בשבע 296: געגועים לרבי נחמן

באלבום הבכורה של אלי כהן יש שירים פשוטים ועדינים עם תכנים ברסלביים ● כהן הלחין את הטקסטים של ליקוטי מוהר"ן באופן טבעי וזורם.

מרים הופמן , י"ב בסיון תשס"ח

אינפו: 'געגועים', אלי כהן, הפצה - גרינטק

באלבומו הראשון 'געגועים', מראה אלי כהן שלמתקפת העלייה הצרפתית של התקופה האחרונה יש יותר ממשמעות נדל"נית באזורי החוף. כהן, הברסלבר התל-אביבי, השיק השנה אלבום ברסלבי לחלוטין, החל מציור עטיפת הדיסק עם תרנגולים (כפי הנראה ההינדיק המפורסם של רבי נחמן) במשקפי שמש וגיטרות, וכלה בטקסטים שכולם מתחברים לרבי נחמן, חלקם ציטוטים של ממש וחלקם לחנים למילים שכתב הרב ישראל יצחק בזאנסון, מוקד ברסלבי בלב תל-אביב.

הטקסטים של הרב בזאנסון, בעל שורשים צרפתיים משל עצמו, לא מנסים להיות מתוחכמים מדי (ולא תמיד גם נכונים תחבירית), אבל זה גם חלק מהחן שלהם, והאווירה שמשרה כל האלבום הזה, שעשו אותו בכיף ומתוך שמחה ואמונה.

השירים באלבום עוסקים בנושאים הקלאסיים של תורת ברסלב: שיחות אישיות אל הנשמה ואל אלוקים, אנטי דיכאון ואמונה בכוחם של תיקון ועבודה עצמית. כמיטב המסורת הטרובדורית, מגיש כהן שירים פשוטים ועדינים, ואפילו המבטא הצרפתי הרך שלו הופך, לאחר האזנה רצופה, למשתלב לגמרי.

כהן מלחין ומגיש שירי פולק ברסלבי, שהמוקד שלהם הוא ההגשה החמה והרכה, גיטרה ומפוחית, וכמובן הדגש על הטקסטים. השירים הרגועים הם הבולטים באלבום. העיבודים שלהם מושכים לכיוון הפשטות והתמימות המאפיינים את השאיפה הברסלבית הידועה, אבל עם זאת מצליחים ברובם להיות מרובדים ומוקפדים. הניסיון שלו להכניס קצב מהיר יותר ברצועה כמו 'נ נח' מוציא ממנו צעקנות ננחית שיש ממנה די והותר בדיסקים שמחולקים בצמתים, אבל זו בהחלט דוגמה יוצאת דופן שמעידה על הכלל הנעים והעדין. הרצועות השקטות בעיבודים המשלבים גיטרה, מפוחית, חליל וכינור, כמו 'לא לפחד כלל', ו'בזה טועין', הן המוצלחות כאן והן מדגימות את היכולת של כהן להלחין את הטקסטים של ליקוטי מוהר"ן באופן טבעי וזורם, גם כשהמילים אינן בעברית מדוברת. 

לפניות ולהמלצות ניתן לכתוב לדוא"ל: thejrhythm@gmail.com