גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 291ראשיהפצה

"ניצחון בכל מגע" - בגליון השבוע

סרן יאיר פלאי, קצין גולני שקיבל צל"ש על קור רוח ומקצועיות בקרב קשה מול מחבלים בעזה, מרגיש מוכן לפעולה הגדולה וסבור שהצל"ש מגיע בעיקר לגדוד.
11/05/08, 16:46
עדי גרסיאל

כדי שאנחנו נוכל לנפנף מנגלים בשקט, לצפות בזיקוקים ולעמוד בבטחה בפקקים בדרך למסלולי הטיולים, מישהו צריך לעשות את 'העבודה' – לדאוג שמי שמבקש להשבית את השמחה לא יצליח במזימותיו. אחד מאותם 'עובדים' שקטים הוא סרן יאיר פלאי, מפקד פלוגה בגדוד 51 של גולני, שמתראיין מהגזרה הצפונית אליה הוצב הגדוד, אחרי שירות מבצעי ממושך בעזה. לאחרונה קיבל פלאי צל"ש ממפקד אוגדת עזה על תפקודו קר הרוח והמקצועי תחת אש. בראיון הוא מתנצל על שאינו איש של מילים גדולות, אך דווקא תשובותיו נטולות הפוזה משרטטות דמות של מפקד שלא נפל רחוק מהעץ – סמל החטיבה המפורסם. 

פלאי, בן 28, יליד ותושב מושב קשת, נשוי לבת המקום ואב לשלושה. למד בחיספין, אחר כך בישיבת שבי חברון ומאז הוא בגולני – כבר 8 שנים בגדוד 51. התחיל כרובאי והתקדם עד לתפקידו הנוכחי, מפקד פלוגה. את הצל"ש קיבל על מבצע לפני ארבעה חודשים בעזה, במרחב מחנה הפליטים אל-מואזי. הפלוגה שבפיקודו נפרשה בתוך מטע תמרים סמוך לשכונה וארבה למחבלים. לאחר כמה שעות נתקלו במחבל הראשון וחיסלו אותו. כשהגיע מחבל נוסף ונורה אף הוא פרצה מהומה – חמושים רבים נזעקו למקום. פלאי הורה לחייליו לשכב ולא לירות. "שמענו מישהו דורך נשק ואז החלו יריות.

תחילה האש לא היתה לכיווננו, אבל לאט לאט זה התמקד עלינו. באותו רגע נתתי פקודה לפתוח באש". הקרב התנהל בטווחים קצרים מאוד כשפלאי והחיילים שלידו תופסים מחסה מאחורי עצים. "המחבלים ניסו לזרוק רימונים בין העצים, אבל רובם חזרו אליהם והתפוצצו לידם". בגלל המרחקים הקטנים וסבך העצים לא ניתן היה להביא לידי ביטוי את עוצמות האש של צה"ל: חיל האוויר, תותחנים ושריון, והקרב הפך איפוא למבחן יכולות אישי – חייל מול מחבל, כשלמחבלים עדיפות מספרית. לאחר כרבע שעה של לחימה התבררו התוצאות: שני מחבלים נהרגו, והשאר ברחו, חלקם כנראה פצועים. לגולני היה פצוע קל אחד.

מה עובר בראש תוך כדי הקרב, מפחדים?

"מפחדים כי רואים את הפגיעות לידך ורואים את הענפים שמעליך נופלים ומבינים שהכדורים שורקים ממש מעל לראש. אבל מתגברים – אין יותר מדי ברירות".

גדוד 51 כולו קיבל צל"ש מאלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, "על לחימה ממושכת ברצועת עזה תוך גילוי יוזמה, נחישות, דבקות במשימה וחתירה לניצחון... סדרת הקרבות אותם ביצע הגדוד מאופיינת בתפקוד למופת של המפקדים והחיילים בגדוד אשר הפגינו אומץ לב, תעוזה, נחישות, התמדה ודבקות במשימה והובילו לניצחון בכל מגע עם האויב".

במהלך שמונת החודשים שלהם בגזרה, הרגו לוחמי גדוד 51 כ-60 מחבלים, פצעו כ-100 וביצעו כאלף מעצרים בכ-30 מבצעים. שמות המבצעים, בין השאר: צלול כיין, בורות המים וכיכר השוק, לקוחים משיריה של נעמי שמר – סוג של הומור צבאי.

"על הגדוד שלנו אפשר לומר שהוא חותר למגע והערך הזה מאוד מוטמע בלוחמים", אומר פלאי. "כל התקלות עם אויב חייבת להיגמר בהשמדתו".

תמיד חותרים למגע, גם אם התנאים בלתי-אפשריים?

"לא, עובדים בצורה מקצועית ומקבלים החלטות: להסתער, לירות, לאגף וכו'. הכל לפי העניין, אבל דבר אחד לא עושים - לא מסתובבים וחוזרים הביתה".

פלאי: "עיקר הצל"ש באמת מגיע לגדוד, על שבעה חודשים בתנאים לא קלים – תנאים של מלחמה. מבצעים בתוך הרצועה לפחות פעם בשבוע ובתקופת החגים לפעמים פעמיים-שלוש בגלל התראות. את כל החגים 'סגרנו' בעזה. וכמובן איכות המבצעים ורוח הלחימה". לגדוד 51 היה הרוג אחד, סמל בן כובני מחדרה שנהרג תוך כדי הסתערות על מחבלים, וכן 6 פצועים.

ולמרות התוצאות המרשימות, פלאי מודאג מבניית הכוח של החמאס: "אין ספק שהצד השני מתאמן ומשתפר. אנחנו כמובן הרבה יותר טובים מהם, אבל הם לא נחים לרגע ובונים שם צבא".

מרגישים מוכנים לפעולה הגדולה?

"כן. אני לא יודע מתי ואיך צריך להיכנס, אבל כשנקבל את הפקודה, נדע לעשות אותה. זה לא יהיה פשוט, אבל נעשה את זה טוב".

חטיבת גולני, שבמשך שנים סבלה מתדמית פחות נוצצת מזה של חטיבות החי"ר האחרות, למשל הצנחנים, השתדרגה בשנים האחרונות ואף הפכה לאבן שואבת למתגייסים חובשי הכיפות. גם העובדה שרמטכ"ל הנוכחי, רב אלוף גבי אשכנזי, שירת בחטיבה ואף פיקד עליה, לא הזיקה מן הסתם למיתוגה מחדש של החטיבה.

מה הרכב החיילים בגדוד?

"אנחנו גולני, אז אין הרבה קיבוצניקים,אבל יש הרבה דתיים, אתיופים, רוסים אנשי פריפריה. אחוז הלוחמים הדתיים לא מאוד גדול, אבל בקרב הקצינים חובשי הכיפות מהווים רוב מכריע. אולי אפילו יותר מדי". למעשה, ברמת הקצונה הבכירה של הגדוד 90 אחוז חובשי כיפה, אומר פלאי, ביניהם המג"ד עצמו. "הנוער הדתי התחנך לתרום ורוצה לתרום", הוא מסביר.

לכיפה על הראש יש ערך מוסף?

"מבלי לזלזל בחיילים שאינם דתיים, אני חושב שאנחנו יותר מבינים למה אנחנו כאן. לפעמים עולות שאלות כמו למה צריך להיכנס ולמה צריך לעשות מבצע כזה או אחר ולנו יש את התשובות. אנחנו מנסים להעביר את זה ללוחמים. לפני כל מבצע יש שיחה של המג"ד והמ"פ, כדי להזכיר למה אנחנו פה ועל מה נלחמים. הרי המלחמה היא לא רק על שדרות ואשקלון. כולנו יודעים מה הם רוצים באמת – שאנחנו לא נהיה פה. את המסר הזה שומעים מאירן ומהחיזבאללה וגם מעזה".

יש לכם 'פרוטקציה' כי הרמטכ"ל גם הוא חובש כומתה חומה?

"להיפך, הוא משתדל לא להיראות במחיצתנו יותר מדי... אבל ברור שכשיש רמטכ"ל מגולני, הצבא משודרג בכמה רמות".
במלחמה לבנון השנייה שימש פלאי מ"פ פלוגת מסלול ולא השתתף בקרבות עצמם. אך פלוגות אחרות מהגדוד לחמו בבינת ג'ביל, ספגו הרוגים ופצועים וזכו בצל"שים. בקרב הקשה נהרגו 8 לוחמים, ביניהם הסמג"ד סא"ל רועי קליין הי"ד שקיבל את עיטור העוז. עוד 11 חיילים וקצינים קיבלו צל"שים על חלקם בקרב.

"אני מרגיש שמאז מלחמת לבנון השנייה, הצבא הרבה יותר טוב, מוכן ומתאמן", הוא מעיד.

איך תחגגו את יום העצמאות?

"בסיורים ומארבים", צוחק פלאי, "אבל אולי יארגנו לנו קצת סטייקים".

מסר לאומה?

"אני לא כל כך טוב בדברים האלה". ובכל זאת מתרצה: "שהשישים הבאות יהיו עוד יותר טובות ונדע לטפל באויבינו סוף סוף. אני גאה בחיילי. חלקם מגיע מבתים לא קלים ומתמודד עם בעיות. כששואלים כמעט את כל החיילים שלי איפה חבריהם משרתים, במקרה הטוב התשובה היא באיזה תפקיד 'מצחיק'. ברוב המקרים הם בכלל לא בצבא, כי 'לא בעיה להשתחרר'. אני מצדיע לנוער שכן משרת, וצריך גם לדעת לתגמל אותם על זה, כי אלה הכוכבים האמיתיים ולא כל ה'רוקדים עם כוכבים'".