בשבע 293: הלב והמוח של הדור

תפילה להמשך השפעתו הברוכה של גאון, צדיק ויחיד בדורו על כל שדרות הציבור ● יו"ר מועצת יש"ע לא נבהל מביקורת.

עמנואל שילה , כ' באייר תשס"ח

מורנו ורבנו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שרוי בימים אלו במצב של חולי מסוכן, וליבם של תלמידיו, מעריציו ואוהביו הרבים מלא תקווה, חרדה ותפילה.

כמה טובה וברכה משפיעים על הדור גדולי תורה בעלי שיעור קומה, שכל אחד מוצא אצלם את מבוקשו לפי צרכיו ולפי מדרגתו. תלמידי חכמים מובהקים שוטחים את ספקותיהם בעניינים הלכתיים חמורים, ומקבלים תשובה מאילן גדול שראוי לסמוך עליו. ראשי העם שמתחבטים בשאלות ציבוריות באים ומקבלים הכוונה של מצפן מוסרי שהדרכותיו באות מתוך תורה, חכמה וטוהר מידות. אנשי עסקים יודעים שיש להם כתובת לברכת הצלחה, וגם בורר פיקח ישר ונאמן לעת מחלוקת. המוני העם זוכים להדרכה יומיומית בשאלות הלכתיות, לתפילה על מצוקותיהם ולברכה על מבוקשם. ומעל הכול, עצם נוכחותו של גאון וצדיק משרה על הדור רוממות רוח, תחושת ביטחון ושאיפה לגדלות.

איננו עשירים בגדולי תורה מהשורה הראשונה. בוודאי עניים אנחנו בתלמידי חכמים גאונים וצדיקים בשיעור קומתו של מו"ר הרב אליהו, שמבחינות רבות הוא יחיד בדורו. ביום בו נכתבים הדברים יוצאות שמועות על מצבו הקשה של הרב, שמוטל בין חיים למוות ח"ו, ותפילה להחלמתו ולהמשך השפעתו הברוכה על דורנו בוקעת מליבם של רבים רבים.

על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל ועל פליטת סופריהם יהמו נא רחמיך ה' אלוקינו. יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים לקיים בנו חכמי ישראל. מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך וירפא את החולה מו"ר הרב מרדכי צמח בן מזל טוב, בתוך שאר חולי ישראל.

הסברה או מאזן אימה?

ברכת יישר כוח ליו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, על תגובתו המנומקת והעניינית לטענות שנכתבו בין השאר בטור זה לפני שבועיים (ראו עמ' 16). בניגוד לכמה מעמיתיו במועצה ובסביבותיה, דני דיין מבין כנראה שמי שחולק עליך לא בהכרח רודף אותך, שאת ההסברה צריך להתחיל בבית, ושהדרך להתמודד עם ביקורת בונה איננה לנסות להשתיק אותה באמצעים אדמיניסטרטיביים, כוחניים או כלכליים, אלא להשיב לה תשובה עניינית, ולעיתים אולי אפילו להקשיב ולהפנים.

בניגוד לדני דיין, אינני רואה סתירה בין הצורך במאמץ הסברתי נרחב וארוך טווח לבין בנייתו של מה שמכונה בפיו 'מאזן אימה'. גם אני כמוהו סבור שעלינו להיות ערוכים ליום פקודה, אך קודם לכן לעשות הכול כדי שהיום הזה לא יגיע. לעשות הכול זה בוודאי אומר גם הסברה, אך לא פחות מזה - לבנות באופן אמין בדוק ומשכנע את יכולתנו הנפשית והמעשית להדוף בשטח את מתקפותיהם של כוחות הגירוש. עצם בנייתה של היכולת הזאת יביא לכך שתוכניות הגירוש יהפכו לבלתי רלוונטיות ויורדו מסדר היום, וכך יום הפקודה לא יגיע.

הנימוק המשכנע ביותר של אריאל שרון לטובת 'תכנית ההתנתקות' היה: לא יעזור כלום, זה יקרה, אני נחוש לעשות זאת. הוא חזר על כך שוב ושוב. באותה מידה, כאשר יהיה ברור לכול שההתיישבות היא עובדה שלא ניתנת לשינוי, יהיה גם קל הרבה יותר למתנגדינו להשלים עם קיומה ואף להבין את ערכה. המאמץ ההסברתי והתקשורתי נגד ההתיישבות ידעך, כי לא יהיה בו עוד טעם, ואז יהיה קל הרבה יותר להנחיל את עמדתנו.

לדעתי ולדעת רבים, מועצת יש"ע מזניחה את החזית הזאת. ולא על כך תלונתי, אלא על שאין הם מבינים שיש לאפשר לאחרים ואף לעודדם לעשות מלאכה זו, ולא להתיימר מתוך גישה של ריכוזיות ניהולית להנהיג את כל החזיתות. הלא זה מה שמבקשים רבים ממועצת יש"ע: הסתפקו בייצוג הציבור, בבניין היישובים ובמשימת ההסברה שנטלתם על עצמכם. את הנהגת המאבק על הישרדות היישובים והמאחזים הניחו לאחרים.

חשיבותה של הסברה ו'התנחלות בלבבות' ברורים לי עוד מהימים שבהם במועצת יש"ע החזיקו בדעה שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, והאמינו רק בהפגנות ובקביעת 'עובדות בשטח'. בעקבות ניתוח מצב המפה התקשורתית שהביא להתקבלותם של הסכמי אוסלו בציבור, נעניתי לצו השעה, שיניתי את מסלול חיי והקדשתי את עשר השנים האחרונות לטיפוחה ובנייתה של תקשורת אחרת, תחילה ב'מקור ראשון' ולאחר מכן בערוץ שבע ובעיתון זה.

דני דיין מכיר את משנתי הסדורה למדיי בעניין הדרך להרחיב את המהפכה ולשנות את המפה התקשורתית בכללותה, והלוואי שמועצת יש"ע תשכיל לפעול בתחום זה בדרך הנכונה, אם על פי הצעותיי ואם בדרכים יעילות אחרות. אעיר רק שהצהרת הכוונות של יו"ר מועצת יש"ע על מרכזיותה המיועדת של ההסברה בפעילות המועצה בשנים הבאות, לא כל כך מתיישבת עם מינויים לתפקידים בכירים של אישים שאת המוניטין שלהם עשו בתחום הבנייה ועבודת השטח, ואינם מוכרים כלל כמומחים להסברה.

ההערה שלי ושל אחרים על הצורך בחימום השטח כעת קשורה כמובן לאיום המדיני המיידי בדמות 'הסכם המדף' שרוקחת ממשלת אולמרט. התחושה היא שבגלל ההתמקדות במחשבות על מאמץ הסברתי רב-שנתי שיחל רק בעוד חודשים, אנו לא מצליחים לנצל את מצבה השברירי של קואליציית אולמרט בכנסת ובדעת הקהל, ולהביא להפלתה של הממשלה הרעה הזאת.

ולסיום: מצאתי בדבריו של דני דיין התייחסות מועטת בלבד לטענות על התנהלות בלתי תקינה של המוסדות החדשים, טענות שהושמעו גם מפיהם של חברי מוסדות 'יש"ע המתחדשת' (ראה דבריהם בגיליון זה, עמ' 18, של שני חברי הנהלה שפרשו). בעיניי, אחד המבחנים החשובים ביותר הוא קיומן של הבחירות הדמוקרטיות המובטחות למוסדות המועצה.

בראיון שנערך עמו לעיתון זה לפני כחצי שנה נקב דני דיין במועד של עד שנה מיום הקמת 'יש"ע המתחדשת' כתאריך יעד לקיום הבחירות. אשאיר בצד את השאלה מדוע נדרש זמן כה רב, ואוותר גם על התהייה מה מקור סמכותם המוסרי של הנהלה, יו"ר ומנכ"ל שנבחרו על ידי מליאה חסרה. נתמקד בעתיד: האם תעמוד 'יש"ע המתחדשת' באתגר שהציב לעצמו היו"ר? האם נראה כאן בחירות דמוקרטיות בתוך חודשיים-שלושה?