גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מיקרוסקופ - מיקרוסקופ

31/07/08, 17:54
חגית ריטרמן, ישראל מידד, חני לוז

תוכניות לא כשרות / חגית ריטרמן

גיל חובב המליץ בגל"צ על מסעדה ביפו שמוֹכרת "פירות ים". פירות ים, למי מקוראינו הדתיים שטרם נתקל במושג, אינם שזיפים וענבים הגדלים מתחת למים, אלא שרצים: סרטנים, דגים שאינם כשרים, שבלולים. בקיצור, כל מה שיפה בים או באקווריום, אבל מגעיל על הצלחת. "פירות ים", לפיכך, זה ביטוי מכובס כמו "פעימה", "התנתקות" ו"התכנסות". גל"צ, נזכיר, היא תחנת רדיו ציבורית של צבא ההגנה לישראל.

במיוחד המליץ חובב, שבעיניי הוא באמת איש חביב, על תחליף אופנתי לפלאפל: שרימפס על מקלות. ואז הוסיף לאכזבתי ממנו גם הלצה מזלזלת: "וכשאתם מגיעים לשערי שמיים, וא-לוהים כועס עליכם, תגידו 'גיל חובב שלח אותי'".

אם מטבחי צה"ל מכבדים את כללי הכשרות, למה שתחנת הרדיו של צה"ל לא תעשה זאת? אלא שגל"צ לא לבד. בעלי טורי אוכל נהנים מטריפות? סבבה. אבל המלצותיהם על כך בתקשורת הפונה לכולם – זו כבר בעיה. שלל תוכניות האוכל בטלוויזיה וההמלצות ברדיו על שרצים, חזירים, שילובים בין שמנת לבשר ועוד דברים שאינם כשרים – הן פגיעה ברגשות הציבור הדתי והמסורתי. אבל אין פיקוח, אין חרם צרכנים, אין חוק. איש העקום בעיניו יעשה.

ובכל זאת, עיתונות חוקרת/ ישראל מידד 
 
פסיקתו של שופט בריטי בעניינו של נשיא התאחדות הספורט המוטורי העולמי, מקס מוסלי, מעוררת תסיסה באנגליה. השופט קבע שאם אין יסוד פלילי למעשיו של איש ציבור, אין זה משנה עד כמה מעשיו לא-מוסריים, מגעילים ודוחים -  אין כל רשות לכלי תקשורת לחדור לפרטיותו.

בשנים האחרונות 'הצטיינה' העיתונות הבריטית בדיווחים צהובים ביותר על אנשי הארמון המלכותי, כוכבי ספורט ובידור ועוד.  הדיון עדיין לא תם אבל יש השלכות מנושא זה גם להתנהלותה של התקשורת הישראלית.
 
מצד אחד, מושמעת כעת תרעומת קשה נגד אופי הסיקור של פרשת אולמרט-טלנסקי ובמיוחד ההדלפות הרבות. תופעה זו הרי איננה חדשה בארצנו.  אך מצד שני, שופטים ויועצים משפטיים מכריזים שיש עניינים אשר שייכים יותר ל"בית המשפט הציבורי" ולא למסדרונות ולאולמות של בית המשפט. זאת אומרת, שגם אם לראש ממשלה כמה וכמה דירות, ועשרות רבות של עטים נובעים, והרבה טיסות, ושדרוג רמת הלינה, ובמגירותיו הרבה מעטפות – ובתנאי שהדבר אינו פלילי- ההכרעה תעבור לידי הציבור בבחירות. הבעיה היא שלציבור אין כל כוח, חוץ מהתקשורת, להפסיק התנהגות כזו באמצע והוא צריך לחכות למועד הבחירות. אין ברירה, כדי להביא להתערבות של המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט, עדיין האזרח הקטן זקוק לעיתונות חוקרת, אתית ומקצועית.

עלייה בחשיפה/ חני לוז

צלם ערוץ 10, שהציץ מאחורי מחיצות ההפרדה בחוף נפרד בים המלח, עשה מעשה פסול. שידור הצילומים הוא פגיעה חמורה בפרטיותן של נשים, שעשו מעשה האומר "אנחנו חפצות באי-חשיפה". אך גיורא רוזן, נציב קבילות הציבור של הרשות השנייה, מצדיק את המציצנות הזו. האוטונומיה על הגוף כנראה אינה חלה על נשים דתיות. כך כתב רוזן לתדמי"ת:
"את הפרשה הזו חשפה המצלמה, כדי להראות את השינוי שהוחל על האורחים, צולמה מרחוק אישה... לכאורה, חדירה למקום אסור, אבל צריך לומר שהמצלמה פלשה אבל לא נגעה. במובן זה, שהצילום היה מרחוק ולא ניתן לזהות את דמותה של האשה, בשום צורה... מה שכן ניכר זו ההפרדה המאולתרת ע"י יריעות כחולות ששברו באופן גס את השטח הציבורי. לכך התכוונה המצלמה, ואת זה היא הראתה. לכן, אין פגם בצילום האמור".

זה שהתרבות התל אביבית, ששולטים בה על המסך הגברים-אשכנזים-צברים-חילונים, השתלטה על זמן הצפייה – ידענו מזמן. למרות זאת, היתה לי ציפייה שמי שאמור לתת מענה לציבור שמרגיש פגוע משידור, יצליח לצאת מקונכיית התל אביביות ולהביט נכוחה בפגיעה ב"אחרים", אך נכזבנו שוב.

צילום של המחיצות הכחולות "ששברו באופן גס את השטח הציבורי" היה מספיק כדי להראות את הנקודה. אך יצר הרייטינג והמציצנות הוא שהכתיב דווקא להציץ אל מאחורי הפרגוד.

בכתבה הבאה על ניקיון שירותים בתחנה המרכזית, או על שימוש במים בהתנחלויות, אל תתפלאו אם תראו את עצמכם נחשפים על מסכי הטלוויזיה. יש מי שמצדיק זאת.

ביזיון ללא גבולות/ חגית ריטרמן 

למרות שהתרגלנו לכך שטוקבקים הם כמו יציעי כדורגל, קיימת איזו ציפייה שלפחות האתרים של העיתונים הגדולים בארץ יסננו תגובות מבזות, מהסוג שגורם לבחילה קשה. הרי יש שם מי שאחראי על הסינון, תגובות לא מתפרסמות אוטומטית.
השבוע פרסם אתר האינטרנט אנרג'י ('מעריב') כמה תגובות של אותו אדם, שבכולן הוא כינה "פגר מת" את אחד מגדולי הצדיקים היהודים בכל הדורות, שנפטר. קל לנחש שאילו מישהו אחר היה כותב אותן מילים מכוערות על אחד מקדושיו של אותו אדם, נניח על מנהיג חילוני-שמאלני שכבר אינו בין החיים, מילותיו היו מצונזרות – ובצדק גמור. אתר שמכבד את עצמו חייב לשים קץ לביזוי כה מכוער של מנהיגי ישראל שהלכו לעולמם, בין אם היו בחייהם פוליטיקאים ובין אם היו צדיקים.

חדשות בחדשות/ חגית ריטרמן

האוצר מתכנן לסגור את הטלוויזיה החינוכית במסגרת חוק ההסדרים שיובא לאישור הממשלה בשובע הבא. גלובס מדווח כי הממונה על התקציבים באוצר עזב השבוע בזעם ישיבה שנועדה לדון בנושא, כשהתברר לו שמשרד החינוך וההסתדרות מתנגדים למהלך.

ועדת האיתור לבחירת מנהל הטלוויזיה בערבית דחתה את מועד בחירת המועמדים בשלושה שבועות, כדי לאפשר למועמדים נוספים להתמודד. עד כה הציעו את עצמם ארבעה, ביניהם ד"ר חליל רינאווי, מי שאמר בעבר כי הוא מעוניין שבתפקיד זה ישמש ערבי.

רשות השידור חתמה על הסכם עם HOT, במסגרתו ישודרו תוכניות הערוץ בשירות ה-VOD. כך פרסם מעריב. בין השאר יכללו בשירות גם תוכניות מארכיון הערוץ הראשון כמו "מישל עזרא ספרא ובניו",  "ריץ' רץ", "שלוש ארבע חמש וחצי",  "עמוד האש" ו"תקומה".

סקר TGI  החצי שנתי, הבודק חשיפה לתקשורת העלה כי בימי שישי לידיעות אחרונות  48.2 אחוזי חשיפה, למעריב 20.5 אחוז, הארץ - 8.8 אחוזים, בשבע – 6.2 אחוז, ’מקור ראשון’  3.7 אחוזים.

ישראל היום (המופץ בימים ראשון-חמישי) עלה למקום השני בחשיפה בימי חול עם 20.2 אחוזי חשיפה ועקף את מעריב (15.1 אחוז בימי חול).