בשבע 292: שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , י' באייר תשס"ח

שאלת השבוע: לאור החשדות והחקירות השונות נגדו, האם על אולמרט לפרוש מכהונתו?

להמתין שהציבור יתעורר/ הרב ד"ר חיים שיין – עו"ד, מרצה לפילוסופיה של המשפט במכללת שערי משפט

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אינו צריך להתפטר עכשיו. הוא היה צריך להתפטר מיד אחרי מלחמת לבנון. בכל מדינה מתוקנת שיש בה נטילת אחריות מצד בעלי שררה, ראש ממשלה לא היה נשאר אפילו רגע בתפקיד לאחר מלחמה כושלת. היעלה על הדעת כי חשד, בלתי מוכח עדיין, לקבלת שוחד, קידום עסקי מקורבים וחלוקת תפקידים יהיה חמור יותר מקורבנם של אזרחים וחיילים שנפלו במלחמת לבנון, שנוהלה על-ידי ממשלה חדלת אישים וחסרת אחריות?!

אם הדמוקרטיה היא שלטון העם, הרי אהוד אולמרט וממשלתו הם ההשתקפות המדויקת ביותר של הציבור שבחר באריאל שרון, ובאמצעות נציגיו בכנסת העביר את תמיכתו לאולמרט. ציבור שַֹרְדן ונהנתן החי את הרגע וממשכן את העתיד ללא תמורה. בחינת אכול ושתה כי אין תקווה ליום המחר.

הציבור שבחר בשרון וחברי הכנסת ידע היטב את פשר התנהלותם של השניים, וזה לא הפריע לו. לרוב העם לא הפריע שממשלתם גירשה אלפי יהודים מבתיהם, ולא מפריע להם שעשרות אלפי אזרחים חיים שנים תחת מטר של קסאמים. למותר לציין כי הנבחרים לעולם אינם יותר מושחתים מאלה שבחרו בהם. כל חברה מקבלת את המנהיגים שהיא ראויה להם, כדברי הנביא ישעיהו: "שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב  שוחד ורודף שלמונים".

לכן יש לאפשר לאולמרט להמשיך לבוסס בביצת החקירות שלו עד תום, לציפי לבני להמשיך ולהתייסר בחיבוטי נפש, לרב עובדיה יוסף להמתין עד אשר ש"ס תמצה את דרישותיה החומריות מממשלת השכול והכישלון, ולאהוד ברק סוף סוף להפסיק לברוח, להסתתר מאחורי גבו של אולמרט, ולהישאר במערכה עד סיומה. אני נהנה מכל רגע שחברי הממשלה הזו מתענים ומתבזים, מתביישים להופיע בפורומים ציבוריים, וחשים את נלעגותם.

כאשר תוגדש סאת הבחילה, והציבור הישראלי יבין באמת את גודל האסון שניחת עליו בגלל קטנוניותו, נהנתנותו ורדיפתו אחרי ההבל, רק אז יסתיים התיקון וניתן יהיה לפתוח דף חדש בדרכה של האומה.  דף שבו יסופר כי אולמרט לא התפטר, אלא פוטר על-ידי הציבור שיאמר בקול גדול: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה".

על הקואליציה לגלות אחריות/ ח"כ זבולון אורלב, יו"ר סיעת המפד"ל

עד כה, קבע אולמרט שיא עולמי במספר החקירות הפליליות שראש ממשלה נתון בהן. זאת נוסף על שני דו"חות ועדת וינוגרד, שקבעו ברורות ונחרצות כי אין לאולמרט כישורים ואישיות הדרושים לראש ממשלה, ונוסף על דו"ח מבקר המדינה על המחדלים בעורף בעת מלחמת לבנון השנייה, שקבע כי מדובר ב"ליקוי מאורות".

זה מצב הגובל בסיכון אינטרסים חיוניים וקיומיים של המדינה. יש יסוד רציני להניח כי במצב זה, ראש הממשלה עלול לקבל החלטות כשהשיקול העיקרי שמנחה אותו, בין במודע ובין בתת-מודע, הוא היחלצותו מהמצוקה האישית שבה הוא נתון.
אין זה דמיוני לצייר תסריט לפיו ראש הממשלה יהיה מוכן לוותר על אינטרסים לאומיים חיוניים רק כדי להגיע להסכם מהיר עם סוריה או עם הפלשתינים, ובכך לעצב סדר יום מדיני שיעלים את מצוקותיו האישיות. גם אין זה דמיוני להניח שראש הממשלה יוותר על אינטרסים ציוניים מובהקים, שיבואו לידי ביטוי בוויתורים מרחיקי לכת לשותפיו הקואליציוניים, רק כדי שהקואליציה והממשלה בראשותו ישרדו.

אין לי ציפיות מאולמרט. יש לי ציפיות מחלק משותפיו הקואליציוניים: יש לי תביעות ממפלגת העבודה, המתיימרת להיות מפלגת שלטון, לגלות אחריות לאומית ולפרק את הקואליציה בראשות אולמרט מוקדם ככל האפשר. יש לי דרישה נחרצת מש"ס שלא לתת יד להידרדרות חמורה ברפיון וביכולת העמידה של ראש הממשלה מול הלחץ האמריקני והאירופי ומול הדרישות של אבו-מאזן לסגת לגבולות 67', להחזיר פליטים ולחלק את ירושלים.

המשטר הדמוקרטי בנוי על אמון הציבור במוסדות השלטון. ערך זה צריך לעמוד בראש סדרי העדיפויות, והוא גובר גם על ערכים חשובים אחרים כמו יציבות שלטונית. עם ישראל איבד את האמון בראש ממשלה שמובהל לחקירות ומעורב בסדרת פרשיות שחיתות. אולמרט איבד את היכולת ואת הסמכות המוסרית לכהן כראש ממשלה. לכן, התרבות הדמוקרטית מחייבת הליכה לבחירות מוקדמות לכנסת ה-18. תהיה זו הזדמנות מצוינת לנקות את המערכת השלטונית גם מיתר האישים הנגועים בשחיתות.

יחזור כבומרנג אל הימין/ עו"ד יורם שפטל

התשובה היא לא. אנו יותר מדי מנוסים בחקירות מן העבר הקרוב והרחוק, לרבות נגד ראשי ממשלה, חקירות שהחלו בקול תרועה רמה והסתיימו בלא כלום. לכן, למרבה הצער, אין אנו יכולים לאמץ את הנורמה המקובלת בעולם המערבי כולו, ולפיה די בחקירה פלילית נגד חבר כנסת או שר או ראש ממשלה או כל אישיות שלטונית בכירה כלשהי כדי להביא לכך שהוא יסיים, ולו זמנית, את תפקודו במשרה שבה הוא אוחז עד סיום ההליך המשטרי או החקירה.

זאת ועוד, במדינת ישראל הפרקליטות איננה גוף מקצועי, נטרלי, ישר והגון, אלא מדובר בחבורה שברובה מתאפיינת בהשקפות עולם שמאלניות קיצוניות ופוסט-ציוניות, ולשם המחשה: כולנו היינו עדים לכך שפרקליט המדינה הקודם היה מראשי 'שלום עכשיו'. החבורה הזו מקבלת, לא אחת, הכרעות על-פי קנה מידה פוליטי. במילים אחרות, מדינת ישראל, למרבה הצער, אינה יכולה להשאיר "את המפתחות" בידי הפרקליטות, שזו תקבע את המשך או הפסקת כהונת ציבורית כזו או אחרת, כי ברור שאו אז תיפסק כהונתם של אנשים רבים רבים במערכת הפוליטית, אנשים שבפרקליטות לא אוהבים אותם, בלשון המעטה. וזאת רק בשל שיוכם הפוליטי.

עם כל הסלידה שיש בי כלפי אולמרט, בשל התנהלותו הציבורית השערורייתית והעמדות הפוליטית התבוסתניות שאותן הוא מקדם, אין לבחור בפתרון הקל ולהיפטר ממנו אך ורק על יסוד פתיחת חקירה פלילית. אם כך יהיה, ספק אם בעתיד שר כל שהוא, שלא לומר ראש ממשלה מן המחנה הלאומי, יוכל לסיים שנה בכהונתו.

דוגמה שלילית לאזרחים/ אריה אבינרי, יו"ר עמותת אומ"ץ

על אולמרט לפרוש מיד. אהוד אולמרט מזמן היה חייב לפרוש מהחיים הפוליטיים, שהיו עבורו קרדום לחפור בהם. במהלך שירותו הציבורי הוא הפך למיליונר כבד, כמו שאפשר ללמוד בספרי החדש 'זעקי ארץ מושחתת'. אולמרט השחית את המערכת הפוליטית, ודבר זה בא לידי ביטוי הן בהתנהגותם הבלתי מוסרית והבלתי אתית של חברי ממשלה, ראשי ערים וכדומה, והן בניסיונות חוזרים ונשנים לדכא גופים ואנשים העוסקים באכיפת החוק, כגון היועץ המשפטי ומבקר המדינה, ובנוסף הוא עוסק בהפחדת עדים פוטנציאלים. הדבר החמור ביותר הוא שאולמרט משמש דוגמה שלילית לאזרחי המדינה.

כל האמירות שכל עוד לא הוכחה אשמתו של אדם הוא בגדר חף מפשע וכדומה, אבד עליהן הכלח מזמן, לפחות בכל הקשור לאולמרט. זאת בשל היכולות המניפולטיביות שלו. לאורך השנים הוא ידע לטשטש ראיות ועקבות, ולגביו זכות החפות כלל אינה קיימת. בזכות עתירה שאני הגשתי, באמצעות עמותת 'אמיתַי', זו שקדמה ל'אומ"ץ', עמד בשעתו אולמרט לדין פלילי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב באשמת הגשת דו"חות כוזבים למבקר המדינה ובאשמת אחריות להעלאת מס בחשבוניות של הליכוד. אולמרט יצא זכאי רק משום שעלה בידו לקנות עדים, והפעיל מערכות לטשטוש ולהטעיה.

על כן, אין לתת לאדם כזה כל מה שראוי לתת לכל אזרח הגון במדינה, ולפי הממצאים שבידיי, לגבי אולמרט לא חל כלל החפות. זאת כיוון שמבחינה ציבורית, הוא הורשע כבר מזמן.