זהירות, נצרות!

הרב שלום דב לפשיץ , כ' באייר תשס"ח

בגיליון הקודם של 'בשבע' התפרסמה כתבה בעניין השתתפות בני נוער יהודים עם מיסיונרית בחידון התנ"ך היהודי.
עצם השתתפותה של בת מיסיונרית בחידון התנ"ך המיועד לבני נוער יהודים וההתייחסות אליה כאל יהודייה – פסולים מכל וכל. משום שהישיבה המשותפת עם בת כזו ומתן יחס שווה אליה מעניקים למיסיון לגיטימציה רשמית ומסוכנת שאנשי המיסיון כה מייחלים לה. היטיב לבטא זאת רבה של בית-אל, הרב שלמה אבינר, שאמר ברורות: במקום שבו יושבים מיסיונרים, אנו לא יושבים.

מדהים להיווכח כי בית-המשפט העליון לא חסך במילים ובשבט ביקורתו שעה שנדרש לזהותם של היהודים המשיחיים. "על ישועים הנחשבים ומקובלים כיהודים טרם שמענו", כתב בג"ץ, וקבע: "היהדות הקיאה אותם ובקהל ישראל לא יבואו". את מה שהבין בג"ץ, לא הבינו משום מה אותם הורים.

נקל לשער איזו תגובה הייתה אילו אחת המתמודדות בחידון התנ"ך היתה נציגה של ארגון הפת"ח. האם גם אז היו הורים דתיים מסכימים שבניהם ובנותיהם ישתתפו בחידון, שכן אין סיכוי שנציגת הפת"ח תהיה כלת החידון וחבל לחולל על כך שערורייה מיותרת?

מן הכתבה עלה תיאור לפיו היו דעות שונות בין רבנים שונים. ולא היא. תמונת המצב האמיתית היתה ששורה של רבנים, בראשות הרבנים הראשיים לישראל והרבנים היושבים ראשונה בכותל המזרח של הציונות הדתית, קראו לא להשתתף בחידון. מנגד, דעתם של כמה ממנהלי בתי-הספר היתה שונה. יש בכך משום חילול ה' מחפיר, והדבר מצביע על כשל חינוכי-אמוני חמור מאין כמותו, שיש לתת עליו את הדעת. האם היה רב אחד מכל החותמים על הקריאה שלא להשתתף ששינה דעתו בנושא לנוכח הטיעונים שהשמיע האב? האם מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" אינה מופיעה בספר הספרים שעליו אמורים להיות אמונים הנבחנים בחידון התנ"ך?

מדהים להיווכח כי במקום להתבייש בכשל חינוכי-ערכי כה עמוק, יש מי שטרח לנופף בו ולהציגו כהישג.

הטענה שלפיה אלמלא התחוללה סערה תקשורתית בנושא, היה עצם קיומה של כת היהודים המשיחיים נחסך מתודעת ההמון שגויה לחלוטין, ומקורה בבורות מוחלטת בכל הקשור לשיטות הפעולה המיסיונריות. המיסיונרים מפרסמים את עצמם בלאו הכי בצורה אגרסיבית – בשלטי חוצות, באוטובוסים ובכל מקום הומה אדם (רק בשבוע האחרון פרסמו 'היהודים למען אותו האיש' מודעה על פני עמוד שלם ב'מעריב'), ועלינו מוטלת החובה להזהיר מפניהם בכל מקום.

עובדה היא שהמציאות בשטח אינה תומכת בטיעונים של האב הנכבד, שהובאו בהרחבה בכתבה. הפרסום המקדים של 'יד לאחים' הביא לכך שרבים בעם התוודעו לסכנת היהודים המשיחיים ולמטרתם האפלה: להעביר יהודים על דתם. מאז הפרסום, הוצפו משרדי 'יד לאחים' בפניות רבות של המוני עמך בית ישראל, אשר לראשונה גילו כמה הרס וסכנה גלומים באנשים הקוראים לעצמם "יהודים משיחיים". כאילו לא די בכך, התקבלו ב'יד לאחים' פניות ממנהלי בתי-ספר דתיים שביקשו עצה להתמודדות עם פניות לרישום תלמידים, מצד משפחות של יהודים משיחיים. כך שלא זו בלבד שהפרסום לא טמן בחובו נזק, תועלת רבה היתה בו. ומה חבל שמטרתו הישירה – אי השתתפות על במה אחת עם בת מיסיונרית – נפלה על אוזניים ערלות.

ולסיום: אין אנו מקלים ראש בהקרבה הרבה שנדרשה מצד המתמודדים והמתמודדות לו היו מחליטים על אי השתתפותם בחידון, אך ברור לנו שכל זה הוא כאין וכאפס לעומת העמידה האיתנה של עם ישראל לדורותיו נגד עבודה זרה ושמד, עד כדי מסירות נפש.

הרב שלום דב ליפשיץ הוא יו"ר 'יד לאחים' ורב ברמת-גן.