בשבע 292: מיקרוסקופ

חגית ריטרמן, חני לוז, ישראל מידד , י' באייר תשס"ח

את מי מעניינת האמת? / חגית ריטרמן

'מעריב' ראיין השבוע את אריאל זילבר לכבוד צאת אלבומו החדש. נהדר, כי מאז שזילבר הזדהה כמתנגד לגירוש, כלי תקשורת שהגדירו אותו כאחד מגדולי היוצרים במוסיקה הישראלית הפנו לו כתף קרה. אלא שבגוף הראיון ובכותרת המשנה מופיע משהו שהוא חוסר דיוק, ובעברית: לא אמת. לפי 'מעריב', זילבר הביע תמיכה ביגאל עמיר. לאמור: תמיכה ברצח רבין. התגובות לא איחרו לבוא. האתר של 'מעריב' הוצף בגינויים מאזרחים המומים או מוסתים.

ועכשיו לעובדות: מה שזילבר באמת אמר, זה שהוא אינו מאמין שעמיר הוא שרצח את רבין. זו תמיכה ברצח? לא. נמשיך: זילבר אמר עוד, שצריך להתייחס לעמיר כאל שאר האסירים – הטרוריסטים או הפליליים – שיש הדואגים לזכויות האדם שלהם. זו תמיכה ברצח? גם לא.

הדברים נאמרו בסרטון אליו רואיין. בגלל דוברים אחרים בסרטון, אפשר היה להתרשם כאילו המסר הוא שעמיר עשה מעשה חיובי. וכך, כלי תקשורת הציגו אותו כתומך בעמיר. זילבר שלח להם מכתבים, והבהיר שמעולם לא תמך ברצח. אף אחד לא פרסם.

בתגובה, חנויות התקליטים הסירו את הדיסקים שלו מהמדפים. זילבר, שהוציא עכשיו דיסק חדש, נקלע למשבר כלכלי קשה, ונאלץ למכור דרך האתר שלו, www.arielzilber.com.

שיבוש דברי מרואיין, שלא נעשה בטעות שיסודה תום לב, הוא עבירה אתית חמורה וגם עבירה על החוק: זו הוצאת דיבה. חצי אמת – גרוע משֶקר. כמו במקרה כרזת רבין בכאפייה ובמדי אס-אס, שעיתונאים חסרי אחריות נוהגים "להזכיר" שדתיים-לאומיים אחראים לה, תוך התעלמות בוטה מהחשיפה בערוץ 1 – שהאחראי היה סוכן השב"כ אבישי רביב, גם במקרה זילבר האמת אינה מעניינת.

מגרסת הגרסאות/ חני לוז

ביום ששי שעבר יצאו כמה צעירים לטיול ליד יישובם, בית אל, על פי כל הנהלים הנדרשים מהיהודים. בין ארבע לחמש אחה"צ הם זיהו חמישה אנשים הנעים לעברם בצורה חשודה. הם קראו להם בעברית, אנגלית וערבית, לעצור וירו באוויר. כמה מהם ברחו אולם החמושים מביניהם המשיכו להתקדם לעברם ופתחו באש. בפגיעה מדויקת הושב אש ליורה וזה נהרג מיד.

איך השתקף האירוע בתקשורת? בגלי צה"ל דיווחו על המטיילים שהותקפו ופגעו והרגו את המחבל. בעיתונטים דיווח אתר NFC  של יואב יצחק: "אין נפגעים בפיגוע ירי באזור עין יברוד" וב-NRG מעריב  נכתב: "מטיילים הצליחו להרוג מחבל שירה לעברם". Ynet דיווח גם כן את גירסת המטיילים בכותרת "מתנחלים: הרגנו מחבל שירה לעברנו ליד רמאללה" וכן בגוף הכתבה, אך הוסיף לאחר שעה קלה את גרסת הערבים: מדובר בצייד איילות תמים. שני הכתבים, רועי שרון ואפרת וייס טרחו והוסיפו מידע על מעשי רצח קודמים שאירעו ביו"ש לאחרונה.

 ואילו הערוץ הראשון הממלכתי אימץ את הגירסה הפלשתינית ודיווח ב'יומן': "סמוך לכפר עין יברוד מצפון לרמאללה נהרג פלשתיני מירי מתנחלים. מתחקיר צה"ל עולה שמדובר בצייד. המטיילים שמעו קולות ירי וחשבו שמדובר בפיגוע. בצה"ל מתחקרים את נסיבות האירוע". גם ברשת שוקן אימצו בזריזות יתרה את הנרטיב הערבי: "פלשתיני נהרג מאש מטיילים ישראלים בגדה", נכתב בכותרת, ולאחר תיאור המקרה מספרים לנו כי "מתחקיר ראשוני של צה"ל עולה אפשרות כי יתכן שהמטיילים שטיילו סמוך לרמאללה, הם אלו שירו ראשונים לעבר הפלשתינים". טוב, מה כבר אפשר לצפות מרשת, שעורך בכיר בה כותב בבלוג האישי שלו ביום העצמאות: "אני מזועזע מזה שטקס יום הזיכרון המרכזי היה אמש ברחבת הכותל המערבי. זו כבר בעיני תמצית השקר. ירושלים העתיקה היא בסך הכל עיר ערבית, ולהשתמש בה כתפאורה ריקה לסיפורי השכול היהודיים היא מעשה של נישול רוחני".

מי זוכר את שמואל כץ/ ישראל מידד

רצה הגורל ובהפרש של יום הלכו לבית עולמם שמואל כץ ובני גאון. אחד בן 93 והשני בן 73.  אחד השתייך למחנה הלאומי והשני למחנה ההסתדרותי. אחד היה חבר אצ"ל מאז 1936 ובתפקידו האחרון היה מפקד האצ"ל בירושלים.  שלושה חדשים לפני כן, ביוני 1948, ניהל מו"מ עם ראשי מערכת הביטחון על בואה של אוניית הנשק "אלטלנה".  בשנות מלחמת העולם השנייה שהה באנגליה בשליחות אישית של זאב ז'בוטינסקי, הקים עיתון ציוני ועסק בדיפלומטיה.  היה חבר הכנסת הראשונה ולאחר מכן היה מו"ל.  פירסם ספרים כמו 'סיפורה של לוחמת' של גאולה כהן ו'יום האש', פרי עטו, וגם כתב ספר יסוד לנושא ההסברה הציונית, 'אדמת מריבה' שהופץ ברבבות עותקים ע"י הסוכנות היהודית לסטודנטים יהודים. כן כתב שתי ביוגרפיות פוליטיות-היסטוריות על ז'בוטינסקי ואהרן אהרונסון. היה בין מייסדי 'התנועה למען ארץ-ישראל השלמה' ובהמשך יועץ ראש הממשלה ויצא לשליחויות בקונגרס האמריקני.
 
השני השתחרר מצה"ל בדרגת רס"ר. בשנות הששים עבד כחשמלאי בלהקה מוסיקלית והגיע למשרת מנכ"ל 'תדיראן'. היה חבר נפש של מזכ"ל חברת העובדים ישראל קיסר, ובשנת 1988 היה למנהל של 'כור' ושיקם אותה. לפני כעשור הקים חברת אחזקות.
 
מי שהאזין בימים האחרונים לרדיו, צפה בטלוויזיה וקרא עיתונים קיבל הרבה מאוד אינפורמציה על בני גאון ומה אמרו עליו ידידיו. על שמואל כץ, לא למד כמעט כלום. כי תפקידה של התקשורת לאפשר לצרכניה לדעת על מי שהיא חושבת שהוא חשוב ולהתעלם מכאלה שאינם חשובים בעיניה.

חדשות בחדשות, חגית ריטרמן

ועדת המדע של הכנסת החליטה לגבש הצעה חלופית לחוק הטוקבקים של ח"כ ישראל חסון, שעבר השנה בקריאה טרומית. חסון, נזכיר, הציע כי עורכי האתרים הגדולים יישאו באחריות לתגובות פוגעות של גולשים שמתפרסמות אצלם. כעת הוחלט כי עורכי האתרים יגבשו קוד אתי לפרסום הטוקבקים ולפסילתם.
 

אגודת 'לדעת' קוראת לעיתונאי דניאל בן-סימון להתפטר מתפקידו ב'הארץ' לאחר שהודה בחצי פה כי פניו אל הפוליטיקה. האגודה אומרת כי עבודה עיתונאית והצטרפות לפוליטיקה לא יכולות להיעשות בו-זמנית וכי עלול להיווצר מצב של ניצול המעמד העיתונאי. בן-סימון אומר כי אלו ענייניו האישיים.

אבי וייס נבחר לתפקיד מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2. וייס גבר על ניסים משעל, וזכה לתמיכת כל חברי הדירקטוריון, בהם נציגי הציבור ונציגי הזכייניות 'רשת' ו'קשת'. המינוי תקף לחמש שנים.

תנועת 'אומ"ץ' דורשת כי עו"ד נבות תל-צור יושעה מחברותו במליאת רשות השידור כיוון שהצטרפותו להגנה המשפטית על ראש הממשלה אולמרט עלולה לגרור ניגוד אינטרסים.