בשבע 292: מגיירי הגיטרות

האחים פיאמנטה חוזרים עם האלבום ה-15, ומספקים רגעים של הנאה מוזיקלית לחובבי הז'אנר החסידי הקלאסי, וגם למי שמחפשים חידוש אינסטרומנטלי.

מרים הופמן , י' באייר תשס"ח

ל"ג בעומר הבא עלינו לטובה הוא יום שמח באופן כללי, ולחובבי מוסיקה הוא בעיקר אי של צלילים במרחב של אבלות. לקראת ההפוגה הזו נתמקד הפעם בצלילים שיכולים להצית אש גם במערכות הסטריאו שלכם – והרי אין כמו גיטרות חשמליות לעורר להבות כאלה.

כשאומרים גיטרות, אחד השמות שקופצים מיד לראש הוא פיאמנטה. השם פיאמנטה נמצא בתודעה המוסיקלית כבר כמעט שלושה עשורים. כבר בשנות השבעים הוכרז יוסי פיאמנטה כאחד הגיטריסטים המבריקים בארץ, וכדי לתחזק את הקריירה נסע לניו-יורק לעבוד עם אחד מאמני הג'אז האגדיים, סטן גץ. החזרה בתשובה לא הקהתה את היכולות המופלאות שלו, וגם בשנים האחרונות הוא נכנס לרשימות עשרת נגני הגיטרה הטובים בעולם, ואפילו לכינוי  'הנדריקס החסידי' (השוואה לנגן ג'ימי הנדריקס היא המחמאה האולטימטיבית לגיטריסטים). יחד עם האח אבי על החליל (שזכה להכרה כאמן בפני עצמו), המשיך הרכב האחים פיאמנטה לנגן יחד ולחוד, וליצור, בין השאר, גם שירים שהוסיפו תבלינים וצלילים חדשים לעולם המוסיקה החסידית.

האלבום החדש, 'יהיו לרצון', הוא על-פי ספירת היחצ"נים ה-15 במספר להרכב פיאמנטה, והוא ממשיך את הקו הפונה אל עולם המוסיקה החסידית הפופית והקצבית. עם תבלינים מזרחיים, רוק גיטרות עשיר ואנרגטי וצלילים דרום-אמריקאיים. בקיצור, מכל טוב, שברצועות המוצלחות באלבום מספק רגעים אמיתיים של שמחה למי שנהנה מרוק'נרול מגויר לחומרה.

ובכלל, אם גם אצלכם בבית קיימת פלוגתא בין אוהדי הפופ החסידי הקלאסי לבין חובבי הפיוז'ן הצלילי שמאפיין את השנים האחרונות בעולם המוסיקה היהודית, יש באלבום הזה פתרון לא רע:  פיאמנטה לא שוכחים את ימי הקסטות העליזים בהם יכולנו להעדיף צד אחד ולעולם לא להאזין לצד השני, ונדמה שהאלבום כמו מחולק לשניים – חמש הרצועות הראשונות, החל מ'הודו לה'', דרך שיר הנושא 'יהיו לרצון' ועד ל'תורה תבלין', הן קלאסיקות חסידיות קצביות א-לה-שמחם, שלא שוכחות את החצוצרות ואת המקהלה ברקע להשלמת הסאונד המתאים. מי שזוכר לפיאמנטה לטובה את 'אשר ברא ששון ושמחה' הגרסה המגוירת והמוצלחת ל-'land down under', יגלה בהמשך את 'ואני תפילתי', גרסת כיסוי (וחבל שבלי קרדיט)  ל- 'the sound of silence'של סיימון וגרפונקל.

החלק השני והמעניין יותר, מבחינת הייחודיות שמביאים האחים פיאמנטה, נותן יותר מקום לגיטרות לדבר ולפתח רעיונות מוסיקליים, ובכלל, הצלילים האינסטרומנטליים משתלבים ומשפיעים הרבה יותר, ולא רק מלווים את השירה. החלק הזה מתחיל עם הרצועה 'א-ל אדון', ועם שחקן החיזוק יצחק ביטון, שמביא במרוקאיות אותנטית ומאפשר לפיאמנטה להתעסק בנגינה ובעיבוד, מה שיוצר שילוב משמח של נשמה מזרחית וצלילי קאנטרי אמריקאי, ריפ גיטרות מכסח ותיפוף שדורש הנעת כתפיים וכפיים באוויר כאילו הייתם בעיצומה של חינה.  השילוב המנצח הזה בולט גם ברצועות הבאות, ובעיקר בקטע הנוסף בו משתתף יצחק ביטון,  'אז ישיר' – כמעט עשר דקות של תפילה שהיא גרוב גיטרות אתני, שעושה חשק לעוד מהממתק המוסיקלי הזה.

הפניות לתופינים מוסיקליים ניתן לשלוח לדוא"ל : thejrhythm@gmail.com