ציונית-דתית מאוחדת.

"לא. הניסוח בעצומה הוא 'הציונות הדתית והמזדהים עם דרכה'. הרעיון הוא שנפתח את השורות למעגלים ציבוריים שאני קורא להם 'חובשים את כיפת השמיים'".

אז למה לא לקרוא לזה רשימה יהודית לאומית?

"אני מודה שאני משחק פה בין הטיפות. מצד אחד אני רוצה לוודא שהציונות הדתית תהיה ליבת האיחוד הזה, אבל מצד שני אני רוצה לוודא פתיחת שורות אמיתית. אני לא רוצה שיקרה מה שקרה ברשימה האחרונה של האיחוד הלאומי-מפד"ל, בה השיבוץ של אריה אלדד, ללא קשר לפעילות הנהדרת שלו, נראה יותר מדי כקישוט".

היית שמח אם כל האגף הימני של הליכוד היה מבקש להצטרף לרשימה הזאת, או שאתה מגביל את הפתיחות לחובשי כיפת השמיים לאחוז מסוים?

"יש מאגרים שאני רוצה בפירוש להביא אותם, אבל עוד לפני הליכוד אני מדבר על אותם מצביעים שאינם עולים חדשים והצביעו לליברמן בבחירות האחרונות. אין סיבה שלא יצביעו לרשימה המאוחדת שאני מדבר עליה, בוודאי אחרי השנתיים האחרונות. בתמונה שאני רואה, הציונות הדתית היא ליבה, ואליה מצטרפים אחרים הצטרפות משמעותית. אין מה לדבר על אחוזים, אך זו המטרה".

מה המטרה העיקרית של המהלך, להגדיל את מספר המנדטים או לרענן את הרכב הרשימה ולשפר את איכותה?

"השאלה קצת מערבבת בין אמצעי למטרה. המטרה החד-משמעית היא להגדיל את מספר המנדטים. אנחנו אלופים בלפצל בגלל ניואנסים. יש אצלנו המון פעילות מבורכת ונפלאה ונהדרת, אבל בסוף מפעל שלם מתמוטט בגלל שמספר הידיים בכנסת לא היה מספיק, ולכן המטרה היא חד וחלק - להגדיל את מספר המנדטים".

"בניתוחי סקרים רואים שהמצב קשה מאוד. רק בשבת האחרונה התפרסם סקר לפיו רשימת האיחוד הלאומי המפד"ל במתכונתה הקיימת מקבלת שישה מנדטים. לאנשים יש חוסר אמון כלפי המערכת הקיימת, הם עומדים לחטוף מכה. צריך לזכור גם שאנחנו הולכים לבחירות שבהן הליכוד במצב טוב".

אולי הסקרים טועים. יש רשימות שבאופן שיטתי מנפצות את התחזיות של הסקרים, למשל ש"ס.

"ש"ס מושכת את הדימוי הזה משנים קודמות, דווקא בשנים האחרונות הם מאוד יציבים. בכל אופן, הציונות הדתית לא יכולה לומר את זה על עצמה. בדרך כלל אנחנו אופטימיים ואומרים שנקבל כך וכך ותמיד בסוף זה היה פחות.

"צריך לזכור שהשיטה שאני מציע לא מיועדת למפלגה לאורך שנים. זו שיטה שהמרכיבים שלה נוצרו לצורך משבר מאוד מסוים. אני מוכן להודות, לא הייתי רץ לבצע פריימריז פתוחים כשיטה למפלגה, יש בזה הרבה סיכונים. אבל במצב הנוכחי, מה שיוציא אנשים החוצה זה הפריימריס הפתוחים החופשיים. אי אפשר לערוך מפקד גדול, כי אנשים לא יהיו מוכנים לראות את הפוקד השכונתי, שמגיע ומחתים אותם על איזה צ'ק, גם לא בסכום קטן. הסיפור הזה נגמר, אנשים לא יתפקדו".
אם לא התפקדות למפלגה, אתה לא חושב שנכון לדרוש ממצביעי הפריימריס שיחתמו לפחות על הצהרת כוונות עקרונית להצביע לרשימה שתיבחר?

"די לי בהצהרת הזדהות עם הציונות הדתית. כל מה שאני רוצה זה לוודא שלא מגיעים אנשים שיעשו צחוק, למרות שבאמת אני לא חושש מזה".

רשימת מתמודדים סגורה


"אני מוכן להודות, לא הייתי רץ לבצע פריימריז פתוחים כשיטה למפלגה, יש בזה הרבה סיכונים. אבל במצב הנוכחי, מה שיוציא אנשים החוצה זה הפריימריס הפתוחים החופשיים. אי אפשר לערוך מפקד גדול, כי אנשים לא יהיו מוכנים לראות את הפוקד השכונתי, שמגיע ומחתים אותם על איזה צ'ק, גם לא בסכום קטן. הסיפור הזה נגמר, אנשים לא יתפקדו"
בשלב המקדים לפריימריז, על פי היוזמה החדשה, תוקם מועצה ציבורית שתורכב מאישים מוכרים מתחומי עשייה שונים. המועצה תרכיב את רשימת המועמדים לפריימריס, שמספרם ינוע סביב ה-32. מחצית מרשימת המתמודדים יהיו מועמדים מטעם המפלגות, ומחציתם דמויות אחרות, שייבחרו על ידי חברי המועצה. הרכבת הרשימה על ידי המועצה תמנע, לדברי כהן, תופעות של כניסת מועמדים לא ראויים. המועצה תמנה ככל הנראה 15 חברים, וכהן לא מסגיר בשלב זה את דרך הרכבתה, אולם מצהיר כי היא לא תונחת כתכתיב על המפלגות אלא תורכב תוך ניהול משא ומתן עימן. מועמד אפשרי לוועדה שכהן נוקב בשמו הוא אורי בן נון, לשעבר מנכ"ל מפעלי ים המלח. "אני רוצה שהמועצה הציבורית הזו תהיה הרבה מעבר לפוליטיקה. לא יהיו שם אנשים שעומדים להתמודד בפריימריס. אלה יהיו אנשים שעשו משהו בחיים, והציבור יסתכל עליהם ויגיד: אם זו הרשימה שהם נתנו לי, על בסיס כללים מסוימים, אני מקבל אותה", מסביר כהן. 

אז אתה מונע את האפשרות להתמודד ממי שהמועצה לא בחרה בו. זה לא דמוקרטי, במיוחד לאור העובדה שהוועדה עצמה היא ממונה ולא נבחרת.

"בכל המפלגות והשיטות יש כללי סינון. אנחנו לא נאפשר לכל אחד להתמודד, אבל לכל אחד יש זכות להגיש מועמדות לוועדה. זה מנגנון הסינון שלנו. בשעת חירום יש גם אמצעי חירום. מועצה ציבורית, אחד מהתפקידים שלה הוא לסנן את המועמדים שיגיעו לפנינו. שיגידו על השיטה שזה חוסר דמוקרטיה, אבל אין לנו אפשרות אחרת. אנחנו לא יכולים להגיד לציבור: הגיעו מאה וחמישים איש להתמודדות, הנה הרשימה, תתחילו לסנן".

בשיטה הזאת אתה מאבד את הלגיטימציה לדרוש ממועמדים שלא אפשרת להם להתמודד שלא ירוצו ברשימה נפרדת.
"נכון, אבל אני חייב מנגנון סינון. אני חושב שהציבור מבין את זה שזה לא דמוקרטי ולא כל דיכפין יבוא להתמודד, אבל אחרי שהתנועה תקום ויעשו מבחן חברים, כל חבר יגיש את מועמדותו ונחזור לשיטות הרגילות. אבל כרגע אנחנו לא במצב הזה".

קצה נוסף שעדיין אינו סגור לשיטתו של כהן הוא השאלה האם הקמת הרשימה המאוחדת תביא לביטולן של המפלגות הקיימות ולכינון חוקה חדשה משותפת.

"אני חושב על שתי הווריאציות, מצד אחד שימור המוסדות הקיימים, ומצד שני אפשר להגיע לאיחוד", אומר כהן. לדבריו, הפריימריס לא בהכרח יולידו מיידית מפלגה חדשה לכנסת. החוקה ונהלים נוספים יכולים להתגבש לאיטם גם אחרי הבחירות, מלבד החלטות בסיסיות שיש הכרח לקבלן טרם הבחירות. 

חלק מהציבור הדתי מעדיף להשתלב ולהצביע דווקא למפלגות שלטון, למשל בליכוד. המהלך שלך ישנה את דעתם?
"אם המהלך הזה יתבצע עם פתיחת השורות, התשובה היא כן. העניין של פתיחת השורות חוצה הרבה קבוצות בציונות הדתית, אנשים לא רוצים לראות אותה רשימה סקטוריאלית. עניין נוסף שהציבור הדתי דורש, כפי שאני שומע מאנשים כל הזמן, הוא ייצוג משמעותי לנשים. מי שחושב שיקים עוד פעם רשימה בלי שיהיה ייצוג משמעותי לנשים לא יודע איפה הוא חי, זה משהו שבוער בציבור".

לאן נעלמו הקולות

כהן מנתח את פוטנציאל הקולות ההתחלתי לרשימה המאוחדת: "בבחירות 96' המפד"ל לבדה קיבלה תשעה מנדטים. הצביעו לה מאתיים ארבעים אלף איש. ריבוי טבעי של מאתיים ארבעים אלף איש בשנת 96' מגיע היום לשלוש מאות אלף מצביעים. ועוד לא דיברתי על המצטרפים מבחוץ. הפעם רשימת האיחוד הלאומי מפד"ל קיבלה מאתיים ועשרים אלף קולות בלבד, זה לא יעלה על הדעת. אנשים הלכו ואפשר להחזיר אותם. אני טוען גם שעם הרחבת שורות יתרחב הפוטנציאל".

כהן סבור שפתיחת השורות יכולה להחזיר את מצביעי ליברמן וקדימה, שנטשו את הרשימה המשותפת בבחירות האחרונות רק משום שלא מצאו בה מועמדים שקרובים לדעותיהם. את התוצאה הסופית של המהלך הוא מעריך בזהירות בטווח שבין 12 ל-15 מנדטים בבחירות הקרובות.   

אתה לא חושש שהשיטה הזאת תקדם מועמדים פופולריים שהם חסרי כישורים פוליטיים?

"לפעמים צריך גם פופולאריות. הלוואי שאנשים כמו הרב מוטי אלון יתמודדו, אני חושב שזה יעשה המון. אחת הבעיות של הציונות הדתית זה שאנשים מתחומי עשייה שונים לא מתמודדים. אני מדבר עם המון אנשים שאומרים: עזוב אותי, אני לא מוכן. למה אבישי ברוורמן יכול לשלוף את עצמו מאוניברסיטת בן גוריון ומשה קווה לא יכול לשלוף את עצמו מבר אילן?

הכוונה שלנו היא להביא אנשים שבאים מתחומים אחרים, אם זה התחום התורני, התקשורתי או האקדמי. אמנם גם היום הנציגים שלנו הם ברמה אחת מעל מפלגות אחרות מבחינת כישוריהם כפרלמנטרים, אבל החיבורים ביניהם לא עובדים".

אתה מציע לערוך סקר מוקדם עוד לפני הרכבת המועצה. מה הרעיון?

"הסקר בא להראות את הגיוון הציוני הדתי, שחסר ברשימה הקיימת. תכליתו של הסקר לבוא ולהגיד לאנשים: רבותיי, צריך להקים פה איזו שהיא רשימה מאוזנת כשאתם מציגים את המועמדים לציבור. מתקשרות אליי נשות 'קולך' ומצטרפות, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, נחום ברוכי מהקיבוץ הדתי ונועם ארנון מגיע מהצד השני, רבותיי יש פה גיוון. אני רוצה את הגיוון הזה לבדוק ולשקף, ואז אוכל להגיע בחזרה למצב של 12-15 מנדטים".

אז לדעתך הבעיה הכי קשה של הרשימה הנוכחית זה שהיא לא מושכת את הציונות הדתית הבורגנית?

"יש לי סקרים שמראים אחוזי הצבעה מעבר לקו הירוק לרשימה הנוכחית, שם תמכו בה 80-90 אחוז. כשאני בודק מה קורה בערים, פתאום זה צונח ל-65 אחוז. הבעיה היא המסות הגדולות. שבעים וחמישה אחוז מהציונות הדתית זו אותה ציונות דתית בגבעת שמואל וברעננה, ושם איבדנו כמעט 20 אחוז. על פי נתוני ההצבעה בבחירות האחרונות, כלל ציבור המתנחלים העניק לרשימה הנוכחית מנדט וחצי בלבד, כי כמותית הם פשוט לא מסה, אין שם אפילו 40 אלף מצביעים. המסה היא במרכז הארץ".

מהפרסומים שלכם נראה שאתם מורידים פרופיל בעניין המאבק על ארץ ישראל. זה בגלל שאתם חוששים ממה יגידו תושבי הערים?

"על פי נתונים עדכניים שקיבלתי, אותו מגזר דתי בורגני נמצא בין הימין למרכז. כלומר הוא כן ימני, אבל לא רוצה שזה יהיה הדבר הבלעדי. יש למשל את תקציב החינוך הדתי, שיכול ללכד סביבו את כולם כקבוצת אינטרס. זו דוגמא קלאסית לתחום שמושפע מכך שחסרות לנו ידיים בכנסת. לא ייתכן שהאזרח הדתי ישלם על חינוך ילדיו יותר מכל הורה אחר במדינה. הנושא הזה של איזון בין הערכים הוא משמעותי, וזה אחד הדברים שאנחנו מדגישים בעצומה - לא צריך להסכים על הכל. אנחנו יודעים שברגע האמת עלול לבוא משהו שיפרק את האיחוד, אבל זה לא המצב עכשיו".

אבל השאלה מתי צריך לעזוב את הממשלה כאשר היא לא הולכת בדרכנו היא נקודת מחלוקת רצינית בדרך לאיחוד.
"לתשעה מנדטים קשה מאוד להתפצל, כי הם חמש סיעות עכשיו. אני מציע לכם, קודם תהיו עם 13 מנדטים, כך שגם אחרי הפיצול תהיו כוח משמעותי. קודם תתאחדו ותצברו כוח, אחר כך תתפצלו. כרגע אין סוגייה שעומדת על הפרק, אין סיבה לא להתאחד".

אם היינו היום בקואליציה היינו צריכים להחליט אם לעזוב ממשלה שמפרקת מאחזים.

"למה להתפצל בגלל סיבה עתידית? אם נתפרק עכשיו, כשיגיעו אותן סוגיות לשולחן כבר נהיה מפוזרים ונטולי כוח. למה לטפל בזה עכשיו? נתפצל אחר כך עם יותר כוח. כל ניואנס חשוב במגזר שלנו, אבל בגלל זה רבין עלה והתחיה התרסקה ב-92'. אני חושב שאת הוויכוחים צריך לשמור לשאלות העקרוניות ולא לניואנסים, שגרמו להעלאת ממשלת אוסלו".

להפריד הון משלטון

אתם מדברים על הגבלה של תעמולת הבחירות. מדוע?


"הסקר המקדים צריך להפוך לכלי עבודה של המועצה הציבורית. לשים לפניהם את הנתונים, שיראו מה הציבור רוצה, מה הנטיות שלו. אתם לא יכולים לשים לו עשרים מתנחלים, זה לא יעבוד. אתם לא יכולים לשים לו לקישוט שתי נשים בלבד. ברשימה של שלושים ושישה מועמדים יצטרכו להיות כך וכך נשים. זה כלי עבודה כדי לחשוב על איזונים"
"אחת הבעיות של פריימריס פתוחים היא שהם נותנים עדיפות למפורסמים. ברור שעם שמונים אלף מצביעים אתה לא יכול להכניס פנים חדשות לחלוטין של עסקן באיזה שהוא סניף. יש יתרון לח"כים מכהנים, אבל גם לאנשים כמו הרב מוטי אלון יש יתרון, הוא לא צריך פרסום. הבעיה האחרת של פריימריס פתוחים זה החיבור של ההון. יכול לבוא מועמד אלמוני, ויגיע מיליונר שיתרום לו פרסום בכל שבוע בכל העיתונים. את זה אני רוצה למנוע בהגבלת התעמולה".

אז לא תהיה תעמולת בחירות?

"מי שרוצה תעמולה, שיעבור מעיר לכפר וידבר עם אנשים פנים אל פנים. יכול להיות שיגיעו לאיזו שהיא הסכמה על תעמולה מוגבלת גם באמצעות פרסומות, אבל אי אפשר שמישהו יבוא עם כסף, ויצהיר שלושה ארבעה שבועות לפני הבחירות על עמוד שלם עם התמונה שלו מה הוא עשה, ואחר לא יוכל לעשות את זה".

כהן מתכנן להוציא לפני הפריימריס חוברת צנועה בה יופיעו תמונות כל המועמדים עם פרטים נלווים עליהם, ובכך למצות את הצורך בתעמולה.

איזה שריונים אתה מציע ברשימה שלך?

"שתי ההערות שמגיעות אלינו הן על פתיחת שורות ועל ייצוג נשים. הרעיון שלי, למרות שזה עדיין לא נסגר עם כולם, הוא שבכל רביעייה או חמישייה תהיה אישה אחת ונציג אחד חובש כיפת השמיים, כלומר לפחות שניים מכל מגזר במקומות הריאליים".

שילוב החילונים ברשימה נובע מההנחה שיש מאחוריהם ציבור, אז למה לשריין, נראה אם יהיו להם מצביעים בפריימריס.
"זה באמת דבר שצריך בדיקה באמצעות סקר. אם נראה שכל העסק לא כדאי, אז נוריד את החילונים. בכל מקרה, אנחנו מדברים על פתיחת שורות, וזה יתבצע".

יהיה גם שיריון לבני עדות המזרח, כמענה לש"ס?

"אנחנו ב-2008, אי אפשר להגיד שיריון למזרחים. אני קורא לזה נציגי פריפריה. אני לא יכול היום להגיד שריון מזרחי, זה לא עובד".

דיברת על סקר שיפלח את האוכלוסייה של הציונות הדתית. איך תוצאות הסקר ישפיעו על המשך גלגול המהלך?

"הסקר צריך להפוך לכלי עבודה של המועצה הציבורית. לשים לפניהם את הנתונים, שיראו מה הציבור רוצה, מה הנטיות שלו. אתם לא יכולים לשים לו עשרים מתנחלים, זה לא יעבוד. אתם לא יכולים לשים לו לקישוט שתי נשים בלבד. ברשימה של שלושים ושישה מועמדים יצטרכו להיות כך וכך נשים. זה כלי עבודה כדי לחשוב על איזונים.

"הסקר נועד גם עבור הפוליטיקאים של הרשימות הקיימות. אני שם להם את הסקר ואומר להם תראו, זה מצבכם, תעשו מה שאתם רוצים. שהתמונה תהיה להם מול העיניים כשהם מחליטים על מהלכים".

הסקרים, מבטיח כהן, יבוצעו בידי חברות מקצועיות. גם השאלות, שניסוחן עשוי להטות את התוצאות, יקבלו את ניסוחן הסופי רק לאחר שגם הח"כים ברשימה הקיימת יוכלו להעיר עליהן את הערותיהם. כל זאת על מנת להבטיח את אמינות התוצאות ולמנוע הטייה מכוונת מראש.

אין למפלגות ברירה

אתה לא חושש ממצב שבו התוצאה של הפריימריס תהיה מאכזבת לגבי כל מיני ציבורים, ואז הם לא יצביעו לרשימה המאוחדת?

"אני חושש, אבל זה הסיכון שאני לוקח. אם היינו במצב שגרתי אז יש מפלגה, מוסדות, תהליך איחוד, ואז לא היית שומע ממני ולא היית רואה אותי. זה סיכון שאני לוקח מסיבה פשוטה: כל דבר אחר מביא לפי הסקרים לתוצאות הרבה יותר גרועות. אם הם הולכים במתכונת הקיימת, לא מצליחים להתאחד, לא מביאים שום מהלך, ופתאום מודיעים על הקדמת בחירות - אז המפלגות יתחילו להרכיב במהירות רשימה, כמו ב-2006. אלא שהפעם זה יהיה יותר קשה, כי גם הם קוראים סקרים ויודעים שגם תשעה מנדטים זה לא בטוח. אתה מבין איזו מלחמת עולם הולכת להיות שם על המקומות הריאליים?
אם ככה הם מגיעים לבחירות, הם יקבלו לכל היותר חמישה מנדטים. אני לוקח את הסיכון, ומאמין שהציבור בסוף יוציא איזו שהיא רשימה מאוזנת. אם יימשך המצב הנוכחי, הציונות הדתית מתרסקת".

במפלגות המרכיבות את רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל מקבלים עד כה את היוזמה החדשה בסקאלת תגובות שנעה בין שתיקה לבין תמיכה ושיתוף פעולה. כהן נפגש עד עתה עם כמה ח"כים, שחלקם אף קיבלו את המתווה שהוא מציע. "הם מקבלים אותנו לא בגלל שיש לנו כוח, כי אין לנו. הם פשוט קוראים את הסקרים, יודעים שמצבם קשה ואין להם פתרון אחר. 
   
"הציבור מצטרף כי נמאס לו לראות את המצב הזה. הוא מבין שיש כאן משהו חדש שאפשר לעבוד איתו. הציבור מאוד רוצה את ההשפעה הזו. זה מה שמושך אותו פנימה. סוף סוף הם יקבעו. הציבור משתכנע אחרי הרבה שנים שהרחיקו אותו מההשפעה, שנותנים לו אפשרות להשפיע. המפלגות יגיעו כי אין להן ברירה".