חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שאלת השבוע - דעות

10/07/08, 16:19
אנשים שהמערכת בחרה

שאלת השבוע: חקירת האזנות הסתר לרמון - ניקוי אורוות בפרקליטות או קנוניה נגד רשויות אכיפת החוק?

לב הבעיה: סמכויות היתר של היועץ/ ח"כ הרב בני אלון, יו"ר האיחוד הלאומי

ליועץ המשפטי לממשלה בישראל יש לדעתי עוצמות כוח בלתי סבירות ובלתי דמוקרטיות. היועץ מתחכך עם השרים כמעט בכל ישיבות הממשלה ובאותה עת עלול ב'נסיבות משפטיות' לסיים את הקריירה הפוליטית שלהם כראות עיניו. היועץ כפוף לכאורה אדמיניסטרטיבית לשר המשפטים, אך באותה נשימה במקרה של חשדות נגד השר, היועץ יהיה התובע שלו.

בעצם הוא יחליט האם להגיש כתב אישום נגד הבוס שלו.

זו בעיניי מציאות בלתי נסבלת.

היועץ המשפטי עלול לשתק את הריבונות המדינית והעצמאית של ממשלת ישראל בכך ששוב ישלוף את האיום השחוק שההחלטות עלולות לא לעמוד במבחן בג"ץ. מעבר לעניין הפרסונלי בפרשת חיים רמון – שבה יש החלטה חד משמעית של בית המשפט ושעליה לא הוגש ערעור ולכן אינני דן בה – צודקים השרים פרידמן ורמון שיש לעשות סדר בסוגיות עקרוניות הקשורות להתנהלות מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

אני יודע שמיד יקומו כל אלו המתהדרים בנוצות לוחמי השחיתות וידרשו את כבודו האבוד של היועץ, אבל זו ראייה עקומה וקטנונית שמותירה בידי איש אחד החלטות, לעתים גורליות, של פתיחת חקירה ושל קביעות ערכיות ומשפטיות, מי מושחת ומי נקי כפיים.

היועץ מחליט מי יעמוד רק ל'משפט הציבור', כי אין מקום ששופטי בית המשפט ידונו   אותו, כשם שעשה בפרשות החמורה שנקשרו לאריאל שרון כשהנ"ל היה 'אתרוג', והוא גם זה שיחליט למי תחוסל הקריירה הפוליטית עם הגשת כתב אישום.
אני מצר על כך שכשהגשתי הצעת חוק העושה סדר בסמכויות היועץ המשפטי לממשלה ומפרידה בין סמכויות פרקליט המדינה לאלו של היועמ"ש, לצערי, שר המשפטים פרידמן לא תמך בהצעתי.

בכוונתי להעלות הצעה זו שוב להצבעה במליאת הכנסת תוך תקווה שאחרי הייסורים שעבר שר המשפטים בישיבת הממשלה האחרונה וההשפלות המיותרות שעבר בידי מפלגת העבודה הידועה ב'ניקיון כפיה', יצליח השר פרידמן להבין את המשמעות של השינוי בחוק שאני מציע.

אני מאמין ברמה העניינית, העקרונית ולא הפוליטית, כי רק תיקון החקיקה, כמו שאני מציע, יביא לשינוי המחויב במדינה המבקשת לראות עצמה דמוקרטית.

המבקר הוא המתאים ביותר/ פרופ' ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן

אין מי שעומד מעל הצורך להיות נחקר. הצורך לחקור גדל ככל שהסמכות של הנחקר הפוטנציאלי גדלה, משום שפוטנציאל הנזק גדל.

הסמכות של פרקליטות המדינה עצומה, כי היא יכולה למשל לשנות את תוצאות הבחירות. בבחירות קבעו שרמון יהיה שר המשפטים, ובגלל החקירה שנוהלה נגדו הוא נאלץ להתפטר. סמכות כה עצומה חייבת להיות נתונה לחקירה, ואי אפשר לומר שהפרקליטות מעל החקירות.

וכיצד בודקים? יש כמה דרכים המעוגנות בחוק:

1) רמון יכול לערער;

2) הוא יכול לעתור לבג"ץ;

3) אפשר היה לפנות לוועדת הכנסת לביקורת המדינה;

4) כנ"ל ליחידה לחקירות שוטרים.

כל הדברים הללו לא נעשו, על אף שהאפשרויות קיימות. אני רואה בכל האפשרויות הנ"ל מין רשות רביעית – הרשות המבקרת. אך רשות זו לא הופעלה על ידי רמון. הניסיון שלו ושל שר המשפטים היה להקים ועדת בדיקה, או ועדת חקירה ממשלתית שתחקור את האזנות הסתר. לדעתי, זו בחירה גרועה בנסיבות העניין. זאת כי אופי העבודה של ועדת חקירה ממשלתית מתאים לנושאים לאומיים ולא למקרים פרטיים. כמו כן, זוהי בחירה גרועה כי הממנה עצמה היא הממשלה, ולא ראוי לסמוך עליה שתמנה ועדה, בעוד חלק מאנשי הממשלה מסובכים באינטרסים אישיים או מערכתיים שעלולים להשפיע על אופי הוועדה שהייתה נבחרת, כך שהשומר עלול היה לא להתאים.

הפתרון המתבקש הוא שתבוצע חקירה, אבל על ידי גורם שאינו חשוד באינטרס אישי או במשוא פנים, ומבקר המדינה – שעד לא מזמן נתפש בתור אויב הממסד ומי שרודף אותו וכעת התהפכו היוצרות כך שהפך לגלגל ההצלה של הממשלה – הוא אכן האפשרות הטובה ביותר.

החקירה הכרחית/ פרופ' יעקב נאמן שר המשפטים לשעבר

יש ביטוי בגמרא "דבר שצריך בדיקה". ובמה דברים אמורים? בכך שלא ייתכן מצב שבמשפט הפלילי שואלים עורכי הדין של חיים רמון אם היו האזנות סתר, ועונים להם ארבע פעמים שלא, בעוד בפועל היו גם היו; לא ייתכן שבהאזנות הסתר שומעים את תת-ניצב מירי גולן אומרת שצריך להגיש נגד רמון קובלנה, שאם לא כן הוא יתבע אותה; לא ייתכן שאת כל זה מסתירים מהסנגוריה. עוד לא ייתכן מצב שתת-ניצב גולן אומרת לה "את רוצה שהאיש הזה ימנה שופטים לעליון?"

איך אפשר להעלות בכלל על הדעת שאת כל זה לא רוצים לחקור. אני רק הזכרתי דברים אחדים ממה שנעשה, ויש עוד דוגמאות נוספות של מה שקרה שם. מישהו צריך לתת על כך את הדין, ואת העניין הזה צריך לחקור בשבע חקירות ובדיקות. תגובה זו חריפה, וזאת עוד מבלי שנכנסתי למשמעויות של האזנות ולבעיות שבכך.

אני לא רוצה להגיע למסקנות של החקירה ואני לא נכנס לפוליטיקה., ואני גם לא רוצה להגיד אם יש כאן קנוניה או לא, אלא שהדבר ייבדק על ידי אדם מוסמך ואובייקטיבי שיגיד כיצד דבר כזה קורה. אנו רוצים להחזיר את אמון הציבור ברשות השופטת, בפרקליטות ובמשטרה, ואיך אפשר להחזיר את האמון כשיש מקרים כאלה.

נקמת רמון/ רוני אלוני סדובניק, משפטנית, פעילת זכויות אדם

ביום הקשה שבו נחטפו חיילי צה"ל בגבול לבנון, וממשלת ישראל התכנסה בבהילות לישיבת חירום כדי להחליט אם לצאת למלחמה או מבצע צבאי, מה שעניין את חיים רמון היה לדחוף את לשונו בכוח לתוך פיה הנדהם של ילדונת צעירה, חיילת שבסך הכול העריצה אותו ומאוד רצתה להצטלם אתו בתמונה כדי שתהיה לה מזכרת ממנו.

רמון כועס. הוא מרגיש שהורשע שלא בצדק. מתי הממזרים שינו כאן את הכללים ומדוע לא סיפרו לו שכבר לא עוברים לסדר היום על מעשה מגונה בנשים? רק ראש ממשלה מושחת יכול היה לקרוא לעבריין מורשע לחזור לכהן אצלו בתור שר. אלא שרמון לא חזר כדי לפתוח דף חדש, הוא חזר כדי לנקום.

בזמן האחרון פנו אליו ארגוני הנשים בבקשה לתמוך באחד המהלכים להטבת זכויות אמהות, רמון נזף בהן כיצד הן מעיזות לפנות לעזרתו בתור שר, לאחר ה'לינץ'' שעשו לו כשתמכו בגרסת החיילת.

תגובה בלתי ממלכתית כזו מעידה שרמון ירד מהפסים. ניסיונותיו לנקום בשוטרים שניהלו את חקירתו הם חלק ממהלך שנועד להטיל מורא על גורמי החקירה, בעודם עוסקים במהלך חקירות רגישות אחרות. אני כלל לא אתפלא אם המסר נועד גם לחוקרי ראש הממשלה, הירשזון, הנגבי, בלילא ושאר הנחקרים מ'קדימה', היזהרו לכם מידנו הארוכה, שכן אנו לא שוכחים ולא סולחים.