חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 295ראשיהפצה

פרס 'עוז ציון' - בגליון השבוע

צ'רנה מוסקוביץ', יוזמת הפרס: "גיבוריה האמיתיים של הציונות זוכים רק לעיתים רחוקות להכרה מימסדית".
05/06/08, 14:42
חגית רוטנברג

פרס 'עוז ציון' הוענק לרב דוד פנדל, משה מושקוביץ ותא"ל במיל' רן פקר

בעוד האקורדים הצורמים של טקס הענקת פרס ישראל תשס"ח עדיין מהדהדים, ע"ע פרופ' שטרנהל, הוענקו השבוע בטקס ייחודי שהתקיים במוצאי יום ירושלים בעיר דוד, פרסי 'עוז ציון' לציונות, על שם ארווין מוסקוביץ'. היוזמה החדשה של משפחת מוסקוביץ' כוללת הענקת פרס כספי על סך 50 אלף דולר לדמויות שתרמו תרומה משמעותית לעשייה הציונית. בתום מספר שבועות בהם ישבו חברי ועדת הפרס על המדוכה וסיננו מאות הצעות, נבחרו לקבל השנה את הפרס שלושה אנשים, המייצגים קשת רחבה של עשייה.

הראשון הוא ראש ישיבת ההסדר 'אפיקי דעת' בשדרות, הרב דוד פנדל, שהפרס הוענק לו "על ערכי התורה, הערבות ההדדית והמחוייבות לעם ולארץ, שנטע במאות תלמידי ישיבת ההסדר שהקים וטיפח; על היותה של הישיבה מקור של עוצמה עבור כל תושבי שדרות, גם בימיה הקשים ביותר של העיר, ועל הדוגמה האישית והמנהיגות הציונית המתגלמות במעשיו", נימקה הוועדה. 

זוכה נוסף הוא משה מושקוביץ, שזכה בשל "למעלה משישים שנות מעורבות, מחוייבות ומנהיגות בתחומי החינוך, החברה וההתיישבות; על חלקו האישי בהקמת יישובים ומוסדות השכלה, חינוך ותורה, בכל רחבי הארץ; על חזון ההתיישבות המחודשת בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים, ועל הגשמתו של החזון בייסוד יישובי הגוש, ישיבת הר-עציון והעיר אפרת".

אחרון הזוכים הוא תא"ל מיל. רן פקר, טייס, לוחם ומפקד, שזכה "על היותו מופת של אומץ, הקרבה ומנהיגות. על התמודדותו יוצאת הדופן עם האתגרים החינוכיים והערכיים העומדים בפני הציונות כיום, ועל הצלחתו בהקמת פרוייקט 'צהלה', תוך גיוסם של קצינים ומפקדים לשעבר לחזית העשייה החברתית ולמען הנוער הישראלי".

יוזמת רעיון הפרס, גב' צ'רנה מוסקוביץ', הסבירה ל'בשבע' כיצד נולד הרעיון להענקת פרס 'עוז ציון': "במשך שנים, אני ובעלי פוגשים אנשים נפלאים ומסורים שעושים רבות למען עם ישראל וארץ ישראל. זמן רב ביקשנו למצוא דרך להודות ולהוקיר את מי שכל חייהם מוקדשים למען הכלל. הרגשנו כי גיבוריה האמיתיים של הציונות זוכים רק לעיתים רחוקות להכרה ממסדית ולהוקרה שלה הם ראויים, וחשבנו שמסגרת של פרס ייחודי, היא הדרך להוקרה ציבורית כזו".

כיצד שלושת המועמדים שזכו משקפים את הרעיון שעמד בבסיס מתן הפרס?

"שלושת הזוכים השנה הם אנשים ראויים, שמהווים דוגמא לעשייה ציונית ראויה וייחודית. מבחינה זאת הם בהחלט משקפים את הרעיון שעומד בבסיס הפרס. הוועדה מצאה לנכון לתת דגש על העשייה בחזיתות השונות של הציונות: בהתיישבות, בחינוך ובעשייה  החברתית". מוסקוביץ' מבטיחה כי הפרס יוענק מעתה בכל שנה, באופן קבוע.

בוועדת הפרס, שמוסקוביץ' עמדה בראשה, היו חברים בין השאר אביגדור קהלני, עוזי לנדאו ומשה ארנס. ידידיה אטלס, חבר נוסף בוועדה, הסביר ל'בשבע' כי לתפישתו מחזק הפרס את ההסתכלות החיובית על הנעשה בחברה הישראלית, "ולא רק את השלילה המוצגת בחדשות".

מקרב 200 המועמדויות שהוגשו לפרס, פגש אטלס דמויות שריתקו וחיזקו אותו במיוחדותן. "היו מועמדים מכל רחבי הקשת החברתית. היה קשה מאוד לסנן מתוך אנשים כל כך טובים, אפילו בשלבים הסופיים". אטלס סיפר עוד כי הטקס בעיר דוד ריגש וחיזק אותו בכל הנוגע לעתידו של עם ישראל: "שלושת הזוכים מוכיחים שיש לנו עתיד חזק, ואת זה חשוב לדעת דווקא כיום".

בראשית השבוע, פרסמה תנועת 'גוש שלום' קריאה להחרמת האמן שלמה גרוניך, שהופיע בטקס הענקת פרס מוסקוביץ' בעיר דוד. בהודעת התנועה נכתב בין השאר כי "גרוניך עומד עתה להופיע בהתנדבות במובלעת המתנחלים 'עיר דוד' שבלב כפר סילוואן, באירוע לכבודו של פטרון המתנחלים המיליונר האמריקאי ארווין מוסקוביץ'... שלמה גרוניך, בהחלטתו "לחגוג" יחד עם הגזענים האלימים האלה ולחלוק כבוד לפטרונם המפוקפק, מזהם את עצמו בכתם של זוהמה שלא יימחה. שוחרי שלום מהארץ והעולם נקראים לשלוח אליו מסרים ולהודיע כי לא יקנו עוד כרטיסים להופעותיו או תקליטורים שלו".

בשיחה טרם המופע, אמר גרוניך ל'בשבע' כי הוא "לא מבין את ה'עליהום' הזה. אני בהלם ממחרחרי הריב והשנאה, מלאי הכעס האלה שמשתמשים במילים בוטות כדי להביע את דעתם. אני איש שלום, מאז ומעולם הייתי כזה. מה שמוביל אותי הוא המוסיקה שלי – לאן שרוצים אותי, לשם אלך". גרוניך הוסיף כי הוא שמח להופיע בירושלים, העיר הנצחית, וכי "כל המריבות האלה נעשות מעליי, משתמשים בי אבל זה לא נוגע בי. אני לא שייך לעניין הזה". גרוניך סיפר כי לפני שנה קיים מופע דומה בעיר דוד, וכי התרגש מהמקום ומהסיטואציה: "זה שישבנו על פתח ניקבת השילוח גרם לי ולנגנים התרגשות יתרה, וזה התבטא במוסיקה".

אתה לא חושש שכתוצאה מהקריאה של 'גוש שלום' מעמדך עלול להידרדר, בדומה למה שקרה לאריאל זילבר?

"לא. זילבר ואני לא נמצאים באותו מקום כלל וכלל. כל מה שקורה מצדדיי ומאחוריי לא שייך אליי, לא מעניינות אותי כל המהומות בין הקיצונים של המחנות. אני עוסק בשלי".

המופע, והדיסק שבעקבותיו, 'מסע אל המקורות', רץ קרוב לשנה ברחבי הארץ ובקרוב גם בעולם. הטקסטים מבוססים על מקורות היהדות, והמוסיקה משלבת בתוכה אלמנטים יהודיים כמו שופרות. למרות שתחנות הרדיו משום מה בחרו שלא להשמיע את הדיסק של גרוניך, הוא זוכה למכירות נאות.