בשבע 292: מכתבים

קוראי העיתון , י' באייר תשס"ח

שאלה קטנה על פעולה גדולה (בתגובה ל'ניצחון בכל מגע', גיליון 291)/ משה פייגלין, גינות שומרון

תמיד טוב לקרוא על אנשים כדוגמת סרן יאיר פלאי, שקיבל צל"ש על פעילותו המבצעית בעזה. אולם משפט קטן של המראיין - לא של המרואיין - זיעזע אותי.

"מרגישים מוכנים לפעולה הגדולה?" נשאל סרן פלאי. בכדי להבין מהי אותה "פעולה גדולה", צריך עם כל הצער שבדבר לקרוא את 'הארץ'. כזכור לכולנו, גם את הגירוש הגדול בישר מאמרו של יואל מרקוס בעיתון ההוא. ה"פעולה הגדולה", שההערכות לגביה מחירה מדברות על לפחות מאה הרוגים, נועדה על פי הכוון אותו דוחף 'הארץ', להחזיר את השלטון ברצועת עזה מהחמס לפת"ח. כלומר ממחבל B בחזרה למחבל A.

מן השאלה התמימה בראיון, הבנתי שלסרוגים אין כלל ספק בלגיטימיות של מבצע שכזה. הם רק יגידו תודה על שהואילו לשולחם לקרב ולצרפם לרשימה הארוכה של קורבנות השלום. שום לקח לא למדנו מן המלחמה האחרונה. בשר התותחים של השמאל - תמיד אנחנו. 
 
לברית הבט (בתגובה ל'איזו מדינה', גיליון 291)/ ישראל אריאל, יצהר

קראתי את דבריו של הרב שרקי על כך שהיהדות אינה דת, ושה' לא דיבר עם האבות על מצוות אלא על הקמת עם בארץ. מבלי להיכנס לדקויות פרשניות, נראה לי שהמדפדף בתנ"ך יראה כמעט בכל דף שיפתח באקראי כי עיקר החידוש של אלוקי ישראל ושל עם ישראל, הוא שה' הקים לו עם שקיבל על עצמו להתקיים במסגרת של ברית ולחיות חיי תנאי. כלומר, העם הזה קיבל על עצמו שהצלחותיו וכישלונותיו להיאחז במציאות יהיו תלויים בנאמנותו לדבר ה', ושה' יברך ויקלל אותו בהתאם, ומפני הנכונות הזאת לקשור את גורלו בה' ה' מעדיף אותו כעם.
לפיכך, כאשר קמה מסגרת לאומית לטובת העם הזה, והיא אינה רואה עצמה מחויבת לברית ואינה מכוונת דרכיה לפיה, אין זה פרט בעייתי שאל לו להסתיר את התמונה הגדולה – תקומת ישראל בארצו – אלא ערעור מהותי שדורש התייחסות הרבה יותר רצינית, ולהתייחסות כזאת אני מצפה.

התפטרות מאוחרת מדי/ משה וייס, נתניה

אינני תומך בראש הממשלה כלל וכלל, ואני מייחל לממשלה אחרת. יחד עם זאת, אני חושב שעדיף שלא יתפטר בגין פרשיית השחיתות הנוכחית.

אם ראש הממשלה לא התפטר אחרי שהוביל מחדל נורא של מלחמה כושלת עם למעלה מ-160 חיילים ואזרחים הרוגים ויותר ממיליון אנשים שחיו תחת מורא הטילים, ודאי שאין מקום להתפטרותו בעקבות כמה מאות אלפי דולרים שאולי לקח ואולי לא. התפטרות עכשיו תפגע בזכר הנופלים.

ואיפה קונדוליסה/ חיים דויטש, חולון

בשנה האחרונה ביקרה שרת החוץ האמריקנית כמה פעמים בארץ לצורך פינוי מאחזים והחשת תהליך מסירת שטחים נוספים לפלשתינים.

מעניין שכעת, כשלבנון בוערת, לא נשמע קולה ואין לה זמן להפעיל את האו"ם או לבקר בלבנון, למרות שהחיזבאללה תוקף ומשתלט ללא מעצור.

זה מה שנקרא צביעות אנטישמית, או לפחות בלשון המעטה אפליה לטובת ארגון טרור איסלאמי, שמצפצף על העולם.

אדוני ראש הממשלה/ נאוה קורן, טבריה

מה שעליך לומר לנשיא בוש: שהציונות זכתה בהכרה בינלאומית רק מכוח זכותו של העם היהודי על מולדתו ההיסטורית שהובטחה לו ע"י אדון הארץ. לכן אין לשום ציוני רשות ומנדט להמר פוליטית על מולדתו של העם היהודי, גם בהבטחה ובתמורה של סגירת תיקים אפלים – כפי שקרה עם אריאל שרון.

זכור, איו מתנות בחינם. לא יעלה על הדעת שבתמורה לרדאר אמריקני תיסוג ישראל לגבולות שאינן ברי הגנה, "גבולות אושוויץ". שום רדאר לא יועיל לנו בגבולות 67'.

בוש רוצה לסיים את כהונתו כאיש שלום, וזה אפשרי רק כשמקריבים את היהודים על מזבח ה"שלום" הכוזב במזרח התיכון החד"ש. אל תיפול למלכודת השמאל הקיצוני בשיתוף פעולה עם אמריקה שאפילו את פולארד איננה מתכוונת לשחרר.
 
צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

שביתה בבתי המשפט.
פָסַק דין.
 
חברו של אולמרט" פתח פה".
המשטרה קיבלה מסר.
 
תמונות של אחמדאינגד במסע אופניים ברמאללה.
...שם רשעים ירכב.