בשבע 296: מיקרוסקופ

עדי גרסיאל, חני לוז, ישראל מידד, חגית ריטרמן , י"ב בסיון תשס"ח

מאזנים שמאלה/ עדי גרסיאל

מעריב הצליחו השבוע לרבע את המעגל: לכתוב ידיעה מאוזנת, שתשפיע על הקוראים חזק שמאלה. איך עושים זאת? פשוט מאוד, מנצלים את טשטוש הגבולות בין ידיעה לדעה. לידיעה על 'חוק האינתיפאדה 2', שישחרר את המדינה מהצורך לפצות פלשתינים שנפגעו עקב פעילות נגד טרור, ניתנה הכותרת הדעתנית "פטורים מאחריות". כותרת הגג היתה: "שר המשפטים דניאל פרידמן הצליח לעקוף את בג"ץ" – מה שוודאי נשמע לא טוב. ולמי שטרם הפנים, באה התמונה מעוררת ההזדהות של פלשתיני וילד המשקיפים על חורבות (ביתם?) והסבר בכיתוב: "המדינה לא תהיה אחראית לנזקים. עזה, בשבוע שעבר".

לצורך האיזון הובאה פרשנותו של בן דרור ימיני ש"טוב עשתה הכנסת שאישרה הצעת חוק שבאה לתקן את העיוות". ימיני מזכיר שכך קבע גם בית המשפט העליון האמריקני. אבל מכיוון שזו רק דעה, בעוד שה'עובדות' העיתונאיות באותה ידיעה מוכיחות את ההיפך, הרושם שמקבל הקורא הסביר ברור: מדינת ישראל עוקפת את בג"ץ ופוטרת את עצמה מאחריות לסבלם של פלשתינים חפים מפשע.

לא רק השמיים הם הגבול/ חני לוז

בשבוע שעבר נתבשרנו על פרסום מכרז להקמת התשתית לרדיו הדיגיטלי. במקומות רבים בעולם הצליח הרדיו הדיגיטלי לחדור בצורה טובה. אך בישראל, מסיבות שונות, הרדיו עדיין רק בהליכי הריון ראשוניים.

שידור בהיקף ארצי מותר כיום על פי חוק רק לתחנות קול-ישראל וגלי צה"ל.

צרכני הרדיו בישראל, גם אם הם לא מודעים לכך, נפגעים יום יום מהמגבלות של ספקטרום  ה-FM, הן מסיבות טכנולוגיות כמו הקצאת כ-4 מגה הרץ לכל תדר כדי ליצור שידור "נקי", והן בגלל שהספקטרום צפוף בתדרים המוקצים לצבא, לרשות השידור, וכאלה שהרש"פ וגורמים נוספים השתלטו עליהם. 

הפתרון האמיתי לשמיים פתוחים הוא באימוץ טכנולוגיות מתקדמות, כדי לאפשר לכל מי שרוצה להשמיע את קולו – לעשות זאת באופן החוקי והגלוי ביותר.

כשם שבתחילת ימי הדפוס הוא נשלט על ידי האליטה השלטונית והכלכלית, עד כדי כליאת עברייני דפוס בצרפת במאה ה-18, כך גם היום: האליטה על כל נגזרותיה אינה רוצה לוותר על ההשפעה על הרדיו הארצי. פתיחת השמיים מאיימת על ההגמוניה שלה.

כדי שרדיו הדיגיטלי יתן מענה הולם נדרשים כמה תנאים: קניית מכשירי קליטה חדשים; אימוץ תקן שידור שישתלב במכשירים כמו טלפונים סלולרים ונגני מדיה וסבסוד מכשירי קליטה ברכב ובבית.

אם ימולאו תנאים אלה בשלב הראשוני, הרדיו החדש יוכל להצליח.

מעבר לכך, יש לאמץ מדיניות של הענקת רישיונות במחיר סביר לעשרות התחנות שישדרו, ולא זכיונות היקרים פי כמה ומאפשרים הכתבת תנאים לתכנים ולפיקוח עליהם. 

הקרב על הכותרת הבאה/ ישראל מידד

בשבועות האחרונים מתנהלת מלחמה תקשורתית קטנה בין המשטרה ופרקליטות המדינה, לבין ראש הממשלה ועורכי-דינו.  מהות המלחמה: מי מדליף ידיעות לתקשורת.

למען האמת, אין זו מלחמה חדשה. כבר שני עשורים מאז שהפכתי לצרכן תקשורת מקצועי, ראיתי ושמעתי הרבה הדלפות: החל מסרטי וידיאו מתוך חדרי חקירה, למסמכים ותעודות. עיקרון "החיסיון העיתונאי" דרוש בוודאי במקרים בהם המקור מאוים. זאת בתנאי שהמידע שהוא מוסר מסייע לחשיפת או שחיתות מוסרית-ציבורית.

השבוע פורסם סיכום דו"ח שהוזמן בידי ה"ניו-יורק טיימס" מבית הספר הגבוה לעיתונאות באוניברסיטת קולומביה על השימוש של העיתון במקורות אנונימיים.  על פי הדו"ח, ב- 80% מהמקרים לא נמסר לקוראים שום דבר אודות המקור ולכן, צרכן התקשורת לא היה יכול לשפוט אם המקור הוא מנהל בכיר, השרת או אם הוא בכלל קיים במציאות.  מניסיוני, המצב בארץ הרבה יותר גרוע.

ונשוב לפרשת אולמרט. העיתונים הרי יודעים מי מסר להם את תמלולי החקירה. ואם הם עדיין שומרים על זהות המקור, כנראה שגם הם משחקים אתנו. האם גם אנחנו רוצים להשתתף במשחק הזה?

חדשות בחדשות/ חגית ריטרמן

הממונה על השכר באוצר שלח לרשות השידור מכתב ובו דרישה שתחזיר שכר ששולם לעובדים בניגוד לנהלים. בין שאר ההפרות: הענקת דרגות המשפיעות על תנאי השכר שלא לפי התקן והכללים; תשלום עבור שעות נוספות שלא לפי דיווח של שעון נוכחות ושלא לפי מה שבוצע בפועל; תשלום עבור שעת כוננות עבור כל יום עבודה; אי תשלום אגרה על-ידי חלק מעובדי הרשות. תגובת יו"ר רשות השידור, משה גביש: "לפני כארבעה חודשים העברנו לאוצר רשימה של כל ההסכמים שנחתמו בשנים הקודמות ושלא מצאנו עבורם אישורים. תשובת הממונה היא מענה לכל הדברים שהעברנו לו". רשות השידור מסרה שתבדוק טענותיו ותפעל לפי פסיקתו.

ועד העיתונות וההפקה של ערוץ 1 שלח מכתב מחאה להנהלת רשות השידור בשל צעדי החירום הננקטים בה, עקב מצבה הכלכלי הרעוע. הוועד טען כי אווירת המשבר תוכננה במזיד, ונועדה לאפשר פגיעה בזכויות העובדים. לדבריהם, היו"ר, משה גביש, נכשל בתפקידו. המנכ"ל שקלאר אמר בתגובה כי מי שנכשל הם העובדים שלא השכילו להבין את עומק המשבר, המחייב צעדי הבראה.

כ-1,500 איש חתמו, עד כה, על עצומה נגד העיתונאי אמנון אברמוביץ' (ערוץ 2). האגודה לזכות הציבור לדעת, העומדת מאחורי העצומה, קוראת להחליף את אברמוביץ' בפרשן אחר או לחילופין להציב פרשן נוסף לצדו, כדי שיאזן אותו. העצומה מופיעה באינטרנט, בכתובת http://www.atzuma.co.il/petition/imw16519/1, ומצורפת אליה מצגת עם מבחר ציטוטים מפיו.

העיתונאי דניאל בן-סימון יהפוך כנראה לפוליטיקאי: אחרי כארבעים שנים בתקשורת, הוא בחר להשפיע על הציבור דרך הצטרפות למפלגת העבודה. בן-סימון עבד ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות המודפסת, בעבר בעיתון 'דבר' וכיום ב'הארץ'.