חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מכתבים - מכתבים למערכת

10/07/08, 16:19
קוראי העיתון

גדולי הדור יקבעו (בתגובה למכתב 'מתאימות לגיוס', גיליון 299)/ אוריאל לוי, ירושלים

אני מבין שקרן ריינמן משרתת בצה"ל ושהיא בטוחה שהיא עושה קידוש ה'. אבל שאלת גיוס בנות לצה"ל מסורה לגדולי הדור, והם אסרו זאת באופן מוחלט. ומה שמנוגד לתורה אינו קידוש ה' אלא חילול ה', ומזיק במלחמות ואינו מועיל. וכשם שלא כל צעירה יכולה לקבוע לגדולי הרופאים איך לנתח, כך גם אינה יכולה לקבוע לגדולי הפוסקים מהו קידוש ה'.

הגיע הזמן שנבין שתשובות לשאלות כמו גיוס בנות וקידוש ה' ומתי לסרב פקודה, נקבעות רק לפי ההלכה ולא לפי שכלנו הדל, לבל נטעה חלילה ונחליף חילול ה' בקידוש ה'.

וכשיהיה מחננו קדוש, נוכל אולי לצפות שהי"ת ינהג בנו כמו במלחמות יהושע ודוד שניצחו במלחמות בלי הרוגים ובלי פצועים, שהרי "מלחמות אני עשיתי אמר ה'".

גם לנכים יש חיים שלמים (בתגובה ל'שופטים ושוטרים', גיליון 299)/ ד"ר חנה קטן, שעלבים


יאיר שפירא כותב תחת הכותרת 'הרפואה לא שלמה' על שתי תביעות פיצויים שהוגשו בעקבות לידת תינוקות בעלי מום.
אין לנו כלים אבסולוטיים למדידת איכות החיים, ובכל אופן אני רוצה להציג מבט חטוף על פן אחר שלהם. לפני מספר שנים זכיתי לצפות בהצגת היחיד של דקל – ילד עם תסמונת דאון, ונשביתי בקסמיו. מיד שיגרתי מכתב לשר הבריאות והפצרתי בו שיחייב כל ועדה המוסמכת לדון בהפסקת הריון (המורכבת בדרך כלל מרופאים ועובדים סוציאליים) לצפות בהצגה. ייתכן וזה היה גורם לתפנית מסוימת בהשקפתם על הגדרת איכות החיים.

וכחיזוק למבט זה: אני ממליצה על ספרו החדש של המורה והמפקח ד"ר רחמים מלמד, הלוקה בניוון שרירים סופני ומשותק בכל גופו. מלמד פורש לפני הקורא אוסף של תמונות מרהיבות שהוא הפיק בטכנולוגיה מתוחכמת, בעזרת העפעף היחיד שעדיין מתפקד בגופו. האם אפשר לומר ש'חייו אינם חיים'?

עדיין מחכים לקולנוע האמוני (בתגובה ל'בחתונה זה יעבור', גיליון 299)/ יעקב כהן, בית אל

הישג הסדרה 'סרוגים' מתואר בכתבה כך: "כשאתה רואה... בנות עם חצאית, בנים עם כיפה, והם בני אדם – יש בזה ערך". אני בטוח שכוונת היוצרים לטובה ומקווה שהסדרה כוללת תכנים ערכיים, אולם ביחס להבנת משמעות הכיפה - כמדומה שהסדרה נחלה כישלון חרוץ. הכיפה הינה סמל שמבטא קבלת עול מלכות שמים, ואת היות התורה תורת חיים. אולם, אם לצורך מטרה כיצירת סדרה טלוויזיונית אפשר לוותר על פרט מפרטי מההלכה – וזאת לא מחמת חולשה אנושית אלא כאידיאולוגיה – משדר הדבר את ההיפך הגמור ממשמעותה של הכיפה.

אכן, פעם הרגשנו ערך כשהצלחנו להוכיח לאחרים שגם הדתיים הם בני אדם. כיום ברור שהערך האמיתי הוא להראות שעל בסיס היותנו בני אדם קיבלנו תורה מן השמים, שיש בכוחה לגלות את העומק האינסופי הגנוז במושג 'אדם', ובלבד שנלך לאורה ללא תנאים.

יש לקוות שנזכה לקולנוע אמוני-דתי ראוי לשמו, ללא חיקויים. 
 
האחדות אינה תירוץ (בתגובה ל'איך מנהלים מחלוקת לשם שמיים', גיליון 299)/ מאיר ברטלר, עדי-עד

השבוע צפיתי בקטעי וידאו מזמן המאבק בגוש קטיף.

ראיתי את המסירות הרבה של הנוער והנכונות לשלם מחיר כבד למען ארץ ישראל.

ראיתי גם את דמעות הבנות בבית הכנסת בנווה דקלים ואת מראה הבחורים הגיבורים בכפר דרום. לצערי, ראיתי גם את 'המנהיגים-מובילים' של ה'מאבק' יחד עם קציני המשטרה בכניסה לבית הכנסת בנווה דקלים.

חשבתי לעצמי, איך יכול להיות שחבורת אנשים מכובדת ועם קבלות, פשוט מכרה חבל ארץ שלם לעיני כל כך הרבה אנשים  – ואין פוצה פה.

ראוי היה, שכל מי שנכשל בגוש קטיף ובצפון השומרון, לא ימשיך לכהן בתפקיד ציבורי.

ביהודה ושומרון גדל דור חדש שמתכוון להילחם על בניינה של הארץ ללא פשרות. לא ייתכן שמועצת יש"ע תמכור את מיגרון, חוות יתיר, עשהאל  ומבוא חורון ואין פוצה פה.

ציבור המתיישבים בא ליש"ע על מנת לישב את הארץ ולחונן את עפרה. אבל להרוס (או להעתיק, או להחליף או כל המצאה לשונית חדשה אחרת), לא ניתן בשום מקום.

האם הקמת האצ"ל, הלח"י או מחתרת ניל"י, היתה גם היא שגיאה היסטורית של פגיעה באחדות הישוב?

לסיכום, אומר: אחדות חשובה היא! אך אל לנו להשתמש בה כתירוץ לרכי הלב.

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

ירדה שלושים ק"ג במשקלה ומצאה שידוך.
 חתן וקלה.

משפטנים: העונש שהוטל על בועז יונה מגוחך.
 עסקת חייב.