גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 289ראשיהפצה

תרגיל מבריק או הסתבכות רגשנית? - שופטים ושוטרים

ככל הנראה, ביטול עיסקת הטיעון איננו תרגיל מבריק של פרקליטי קצב, אלא החלטה אמוציונלית של הנשיא לשעבר, שעלולה להובילו עד לכלא.
17/04/08, 21:21
יאיר שפירא

רק מעט מהערפל שעטף את החלטתו של הנשיא לשעבר, משה קצב, שלא לקבל את עסקת הטיעון עם הפרקליטות התפזר. עדיין יש כאלה המהרהרים באפשרות של תרגיל מחושב ומתוחכם של צוות הפרקליטים הממולח של האיש. עוד עולה המחשבה, כי מדובר במהלך שעוד יילמד בבתי-ספר למשפט בו סניגורים גרמו לתביעה לקשור את ידיה שלה, ואז לצאת לקרב בציפורניים שלופות, כשבאמתחתם ראיות שלא חשפו עד כה. אך מעט מהערפל שהתפזר, והרבה מהתנהלות קצב עד היום, מלמדים כנראה על מציאות מתוחכמת הרבה פחות.

"האיש חי בסרט",  העידו מספר אנשים המעורים בהתנהלות משפחת קצב בפרשה. הם מעידים כי קצב לא מצליח ליצור לעצמו ראיית עולם מפוקחת, הוא מרבה להתחפר בעלבונו ובמצוקותיו, ונוטה להחלטות אמוציונאליות. רמזים להתנהגות היסטרית נרשמו כבר בראשית הפרשה בה קצב, ככל הידוע, לא שעה לעצות של משפטנים בכירים ולא הכין כראוי את התלונה על סחיטה שפתחה את הפרשה ליועץ מזוז. לכל אורך הדרך, נראה כי קצב אומנם מוקף באנשי מקצוע מעולים, אך אלו מתקשים לשלוט בלקוחם המטלטל עם זרמי רגשותיו.

קצב, כך נאמר, פנה לפרקליטיו ושאל אם יש סיכוי לזיכוי. הפרקליטים ענו כי העניין לא אבוד. אחרי הכל, מדובר בצוות סניגורים שכבר הצליח למשות נאשמים ממצבים לא נעימים, מה גם שיש באמתחתם חומרים שונים היכולים להקשות על התביעה. קצב, ככל הנראה, נאחז באמירה. וכשהוא מיטלטל בין זעמו על כבודו הרמוס, תקוות קלושות, דחיית הקץ ועלבונה של רעייתו, התייצב בבית-המשפט, ויצא לדרך שייתכן כי סופה מאחורי סורג ובריח.

ידו הארוכה של השופט ברק

סביר להניח כי החזית שפתחה הנציבה לתלונות על שופטים, שופטת בית-המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן אל מול מבקר המדינה, השופט המחוזי בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אינה מקרית כלל ועיקר. נזכיר כי השופטת שיגרה מכתבים לחברי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בה היא מלינה על דו"ח שנכתב בימים אלו במשרד המבקר, שעניינו התנהלות בתי-הדין הרבניים. שטרסברג-כהן נזקקת לפלפול משפטי ולוגי כדי להגיע למסקנה הנחרצת כי סמכותו של המבקר לבקר את בתי-המשפט פקע, בשעה שהכנסת הקימה את מוסד נציב תלונות השופטים. אשר על כן, מבקשת שטרסברג-כהן מהוועדה להורות למבקר להימנע מביקורת מערכת המשפט ולהותיר זאת לה ולאנשיה. 

אלא שלבד מהעובדה שהוועדה היא מגרשו הביתי של המבקר בכלל, והוועדה הנוכחית ידידותית למבקר הנוכחי בפרט, הרי ששטרסברג-כהן, אישה חכמה, יודעת כי מלבד החולשה המשפטית בטיעוניה, הרי שחולשתם המעשיים גדולים הרבה יותר, והיא בהכרח תגרור אחריה דיון ציבורי רחב על חולשתה של המובנת של הנציבות בביקורת מערכת המשפט, אל מול כלים רבים ומגוונים שניתנו בידי המבקר כדי לבצע ביקורת אפקטיבית שכזו.

נזכיר כי נציבות התלונות נגד שופטים הוקמה במתכונתה הנוכחית אחרי שנשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, הבין כי למרות מאמציו לסכל את הקמת המוסד, הרי שחברי הכנסת מכל קצות הבית נחושים לעשות כן. ברק בחר להצטרף אליהם ולסרס את המוסד המועד, מאשר להילחם מלחמה אבודה, ובכישרונו כי רב עשה זאת בהצלחה.
 
החוק נחקק תחת עינו הפקוחה של השופט ברק, והעמיד נציבות בעלת סמכויות חקירה מצומצמות וסמכויות אכיפה מצומצמות עוד יותר. הנציבות רשאית כיום לקבל תלונה אך ורק מבעל דין או מבא-כוחו, לדון רק בשורה מצומצמת של תלונות, בעיקר על התנהלות השופט באולמו. לא ניתנה כל אפשרות לכפות מסירת עדויות בתלונות שהוגשו. אין באמתחתה כל סנקציה נגד שופטים שסרחו, והיא אפילו לא רשאית לפרסם את פרטי תלונותיה ללא הסכמה של נשיא בית-המשפט העליון, שבאופן עקרוני הוא בין מושאי בקורתה.

ברק אף דאג כי משוכות המוסד הבעייתי לא יימסרו בידי אדם שאין לסמוך על נאמנותו לברק ולמערכת. אף על פי שהוגשה עתירה לבג"ץ בעניין, עיכב ברק, בשיתוף שר המשפטים דאז, יוסף לפיד, את המינוי. זאת תוך שהם עוברים על החוק. עד אשר פרשה השופטת שטרסברג-כהן, נאמנתו של ברק, מתפקידה בבית-המשפט העליון, והתפנתה לאייש את המשרה להבטיח את המשך שליטתו הבלעדית של נשיא בית-המשפט העליון במערכת.

אלא שברק פרש, ושטרסברג-כהן מאסה במוסד קצוץ הכנפיים. פה ושם חטאה בניסיונות להרחיב את סמכויותיה על ידי קביעת עובדות בשטח, אך גם בניסיונות להרחיב את גבולה בחקיקה. בתזכיר חוק שפרסם לאחרונה משרד המשפטים, מוצע לתקן את החוק מכוחו פועלת הנציבות כך שתהפוך למוסד משמעותי יותר. כך, למשל, ממש כמו מוסד מבקר המדינה, תהיה הנציבה, על פי ההצעה, רשאית לפתוח בחקירה מיוזמתה. היא תהיה רשאית לעשות כן לא רק ביחס למעידתו של שופט זה או אחר, אלא ממש כמו מבקר המדינה, גם בהקשר של כשלים כלליים במערכת. אם היום יכולה הנציבה לבדוק מדוע מתעכב שופט מסוים בפסיקתו בתיק מסוים, הרי שמעתה תוכל לבדוק את קצב התנהלותו של השופט באופן כללי, ויתרה מכך: את אופן ניהול התיקים בבית-המשפט בו הוא פועל, ואפילו את תופעת הסחבת בבתי-המשפט בכלל.

גם שיניים מציע התזכיר להתקין לנציבות. כך למשל תוכל הנציבה לכפות על יחידים ומוסדות להעיד בפניה, כמו מבקר המדינה. כמוהו, היא גם תהיה רשאית לפרסם את ממצאיה. ממצאיה גם יוכרו כראיה בהליך משמעתי נגד שופטים, דבר שבאופן תמוה מאוד נמנע עד כה. היא גם תהיה רשאית לדון בהתנהגותו של שופט מחוץ לכותלי בית-המשפט, דבר שיאפשר לה לחקור לא מעט תלונות השופכות אור על איכותם של מקצת שופטי ישראל. ואכן, במערכת המשפט קמו לא מעט המנסים לסכל את ההצעה לתיקון החוק. שטרסברג-כהן יודעת כי דיון ציבורי ער בנושא יכל רק להועיל לקידומו.