בשבע 296: שעתו הקשה של בית המשפט

תדמיתו הירודה של בית המשפט העליון מחייבת הסקת מסקנות. או לפחות שינוי באופן עריכת הסקר.

עמנואל שילה , י"ב בסיון תשס"ח

1.  הכול היה צפוי מראש. אין שום דבר מפתיע בתוצאות הסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שקובעות כי למעלה ממחצית אזרחי ישראל אינם רוחשים אמון לבית המשפט העליון. למי שלא שמע, 49 אחוז בלבד הביעו השנה אמון בערכאה השיפוטית העליונה של מדינת ישראל - 12 אחוז פחות מבשנה שעברה.

הנשיאה דורית בייניש, שבמוצאי חג הביכורים קצרה שפע של פירות באושים שהצמיח זרע הפורענות שזרע אהרון ברק, עושה חיים קלים לעצמה ולחבריה כאשר היא רומזת שבכל אשם שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, שעוד לא מלאו שנה וחצי לכהונתו. למעשה, הירידה במעמדו של בית המשפט בעיני הציבור נמצאת במגמה עקבית בשנים האחרונות. רק לפני ארבע שנים עוד זכה בית המשפט העליון בלא פחות מ-79 אחוזים של אזרחים רוחשי אמון. מאז הצליחו כבודם לאבד לא פחות משלושים אחוזים. זו כבר לא ירידה, זו התרסקות. עם רמת אמון כזאת, בייניש וחבריה צריכים להסתגר בלשכתם ולעשות חשבון נפש, או אולי מוטב - למנות ועדת חקירה (בראשות שופט עליון?) שתבדוק ותחקור היטב, ותגיש המלצות כיצד על בית המשפט לנהוג כדי שיזכה מחדש באמון הציבור.

2.  "אמון הציבור בבית המשפט אינו נמדד בתשואות, אלא במספר הפניות לבית המשפט - הבאות מכל שכבות הציבור", אמרה השבוע בייניש בתגובה לתוצאות המביכות. אלו דברי הבל. מספר הפניות לבג"ץ מלמד רק שיש בארץ עוד עמותות ועוד עורכי דין, אשר עתירה לבג"ץ היא עבורם הדרך הקלה להתפרסם ולעשות כותרות. ויותר מכך מלמדת כמות העותרים כי מאז שבג"ץ לקח לעצמו את הסמכות להתערב כמעט בכל החלטה שלטונית, אין סיבה לא לנסות שם את מזלך. אולי במקרה רשות-העל הזאת תיתן לך את מה שלא הצלחת לקבל מידי הרשויות האחרות. יש כאלה, כמו עו"ד מיכאל ספרד ושלל עמותות השמאל שהוא מייצג, שעבורם הפנייה לבג"ץ היא מנייה בטוחה שכמעט תמיד תניב הישגים. ויש כאלה שמנסים, כי מה כבר אפשר להפסיד. אז 'פורום המשפטנים למען ארץ ישראל' ניסה למנוע את פרס ישראל מזאב שטרנהל, ונענה בשלילה. לפחות ניסינו (איזו תמימות לחשוב שגוף עם שם כזה יכול להצליח בבג"ץ. תנסו להיקרא 'עדאללה' או 'אינשאללה', או לפחות משהו עם מילות קסם מהסוג של 'זכויות' או 'שוויון').

הירידה במעמדו של בית המשפט כבר נותנת את אותותיה באומץ הלב שהתעורר פתאום בקרב חברי הכנסת. בהנהגתו האמיצה של שר המשפטים הם קידמו השבוע הליכי חקיקה עוקפי בג"ץ, שימנעו מפלשתינים את הזכות לתבוע פיצויים מצה"ל בבתי המשפט בישראל על נזקים שנגרמו להם במסגרת המלחמה בינינו לבינם.

3.  ומכיוון שהמצב קשה, וכדי לקחת חלק במשימה הלאומית החשובה של הרמת קרנו של בית המשפט, מוגשות בזאת לשופטים מספר המלצות לדוגמה, שיוכלו לסייע להם לשנות את דרכם ולשקם את תדמיתם בקרב הציבור המסורתי והימני, שהוא ללא ספק פלח אוכלוסיה משמעותי מתוך הציבור שבית המשפט איבד את אמונו.

* בבואכם לדחות את עתירתם של מתנחלים נגד גירושם, נסו לפחות להיראות פחות חד-צדדיים. אם מתוך 14 שופטי בג"ץ יושבים בהרכב לא פחות מ-11, אין סיבה שדווקא אליקים רובינשטיין יישאר בחוץ. גם ההחלטה לדחות את העתירות ברוב מוחץ של 10 שופטים חילונים נגד דתי אחד נראית יותר מדי חד-צדדית. נסו להשיג תוצאה מעט יותר מאוזנת, שבעה נגד ארבעה למשל, או לכל היותר שמונה נגד שלושה. ולמען השם, למה הייתם צריכים לסרב לתחינה שתבואו לסייר ביישובי הגוש לפני ההחלטה? מה היה אכפת לכם לגלות קצת אנושיות ואמפטיה כלפי הקרבנות, ורק אחר כך לגזור את דינם לגירוש?

* רות גביזון היא אחת משלכם, חילונית ושמאלנית. ברוב מוחלט של ההצבעות היא תהיה אתכם. אף על פי כן, לא תאמינו כמה זה היה ממיס אותנו אילו הואלתם לתת לה מקום ביניכם. הרי היא אחת שמוכנה לדבר איתנו על אמנה בין דתיים לחילונים! הרי היא עובדת עם הרב מדן! נכון שהיא נגד אקטיביזם שיפוטי. באמת בעיה. אבל אם תחשבו טוב, תראו שמוטב לכם להכיל אותה בתוככם כדעת מיעוט מלתת לה להסתובב מתוסכלת בחוץ. חוץ מזה, כשהכוח האקטיביסטי יהיה בידה, מי יודע, אולי היא תתנגד לו קצת פחות. באמת ששווה לכם לנסות.

* אין לכם מושג כמה אנחנו מקללים אתכם כל יום על שסגרתם לנו את ערוץ שבע ואת 'ערוצי הקודש'. אולי לכם קשה להבין למה אנחנו לא מסתפקים ב'דין ודברים' עם משה נגבי, אבל כאלה אנחנו, רוצים שידור מסורתי-לאומני-פרימיטיבי. כאשר ביטלתם את החלטת הכנסת שאישרה את השידורים, ממש כפיתם עלינו את ההרהור בשאלה איזה חוק בכלל העניק לכם את הסמכות לבטל את החלטותיהם החוקיות של נבחרי העם, ולמה ראוי ונכון שהכוח הזה יינתן בידיכם.

* ובעיקר, תוכיחו לנו שאתם בכלל סופרים אותנו, שאכפת לכם לא רק מה חושבים עליכם באקדמיות אמריקה ואירופה ובסלוני רחביה וצפון תל-אביב, אלא גם איך הצדק שלכם נראה בעינינו.

ואם ההמלצות הללו קשות בעיניכם לביצוע, אתם יכולים לדבר עם חבריכם במכון לדמוקרטיה שבשנה הבאה יערכו את הסקר רק בקרב 'הציבור הנאור'. אין ספק שהתוצאות יהיו הרבה יותר מחמיאות, ומעמדכם בציבור ישתפר משמעותית.