בשבע 293: אהבת תורה

סיפורן של שתי הנשים בספר 'אחת מאלף' מציף את סוגיית הקשר בין אישה ללימוד תורה, והשפעתו של בזוגיות וחיי המשפחה.

עפרה לקס , כ' באייר תשס"ח

אינפו': 'אחד מאלף', מירה קדר, הוצאת ידיעות אחרונות, כריכה רכה, 180 עמ'.

ברוריה היא הצעירה בין שמונת ילדיהם של רב ורבנית מן היישוב, ולמרות שהם בנים והיא בת, חריפותה אינה נופלת משלהם. נהפוך הוא. מגיל צעיר זוחלת ברוריה הקטנה בין רגליהם של אביה ואחיה הלומדים גמרא, וכבר בגיל תשע היא יודעת לומר סברא ישרה. כך יוצא שהגמרא שגורה על פיה, לבה ושכלה, וכשהיא מגיעה לפרקה, היא בוחנת את המועמדים לשידוך ובודקת את ההתאמה ההדדית באמצעות לימוד משותף.

דעתה של ברוריה איננה נחה מלימודו של איש, משום שהיא תרה אחר אדם שיידע ללמוד כמו הבחור ההוא שלמד עם אביה, אותו שמעה בילדותה ואחרי קולו ושיטתו הלימודית הלכה שבי. במהלך השנים מקימה ברוריה בית-מדרש נשי, שלומדים בו בעיקר גמרא. כדי לגוון, מכניסה ברוריה לבית-המדרש גם לימודי תנ"ך, ואחר כך אמונה. המורה למקצועות אלו היא רחלק'ה.

מניפת חייה של רחלק'ה נפרשת במקביל לזו של ברוריה. פרקי רחל נפתחים כאשר היא נמצאת בסוף שנות התיכון, ואחיה, בועז, נפצע במלחמת יום כיפור. לבועז שני חברים קרובים מאוד, התאומים אקי (עקיבא) ויקי (יעקב). המלחמה מחדדת אצל אקי, המאוהב ברחלק'ה כבר שנים, את הצורך ליצור עמה קשרים רציניים, וגם לשנות כיוון ולהקדיש את עצמו לתורה. רחלק'ה ואקי נישאים. הבחור ההוא, שאת קולו וסברותיו מחפשת ברוריה – הוא אקי.

חייהן של ברוריה ורחלק'ה משתרגים ועולים. בספר יש הרבה רגשות, אבל אין 'משולש רומנטי' במובן הנוגע של המושג. הרבה עדינות יש כאן. מערכת יחסים עדינה בין אקי לרחל, מלאת אהבה והתחשבות, אם כי לא נקייה מחששות. וברוריה, הפורצת דרך עושה זאת כמעט בלי כוונה. אין כאן כוחניות, כי אם אהבת התורה, ובאמת שהיא לא מוצאת עניין בדברים אחרים. רחל, אגב, דווקא כן. 

מירה קדר בוראת את דמויות הספר כך ששמותיהן נושאות מטען רב משקל: ברוריה הלמדנית מקימה בית-מדרש נשי לגמרא, ויוצאת עם מאיר אחד ומאיר שני, אך לא בוחרת בהם. אגב, היא גם נושאת את השם לאה, זו השנייה לרחל אמנו.
רחל, המקשה מעט להיכנס להריון, מביאה עמה את ההתכנסות פנימה, את בשורת האישה והאם, ומקנאת לבעלה.
בעלה של רחל הוא עקיבא, שלא למד גמרא בתיכון ונעשה, בזכות התמדתו, לראש כולל אהוד ופופולרי.

סביב הציר העיקרי הזה מתרחשת עלילה מרתקת.

ליד הדמויות העיקריות קיימים גם רפי, נער מפגר, שברוריה עוזרת לו והוא, בתמימותו, ממלא את תפקיד הטיפש של העיירה ואומר אמיתות פשוטות שברוריה, מרוב פלפולים, ממאנת לראות. אביו של רפי, עזרא, גם הוא נכנס אל העלילה, ומערכת היחסים שלו עם ברוריה מסתורית משהו. אחיו של עקיבא הוא יקי – יעקב, ולא אחת עולה התמיהה אם רחלק'ה בעצם הייתה צריכה להינשא ליעקב ולא לעקיבא. נשמע מסובך? עִטה של קדר אורג הכל למסכת אחת מלאה. 

קדר מטיבה לכתוב. שפתה לא גבוהה מדי, ויש לה כמה המצאות לשוניות מעניינות (תלאביב, עצובה-חצי וכאלה). הסגנון שלה נושא גוון של נונשלנטיות. הדפים אומנם משובצים באגדתות בשפה קלה, אבל הנשים המספרות לסירוגין את סיפוריהן כאילו זורקות מילים על הכתב, ומתקבל מרקם אישי ומעניין.

קדר נוגעת, בין השאר, בסוגיות של העברת ביקורת על מדרשות לבנות, על תפקידה של האישה בהתמדתו של בעלה, ועל האפשרות לדלג בין עולם התורה לחלומות שננטשו בדרך. מעל כל אלה היא עוסקת בזוגיות. ה'דוסיות' של רחלק'ה ובעלה לא מונעת אינטימיות רגשית מיוחדת, שמצליחה לעבור מן הספר ישירות אל הקורא.

הזרעים שזורעת קדר בתחילת הספר, בעיקר באמצעות הענקת השמות לדמויות, לא מצליחים לדעתי לשאת פרי (או שלא השכלתי לקטוף אותו). מצד שני, הספר כל כך שובה לב ואפילו הסוף מבטיח עתיד טוב, כך שאפשר לוותר על תובנות מעמיקות. 

את ספרה הקדישה קדר לבעלה, שנפטר לפני כשנה וחצי. הרב שמואל קדר היה מתמיד גדול, והציע דרך שיטתית לפענוח רש"י על הגמרא. לא רחוקה היא ההנחה כי בעלה האישי היה סוג של השראה לדמותו של אקי.

ofralax@gmail.com