בשבע 298: פשרה אינה מילה גסה

ההיסטוריה ההתיישבותית מלמדת שפשרות עם השלטון אינן סוף משפט, אלא מובילות דווקא לבנייה מחודשת במאחז ולהפיכתו ליישוב קבע ● תגובה לראיון עם דורון ניר-צבי ב'בשבע' מהשבוע שעבר.

חגי הוברמן , כ"ו בסיון תשס"ח

ידידי הטוב דורון ניר-צבי יוצא בראיון איתו ב'בשבע' (ט"ז בסיוון) נגד פשרת המאחזים המתרקמת בין משרד הביטחון ומועצת יש"ע. "כשמדובר על מה שמבחינתי הוא שעת השמד, לא עושים הסכמים עם השטן", אומר ניר-צבי ומביע בכך עמדה רווחת יותר ויותר כיום ביישובי יו"ש.

נניח לשאלה מיהו "שטן", ואם אנו באמת בימי "שמד", עם כל הקשיים והגזירות. אני רק מקווה שדורון זוכר היטב שגם היישוב שלו, חוות-יאיר, חי וקיים ופועל ותוסס כיום בזכות הבנות עם "שטן". בשנת 2002, כשפואד היה שר הביטחון, הוא ביקש לעקור את הנקודה הצעירה, בת השנתיים באותם ימים.

בפגישה שקיים איתו זמביש – כן, אותו זמביש שכל כך מושמץ כיום על ההבנות שלו עם ה"שטן" – הוא הוכיח לפואד במסמכים שמדובר ביישוב שעלה על הקרקע כבר בשנת 2000, ועל כן אינו כלול בעיקרון הממשלתי (האווילי לכשעצמו) של "מאחזים שהוקמו אחרי מרס 2001" אותם דרשה ארה"ב לעקור. פואד השתכנע. חוות-יאיר נותר במקום והמשיך לגדול ולהתפתח, בזכות זמביש ו'אמנה', כמו כל המאחזים.

ההתיישבות ביש"ע, לכל אורכה, נבנתה על פשרות עם הממשלה. עם כל ממשלה. זה התחיל מיומה הראשון. עליית כפר-עציון המתחדש, ראשון היישובים ביו"ש אחרי מלחמת ששת הימים, התעכבה בארבעה חודשים בערך, כי המתיישבים התעקשו, ובצדק, שעלייתם תהיה בתיאום עם הממשלה, בתאריך שהיא תקבע, ולא כמהלך נגדה, כפי שדרשו חלק מהעולים.

מחדשי היישוב היהודי בחברון קיבלו בשנת תשכ"ח את הצעת הפשרה של הממשלה לעזוב את העיר, ולהקים את יישובם על גבעה סמוכה. כך קמה קרית-ארבע בשנת תש"ל. והיום קיימים גם קרית-ארבע וגם היישוב היהודי בחברון.

בשנת תשל"ו השיג גרעין אלון-מורה את 'פשרת קדום' עם ממשלת רבין, במעורבות פעילה של שר הביטחון דאז, שמעון פרס, לפיו יפונה המאחז בסבסטיה ויקום יישוב זמני בכפר קדום; והיום קיימים גם היישוב קדומים וגם אלון-מורה. יותר מכך: פשרת קדום המפורסמת היתה המהלך שפרץ את הדרך להתיישבות באזור השומרון, הזרוע כולו כיום בעשרות יישובים יהודיים.

בממשלת רבין, בשנת תשנ"ה, אחרי עימותים רבים, הסכימה מועצת אפרתה לפשרה לגבי השכונה החדשה באפרת, להזיזה מגבעת התמר לגבעת הזית; והיום בנויות גם גבעת הזית וגם גבעת התמר.

כשזמביש ישב עם אילן בירן, באישורו של יצחק רבין המנוח, על מפות הנסיגה של הסכם אוסלו ב', הוא הציל, פשוטו כמשמעו, לא מעט יישובים. כי אלמלא היה רואה את המפות ומעיר הערותיו, תושבי פסגות היו נוסעים הביתה עד היום בשטח הרשות הפלשתינית, וכך גם תושבי קידר.

בממשלת ברק הסכימה מועצת יש"ע לפשרה בנושא המאחזים, שבה פונו חלק מהמאחזים עד להשלמת הליכי התכנון. כל המאחזים שפונו קמו מחדש ואף גדלו והתרחבו, חוץ מחוות מעון שקמה במקום סמוך. ההתיישבות רק התחזקה מכך.

פשרה אינה מילה גסה. אם תגיע מועצת יש"ע להסכמות עם ממשלת אולמרט בנושא המאחזים, גם אם היא תהיה כרוכה בפינוי כזה או אחר של מאחז כזה או אחר, עוד יתברר בעתיד שגם המהלך הזה רק חיזק את ההתיישבות ביו"ש, כנגד כל הסיכויים.