בשבע 292: תולעת ספר הספרים

לאחר שנשרה בשנה שעברה מהחידון הארצי, הבטיחה לעצמה צורית ברנסון כי השנה תזכה במקום הראשון בחידון התנ"ך העולמי.

רבקי גולדפינגר , י' באייר תשס"ח

לא רבים יודעים שכלת התנ"ך החדשה, צורית ברנסון, ניגשה לפני שנה לחידון התנ"ך הארצי ונשרה כבר בשלביו המוקדמים. אבל במקום להרים ידיים ולוותר, הסיקה צורית שעליה ללמוד יותר ולהתאמץ כדי להגשים את חלומה.


האֵם, שולמית: "סדר יומה היה די קבוע. ברגע שידעה מה החומר הנדרש לחידון, היא נשמה עמוק ובדקה אלו ספרים עליה ללמוד, מה בדיוק החומר, בכמה פרקים מדובר וכמה ימים בדיוק יש ללימוד. בצורה מאוד מחושבת, היא חילקה את החומר שעליה ללמוד לפי ימים. כך היא היתה קמה מוקדם בכל בוקר, ועד שלא סיימה את תוכנית הלימוד היומית, אי אפשר היה לדבר איתה. היא פיתחה לעצמה יכולת למידה עצמית מרשימה"
"לאחר שנפלתי בחידון הארצי, התקשרתי לדוד שלי, דורון סופר, שהיה חתן התנ"ך העולמי לפני 15 שנה, וסיפרתי לו מה שקרה", נזכרת צורית באותה שיחה. "הוא התחיל לעודד אותי, אבל אני מיד עצרתי אותו ואמרתי לו: 'אל תנחם כלה לפני החתונה שלה'. היה לי ברור שבשנה הבאה אני אהיה בחידון התנ"ך העולמי".

למרות שידעת כמה מאמצים זה ידרוש ממך, היית נחושה לעלות לשלב החידון העולמי?

"אני אומרת לך יותר מזה: לא הסתכלתי על עצם ההשתתפות בחידון התנ"ך העולמי כמטרה בפני עצמה, אלא היעד שלי היה בפירוש לזכות בחידון במקום הראשון. כבר כשהייתי בכיתה ה' הרגשתי חיבור לתנ"ך והשתתפתי, במסגרת מרכז תקוותינו, בתחרות בקיאות בתנ"ך. זכיתי במקום השלישי, וזה נתן לי את הדחיפה קדימה. יש לי דוד שזכה בתואר חתן התנ"ך העולמי וגם בן דוד שני שלי, משה מזוז, זכה, וזה היה צחוק במשפחה שגם אני הולכת לקבל את התואר הזה".

נחושה ברצונה לזכות בתואר 'כלת התנ"ך', החלה צורית בת ה-15 להיערך ברצינות להשגת היעד. האֵם שולמית מתארת את הדרך הארוכה: "סדר יומה היה די קבוע. היא מאוד מסודרת, וברגע שידעה מה החומר הנדרש לחידון, היא נשמה עמוק ובדקה אלו ספרים עליה ללמוד, מה בדיוק החומר, בכמה פרקים מדובר וכמה ימים בדיוק יש ללימוד. בצורה מאוד מחושבת, היא חילקה את החומר שעליה ללמוד לפי ימים. כך היא היתה קמה מוקדם בכל בוקר, ועד שהיא לא סיימה את תוכנית הלימוד היומית, אי אפשר היה לדבר איתה. היא פיתחה לעצמה יכולת למידה עצמית מרשימה".

אמרת שהיא קמה בכל בוקר מוקדם כדי ללמוד. בכל זאת מדובר בילדה...

"בחצי השנה האחרונה היא הקדימה את התרנגולים. היא השכימה בסביבות ארבע-חמש בבוקר. היא הרגישה שהלימוד שלה בבוקר הוא יותר איכותי, אז היא התחילה בלימוד עיוני ועברה אחר כך לשינון. היא לא חיפפה ולא דילגה על חומר. צורית למדה ביסודיות ועשתה מבחינתה את המקסימום להצליח. למדנו ממנה המון".

למדתם על כוח רצון?

"בדיוק. צורית היא לא גאון, אבל היא מיצתה את 'יגעת ומצאת – תאמין'. רצון פנימי עמוק הניע אותה. היא רצתה מאוד, והרצון הוא בעל עוצמה. הכול מתחיל מהרצון ומההבנה שהיא מתעסקת בדבר בעל ערך. בנוסף, היא גם היתה עקבית ביותר. היא דבקה במטרה בצורה נפלאה.

"כל המשפחה היתה במערכה", מציינת האם. "דאגנו להיות בשקט כשהיא לומדת, לעזור במה שניתן.  צורית לא נרתעה מעבודה יומיומית. היא הציבה לעצמה מטרה, ושאפה אליה".

האם צורית שאבה מהבית את החיבור לתנ"ך?

"הבית בו גדלה צורית הוא בית תורני-ציוני. אין ספק שתורת ישראל היא הבסיס לכל והיא מרכזית ביותר בחיי כל יהודי, וכך גם בביתנו. אני חושבת שההבנה את ערכו של התנ"ך סייעה לצורית להתמודד עם הקשיים בדרך".

אחרי כל כך הרבה השקעה מצִדה, אם היא לא היתה זוכה, זו היתה יכולה להיות מכה כואבת עבורה?

"מדובר בעבודה פנימית על המידות. היא הזכירה לעצמה כל הזמן שההתחברות לתורה היא ערך, וקיוותה שהלימוד שלה יהיה לשמה. צורית אמרה לי: 'אני לומדת עד המקסימום שאני יכולה, אני עושה את המוטל עליי, וכמובן שאני מתפללת שאזכה במקום הראשון, אבל הקב"ה יעשה את הטוב בעיניו'. ברוך ה', היתה לנו סייעתא דשמיא גלויה, וצורית גם זכתה בתואר".

"בתנ"ך יש חוכמה אדירה"

בחידון התנ"ך העולמי, שהתקיים ביום העצמאות בתיאטרון ירושלים ועמד השנה בסימן 'ישראל בך אתפאר', השתתפו 65 בני נוער מ-37 מדינות. לשלב הסופי העפילו 16 מתמודדים בלבד. צורית ברנסון זכתה, כאמור, במקום הראשון בחידון. במקום השני זכה אלעד פיניש, תלמיד ישיבת אמי"ת בבאר-שבע, לאחר מרוץ צמוד עם כלת התנ"ך.

החידון נערך במעמד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שנשא את שאלת ראש הממשלה, בירך את המועמדים, והכתיר את הזוכים. במהלך טקס הענקת הפרס, מסרה כלת התנ"ך הטרייה מעטפה לידי ראש הממשלה, ועוררה סקרנות רבה בקרב אלפי הצופים.

מה היה כתוב במכתב שנתת לראש הממשלה?

"ביקשתי מראש הממשלה אולמרט, בשמי ובשם המתמודדים האחרים, שישקיע מאמצים רבים יותר למען שחרורו של יהונתן פולארד. זו לא היתה פנייה פוליטית, אלא מוסרית-ערכית".

היה נראה שראש הממשלה בכלל לא התעניין במעטפה. האם את חושבת שהיה בכל זאת חשוב לתת לו את המכתב?
"חשבתי שהמתאים ביותר בחידון של שישים שנה למדינת ישראל לא לשכוח את פולארד, שכלוא הרבה זמן בכלא האמריקני. אנחנו לא יודעים מה ישפיע ויתרום לשחרורו. זו התוספת הקטנה שלנו. כל אחד מעם ישראל צריך לעשות את המעשה הקטן למענו, בתקווה שזה יעזור ופולארד ישוחרר בקרוב".

צורית, תלמידת כיתה י', היא בתם הבכורה של הרב נחום ברנסון, המלמד בישיבת ההסדר 'נהר-דעה' בנהריה, ושל שולמית, עקרת בית. ברנסון מעידה על עצמה כמחוברת לתנ"ך מגיל צעיר, וזוכרת את עצמה, כבר כתלמידה בכיתות הנמוכות, מעיינת בספר הספרים להנאתה. "תמיד אהבתי את התנ"ך. הייתי יושבת וקוראת לעצמי סתם כך במשך שעות".

מה את אוהבת בתנ"ך?

"התנ"ך הוא ספר הספרים של העם היהודי, הקב"ה העניק אותו לנו, ובתוכו יש חוכמה אדירה. התנ"ך מבחינתי מתחלק לשלושה חלקים: החלק הסיפורי-היסטורי, החלק הנבואי, והחלק המוסרי, כמו משלי או איוב. ניתן להתעמק בו שעות. אני תמיד מתרגשת לקרוא את הנבואות ולראות איך הן מתגשמות לנו מול העיניים".

בשבילם זו הברית הישנה

מאחורי הקלעים של החידון התחוללה השנה סערה, לאחר שנודע כי בת-אל לוי, תלמידת התיכון הממלכתי פסגת זאב בירושלים ואחת המתמודדות, שייכת לכת היהודים המשיחיים.

ארגון 'יד לאחים', המגדיר עצמו כ"ארגון להצלה ממיסיון ומטמיעה ולהנחלת ערכי היהדות", חשף את דבר אמונתה הדתית של הנערה, ופתח במערכה נגד השתתפותה בחידון. הרב שלום דב ליפשיץ, יו"ר 'יד לאחים', טען נגד משפחתה של לוי שהיא שותפה לפעילות מיסיונרית. "ידוע כי בני משפחתה עוסקים בפעילות מיסיון בביתם ובמקומות שונים. מדובר בכת שכל מגמתה היא להעביר את העם היהודי על דתו, ולקדם אותו אל עבר גורל דומה לזה לו מייחל החמאס, היינו: היעלמות של העם היהודי מהעולם". 

בעקבות חשיפה זו, שיגרו הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר, מכתב בהול לשרת החינוך, יולי תמיר, בו הם דורשים לפסול את בת-אל לוי מהשתתפות בחידון התנ"ך העולמי. "שמענו, לתדהמתנו, כי נציגת מדינת ישראל בחידון התנ"ך העולמי לנוער היא בת למשפחה המשתייכת לכת משיחית, אשר הוציאה את עצמה מכלל ישראל.

בחירתה לחידון התנ"ך העולמי לנוער היהודי נוגדת את ההלכה, את מטרת החידון, מהותו ותקנונו. הרבנות הראשית לישראל מביעה בפנייך את מחאתה הנמרצת על בחירת נציגה זו, ורואה לנכון לציין כי מאז קיום החידון, היו כל בני הנוער מהארץ ומהעולם השותפים לחידון יהודים המאמינים בתורת משה בלבד".

הרבנים הראשיים הוסיפו במכתבם את דרישתם החד-משמעית להשעות את לוי מהחידון. "הרבנות הראשית לישראל קוראת בזאת לפוסלה מלהשתתף בחידון התנ"ך העולמי של הנוער היהודי. מגלים אנו דעתנו כי אם לא תבוטל השתתפותה זו, יש לבטל את החידון לאלתר". בנוסף, פנו גם ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, וראש רשת צביה, הרב איתן אייזמן, לשרת החינוך, יולי תמיר, ולרב הצבאי הראשי, הרב אביחי רונצקי, בדרישה דומה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי הפנייה הועברה ללשכה המשפטית, אשר מצאה כי התלמידה היא יהודייה, ואין לפסול  את השתתפותה בחידון. בעקבות החלטה זו של משרד החינוך, הופעלו על שאר המתמודדים לחצים כבדים לפרוש ולהחרים את החידון.

צורית, מה דעתך על הפרשייה?

"אני חושבת שזה מאוד חבל, עצוב וחמור שדווקא בחידון שנועד לחזק את הקשר בין העם היהודי לתורת ישראל מאפשרת מדינת ישראל לשתף לא-יהודים שכל מטרתם היא להרחיק יהודים מתורתם. למשתתפי החידון היתה דילמה מאוד קשה. היה לכולנו לא נוח ומורכב. התלבטנו בינינו מה צריך לעשות. האם לפרוש כולנו יחד ולהחרים את החידון או להמשיך בחידון כמתוכנן".

גם עלייך ניסו להשפיע לא להשתתף בחידון?

"היו פניות  בכתב וגם בעל-פה, כדי לגרום לנו לפרוש ולא להופיע. הגיע לביתי נציג ארגון 'יד לאחים', בניסיון לשכנע. ההורים שלי היו מעורבים בכל הדילמה הזו, כיצד יש לנהוג, וכמה ימים לפני החידון הם פנו לרבנים ועשו שאלת רב. התשובה שקיבלנו היתה להמשיך, ולהשתתף בחידון".

אמה של צורית, שולמית ברנסון, מתארת את עשרת הימים שלפני החידון כרוויי מתח, כתוצאה מהפרשה. "אנחנו אנשים שדעת התורה חשובה לנו, והיה ברור שאם יש צורך לשלם מחיר אישי למען כלל ישראל, אנחנו נשלם אותו בלב שלם. אבל כשבחנו את התמונה בכללותה, ראינו שאין שום סיכוי שבת-אל לוי תיבחר ככלת התנ"ך, כי היא הגיעה לשלב הזה של החידון רק עם חצי ממספר הנקודות שניתן היה לצבור. התהפכנו בתוכנו והתייעצנו עם רבנים מה עלינו לעשות. עברו עלינו עשרה ימים מורכבים מאוד, כי רצינו להיות נקיים כלפי אלוקים ואדם".

מה עבר על צורית ושאר המתמודדים הצעירים בימים שלפני החידון בעקבות הדילמה הזו? "הם היו מסכנים. לאחר שעמלו כל כך קשה כדי להגיע לשלב המיוחל הזה, במקום להיות מרוכזים בימים שלפני החידון בהכנות לקראתו, הם סערו ביניהם סביב הדילמה הזו. עצם זה שהועלתה ההתלבטות אם יש לפרוש או לא, זה היה מלחיץ עבורם. אנחנו, כהורים, ניסינו כמה שפחות לשתף את צורית בלבטים שלנו, כדי לא להלחיץ אותה. גם ככה זה לא היה פשוט עבורה. מיד לאחר ששמענו את דעת הרבנים שבחנו את המכלול ונתנו את ההוראה כן להשתתף בחידון, יידענו אותה והרגענו את כולם".

הרב נחום ברנסון, אביה של צורית, אמר כי "מצער שבחידון התנ"ך, שאמור לחבר את עם ישראל לתנ"ך, אפשרו השתתפות של נערה שכל מגמתה היא להפיץ את המיסיון".

כשצורית בוחנת את הכול במבט לאחור, היא מעלה ספק רב לגבי התועלת שהופקה מהסערה שהתחוללה. "במבט לאחור, אני לא בטוחה אם הרווח היה גדול מההפסד. על-ידי כל הרעש התקשורתי סביב המתמודדת בת-אל לוי, עלתה למודעותם של רבים אותה כת משיחית. אנשים שלא היו מודעים לפעילות המיסיון החלו לברר עליהם. אולי היה צריך פשוט להתעלם ולא לעשות מזה כזה סיפור. אין ספק", מוסיפה צורית בחיוך, "החידון השנה היה מעניין מאוד".

אולמרט קיבל עוד מעטפה

ב"ה, יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל ירושלים, ג' באייר תשס"ח

לכבוד ראש ממשלת ישראל, מר אהוד אולמרט, ירושלים

כבוד ראש הממשלה,
יום גדול בחיינו הוא היום הזה: אנחנו, נוער יהודי מן הארץ ומן התפוצות, ניצבים בירושלים ביום העצמאות, לשיר: "התקווה בת שנות אלפיים,/ להיות עם חופשי בארצנו". ערך אחד הביא אותנו אל החיבור האדיר הזה: זה התנ"ך, ספר הנצח של העם היהודי. החידון איננו אלא "התירוץ". מטרתו האמיתית של המפעל הנפלא הזה היא להעצים בתוכנו את המסרים החיים של התנ"ך, ליצור חיבור שלא יישכח בין עם ישראל ותורתו בבירת הנצח של ישראל.

מתוך כך אנחנו פונים אליך כאן ועכשיו, כבוד ראש הממשלה. המפגש החי שחווינו כולנו זה עתה עם התנ"ך בארצו, קורא בתוכנו בקול גדול. ערך הערבות ההדדית, שעליו מושתת כל התנ"ך וכל עולמו של העם היהודי, זועק בתוכנו לקרוא אליך מלב אל לב: עשה הכל על-מנת לשחרר את יהונתן פולארד!

אחינו הוא, עצמנו ובשרנו. הוא הקריב את חייו למעננו, למען ביטחון המדינה הזאת וחירותה. גם בזכותו הגדולה, אנחנו יכולים לחוות את המעמד הזה כבני חורין בירושלים. ואנחנו, כולנו כאחד, לא עושים די להציל אותו. היום הזה נתעשת ונאמר לעצמנו – די!

אתה, ראש הממשלה, בתפקידך, ביכולותיך, במחויבויותיך ובכישרונותיך, ואנחנו, על משמרתנו כאזרחים מן השורה, יחד נביא אותו הביתה, חי.

חברי המשלחת הישראלית לחידון התנ"ך ה-45 הבינלאומי לנוער יהודי תשס"ח, ליאורה בך, חיפה; צורית ברנסון, נהריה; אלעד פיניש, באר-שבע.

חכמים, היזהרו בעצומותיכם/ רב נחום ברנסון, אביה של כלת התנ"ך צורית ברנסון

הנזק שביקשו למנוע מי שקראו למתמודדים לפרוש מחידון התנ"ך היה מתממש דווקא אילו הם היו פורשים * לפני שמורים לזולת למסור את נפשו, יש לשמוע גם את הצד שלו וללמוד היטב את תמונת המציאות * אביה של כלת התנ"ך על הנימוקים לא לפרוש מהחידון

התלבטות לא פשוטה עמדה בפני המתמודדים בחידון התנ"ך, הוריהם ומחנכיהם - אנשים יראי שמיים שרוצים למלא רצון ה' ושלא ייצא ח"ו מכשול תחת ידיהם.

כידוע, ארגון 'יד לאחים' חשף כי נערה שנבחרה לייצג בחידון את בתי הספר הממלכתיים התגלתה כבת למשפחה מיסיונרית, מראשי כת העוסקת בשכנוע יהודים להיות כביכול 'יהודים טובים יותר' בזה שגם יאמינו ביש"ו, יכפרו בתורה שבע"פ ויצטרפו לכת בפעילותה להרחיב את חוג מאמיניו של אותו האיש. הבת עצמה אף העידה באזני בתי שאכן זו אמונתה. היה גם מי שהעיד כי במו עיניו ראה אותה מחלקת ספרי 'הברית החדשה' בפסטיבל 'בומבמלה' בניצנים בחול המועד פסח.

בין הרבנים שהביעו את דעתם בשאלה כיצד לנהוג בחידון בו משתתפת נערה זו, היו שלש גישות. האחת גרסה שיש להתעלם מהשתתפותה. כל התייחסות תקשורתית לכת מפרסמת אותה ומעצימה את חשיפתה לציבור. השנייה גרסה שיש למחות על השתתפות הנערה ולהשתדל שהיא לא תשתתף.

בעלי הגישה השלישית, במסגרת יוזמה של ארגון 'יד לאחים', חתמו על עצומה שקראה לשלושת הישראלים האחרים לפרוש מהחידון. אנשי 'יד לאחים' הסבירו לרבנים שהנערה המיסיונרית עלולה לזכות בחידון ובכך יהיה חילול ה' גדול, וכי בצילומי הנערה בחידון ייעשה שימוש תעמולתי כדי להוכיח ליהודים בחו"ל שאנשי הכת מוכרים כיהודים על אף התנצרותם במקביל.
חשוב מאוד להקדים ולהדגיש שלארגון 'יד לאחים' ולעומד בראשו יש זכויות רבות במלחמה להצלת נשמות יהודיות משמד.

אי לכך, בהחלט נכון וחשוב לסייע בידי הארגון, גם אם אין הסכמה לגבי כל פעולותיו. כיוון שכך, ראוי לכאורה לחתום על עצומה המסייעת בידיו להילחם במיסיון. אולם הפעם, הערכת המצב שהציג 'יד לאחים' כללה בלי משים הערכות בעניינים שלא קשורים למומחיותם, כך שלמעשה המציאות לא היתה די מחוורת להם.

טענה מרכזית שהעלה הארגון, ובכך שכנע רבים מהרבנים, היתה שיש סיכוי סביר שהנערה מהכת המיסיונרית תזכה בחידון העולמי. נקודה זו הודגשה בנוסח העצומה שעליה הוחתמו הרבנים. אלא שכל מי שעקב אחרי המתמודדים בשלבים המוקדמים, ידע שאין לה כל סיכוי להגיע למקום גבוה. אילו היו מבררים זאת עם מי שאמדו את יכולותיה בשלבי החידון הקודמים, אפשר היה לדעת מהי רמת ידיעותיה. מרחק של כמה שיחות טלפון הפריד בין החשש הכבד מהישגיה הצפויים לבין הערכה אחראית שהחשש אינו ריאלי.

גם נציג 'יד לאחים' שהגיע אלי הביתה נרגע כששמע מאיתנו שאין ספק שהנערה מהכת המיסיונרית לא תזכה בחידון. בסוף השיחה הוסיף ואמר תוך גילוי רגשותיו, שזה שימח אותו מאוד לשמוע זאת.

הרבנים שפרסמו את דעתם שעל המתמודדים לפרוש לא ידעו נתון זה ומאידך 'ידעו' שיש לה סיכוי טוב לנצח. אותה אבן שנגולה מליבות רבים כשהנערה המיסיונרית לא זכתה, היתה יכולה לרדת מליבם אף לפני שהורו שיש לפרוש, אם היו דורשים היטב לפני כן.

הערכתם של מצדדי הפרישה היתה שביטול השתתפותם של שלושת המתמודדים הישראלים האחרים, יוביל ללא ספק לביטול החידון. אלא שאת זה צריך לברר אצל אנשים שמעורים עם הסוכנות היהודית ומכירים את שרת החינוך ויודעים כיצד יפעלו. תלמידי חכמים גדולים שנועצתי איתם, וכן גורמים שונים הקשורים לחידון או מעורים במערכות המדינה, היו בטוחים שצעדים כאלה לא יבטלו את החידון. במילים אחרות, פרישת שלושת ילדינו לא תוביל לתוצאה לה רצו להגיע - ביטול החידון. גרוע מזה: במקום שיקרה מה שאכן קרה בסופו של דבר, שהמיסיונרית עם הניקוד הנמוך שאותו קיבלה פשוט נמוגה על אף היותה על הבמה לזמן קצר - היה הדבר מוביל חלילה לשתי תוצאות חמורות.

ראשית, על אף ניקודה הנמוך, אילו פרשו שלשת הצעירים היתה הנערה המיסיונרית, בתור הנציגה הישראלית היחידה, מוכתרת בהכרח על הבמה בחידון התנ"ך העולמי כלא פחות מאשר 'כלת ישראל'. 'יד לאחים' והתומכים ביוזמתם לא עיכלו שיוזמתם תוביל בדיוק למה שרצו למנוע, ובצורה החריפה ביותר! תודה לא-ל שבסופו של דבר, בזכות השתתפותם, נמנע חילול ה'.

ועוד תוצאה חמורה אף יותר נמנעה.

פסיקת הלכה חייבת להיות בהתאמה למציאות שמורים לגביה. הכרת ההשלכות של אי-ההשתתפות על הצעירים חייבת להיות אחד המרכיבים בשיקולי ההחלטה. אי אפשר להורות מה עליהם לעשות בלי לשמוע אותם ובלי לעכל היטב לפני כן את המקום בו נמצאים. אין לתאר את המשבר שהיה מתחולל אצל הצעירים כאשר לאחר שנאמר להם ע"י הרבנים שפרישתם תבטל את החידון היו אח"כ רואים בעיניהם איך החידון בכל זאת מתקיים. מה תהיה הערכתם לרבנים שהדריכו אותם להקריב כל כך הרבה כאשר יראו שהקרבתם היתה לריק, ואדרבה, גורמת לחילול ה'?!

הוראה לצעירים לפרוש מחלום שבמשך שנים היה סדר יומם בנוי סביב הגשמתו, איננה דבר של מה בכך. אין זה כמו שתופס מי שלא התעמק בעניין כאילו 'בסך הכל לא ישתתפו בחידון תנ"ך', 'הרי רוב רובו של הציבור לא משתתף בחידון תנ"ך אז מה כל כך נורא, כשיש סיבה חשובה, לא להשתתף!' חלק מהרבנים שתמכו ביוזמת 'יד לאחים' עימם שוחחתי הודו שלא חשבו על כך שיש מחיר גדול שאותם צעירים נתבעו לו.

הצעות שהועלו כתחליף לחידון: מענק של 1500 שקל, תעודות הוקרה, או הצעה ערטילאית שיאורגן חידון חלופי לפורשים, רק העצימו את התחושה של חוסר הבנתם מה המשמעות של למנוע את שתיית המים מצעיר שעמל כה קשה כדי להגיע לבאר.

חשוב מאוד לשוחח עם הנתבעים למסירות נפש, ועם אלה שיצטרכו להתמודד עם תוצאותיה - הוריהם ומחנכיהם, ולשמוע מה בפיהם, ורק אחר כך לקבוע מהי מסירות הנפש הנדרשת מן הצעירים. שלא חלילה במקום להציל נפשות, היו מחריבים נפשות.

מסיבות אלו התרשמנו שהרבנים שעמדה בפניהם הסוגיה בשלמותה, ועל בסיס זה הסיקו והנחו שלא לפרוש, היה להם את יתרון הכרת המציאות - הבסיס הנחוץ להוראה נכוחה.

'יד לאחים', הארגון שעורר את הנושא, הציג רק מסלול אחד של פתרון. הרבנים נרתמו ליוזמה מתוך תחושה שצריך לפעול, ומכיוון שזו היוזמה היחידה שהוצגה בפניהם ועוד ע"י המומחים לענייני מלחמה במיסיון, בעוד הם התבקשו רק לאשר שהם תומכים ביוזמה. כשיש הצעה שאחרים ימסרו את הנפש, ראוי להתכנס ולבחון את הדברים בפורום רחב ולבחון אם אין דרך אחרת. לא די בכך שרבנים פוסקים ע"פ הפרטים שנמסרו בידיהם. אם חסרים פרטים, הם חייבים להשיג גם אותם לפני שפוסקים.

בסוף הפגישה עם הרב ליפשיץ שליט"א, ראש 'יד לאחים', נסעתי איתו כברת דרך. עד שנפרדנו הוא הספיק מספר פעמים לברכני שה' ינחה אותי לקבל החלטה נכונה. ברוך ה' שברכתו נתקיימה.