גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

יהדות של כולם - דעות

‏ הניכור לערכי היהדות והציונות הולך ומעמיק בקרב תלמידי הזרם הממלכתי ● על הציונות הדתית להתגייס לטובת הצעת החוק החדשה, שתכונן חינוך עם דגש ערכי ויהודי בקרב בתי הספר החילוני.
10/07/08, 16:19
ח"כ זבולון אורלב

שרת החינוך, יולי תמיר, מוכיחה חדשות לבקרים כי היא מעדיפה להשליט על מערכת החינוך את האג'נדה הפוליטית השולית של 'שלום עכשיו' ולקחת בשבי ציבור שלם. נוצר מצב בו מיעוט חילוני משתלט על החינוך הממלכתי וכופה עליו התנתקות מהמורשת היהודית, כפי שאמר יעקב חזן, מראשי מפ"ם: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות".

מחקרים שנעשו בעשרות השנים האחרונות מצביעים במפורש על כך שרובם המכריע של ההורים והמורים בחינוך הממלכתי הם שומרי מסורת ובעלי זיקה מובהקת לאורח החיים היהודי. רובם מקפידים על כשרות המזון, קביעת מזוזות, ציון בר/בת מצווה ושמירה מסוימת על מנהגי יום כיפור ויתר חגי ישראל. רובם יקימו משפחה בטקס המסורתי וכך גם ינהגו בקבורה ובאבלות. אולם, החינוך הממלכתי איבד למעשה את זהותו הערכית, והרוב הדומם נותן למיעוט הצעקני והקיצוני להכתיב לו תכנית לימודים בה לימודי היהדות אינם מספקים.

מר"צ והליכוד באותו ספסל

כבר עם קום המדינה, המעבר מחינוך של זרמים (זרם העבודה, הזרם הדתי וכו') לחינוך ממלכתי מטעם המדינה, פגע בחינוך הערכי, האידיאולוגי, הציוני והיהודי. מערכת החינוך הממלכתית היתה חייבת למצוא מכנה משותף והסכמה לאומית על התשתית הערכית והאידיאולוגית, אך כזו לא נמצאה וכנראה גם לא ניתן למצוא. איך אפשר למצוא מכנה אידיאולוגי משותף בין ילדיהם של תומכי מר"צ לבין ילדיהם של תומכי הליכוד בחינוך הממלכתי? איך יכולה מחנכת כיתה לחנך, בכל הקשור לחינוך אידיאולוגי וערכי, כשבכיתתה יושבים ילדיו של נתניהו וילדיה של זהבה גלאון?

תמונת המצב היא שקיימת שחיקה רבה בכל הקשור לחינוך לציונות, יהדות, אהבת המולדת ודבקות ביעדים העיקריים של הציונות: התיישבות, ביטחון, קליטת עלייה, חברה ורווחה ועוד. גם הקיצוצים התקציביים המאסיביים בשנים האחרונות האיצו והעצימו את השחיקה בחינוך הערכי-ציוני. מנהלי בתי-ספר, בהשראת משרד החינוך ושריו, העדיפו הישגים לימודיים והצלחה בבחינות הבגרות על פני השקעה במשאבים לחינוך לערכים של יהדות וציונות. משקל החינוך של הבית והמשפחה פחת מאוד אף הוא בעשורים האחרונים, ותרם גם כן לשיבוש בתהליך הסוציאליזציה הטבעית שהורים מנחילים לילדיהם.

גם הסביבה התקשורתית הפריעה למשפחה ולבית הספר לחנך לערכים. נוצרה סביבה עוינת ערכים, צינית, המעלה על נס את 'כוכב נולד' ואת ההישגים החומריים, והמעדיפה זכויות פרט על חשבון ובמקום ערכים משפחתיים, חברתיים, קהילתיים ולאומיים.

למרות הקשיים שמערימה שרת החינוך, יכולים היינו לומר שאנו את נפשנו ואת נפש ילדינו הצלנו. אולם הציונות הדתית ניכרת בכך שהיא מגלה אחריות גם כלפי כלל ישראל. אם חלק משמעותי, המהווה רוב כמותי של העם, התנתק מהזיכרון היהודי - זוהי גם בעיה שלנו, זהו אתגר עבורנו.

כיצד ניאבק? כיצד נתגבר על בעיה ערכית-רוחנית שהיקפיה כל כך נרחבים? איך נחנך ונלמד את רוב העם להתקרב ולהתקשר לזיכרון היהודי? על דרך השלילה ניתן לפסול שתי דרכים: חקיקה מחייבת הן במערכת החינוך והן במערכת התרבות - זו לא בלבד שלא תועיל, אלא תגרום נזקים שלא ניתן יהיה לתקנם. גם לא בא בחשבון לשלב לזרם חינוכי אחד את החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, כי בדרך זו נשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט.

תעודת זהות חינוכית

הצעת החוק לכינון דגש חינוכי חדש שישא אופי יהודי-מסורתי במסגרת החינוך הממלכתי, אשר הובאה השבוע לאישור הכנסת בקריאה ראשונה, עשויה לתת מענה הולם למרבית הורי וילדי ישראל. דגש חינוך זה לא ידרוש שמירת מצוות או אורח חיים דתי, אבל יתבע מן התלמידים לימוד מעמיק וזיקה מחייבת המבוססים על נאמנות לערכי ציונות ויהדות. תכנית הלימודים שלו תהיה עשירה בכל המקצועות ותחומי הדעת הקשורים לערכים אלה: תנ"ך, תושב"ע, תולדות הציונות, היסטוריה יהודית, לימודי ארץ ישראל ולימודי העשרה במעגלי החיים והשנה היהודיים. יתר החינוך הממלכתי האחר יישאר חילוני במהותו ויהווה ברירת מחדל וכתובת רק לאותם אנשים המוצאים בחילוניות את דתם והמאמינים שמדינת ישראל היא מדינה חילונית של כל אזרחיה, ללא מחויבות לערכים יהודיים וציוניים.

כך יוכל הרוב המכריע של הציבור - שאיננו דתי בהגדרה אלא מסורתי - לשלוח את ילדיו ללמוד ולהתחנך במוסדות חינוך יהודיים, בדגש הממלכתי-המסורתי, מתוך זיקה עמוקה לערכים של מסורת וציונות. כך גם יוכלו מחנכים להרגיש ביטחון בדרך חינוכם ותעודות הזהות החינוכיות של בתי הספר יהיו ברורות ומוגדרות. בשיטה הזו מחנכים ותלמידים לא יתבלבלו יותר באשר לזהותם ולא יחושו רגשי נחיתות בגלל חשש ממחלוקת אידיאולוגית בין המחייבים ובין השוללים חינוך יהודי וציוני.

יש להדוף בתוקף את טענות החרדים והקיצונים במחנה הדתי-לאומי, אשר חוששים מהדגש היהודי בחינוך הממלכתי בטענה שהציבור "יתבלבל" וילדים דתיים יגיעו לממלכתי-המסורתי במקום לדתי או החרדי. להורים יש תבונה והבנה, ומכיוון שהן הזרם הממלכתי-דתי והן החרדי יישארו במתכונתם הנוכחית - אין שום חשש לבלבול בין בתי ספר דתיים וחרדיים, הדורשים שמירת אורח חיים דתי או חרדי, לבין הדגש היהודי בחינוך הממלכתי שאינו דורש זאת. לקברניטי דגש חינוכי חדש זה - שגורל העם היהודי והציונות יקר לליבם - נוכל לסייע בכוחות הוראה, בתכניות לימודים ובכל אמצעי ההוראה הדרושים לקידום החינוך היהודי.

יש לצפות שיהודים שומרי תורה ומצוות יבינו כי הזרם הממלכתי-המסורתי החדש נותן למרבית תלמידי החינוך הממלכתי הזדמנות להתקרב ליהדות ולמסורת.