גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

איך אומרים שפכטל בעברית - בגליון השבוע

סדרת הפיגועים בירושלים בידי פועלים ערבים העלתה את המודעות לחשיבות חיזוק העבודה העברית ● ב'מוקד עבודה עברית' רשומים כבר אלפיים עסקים בהם עובדים יהודים בלבד, וזרם הפניות של הלקוחות רק גובר.
31/07/08, 17:54
חגית רוטנברג

הדיווח הבא פורסם בסוף השבוע שעבר בתור כותרת זניחה נוספת, אחת מני רבות הגודשות את אתרי האינטרנט: פועלים פלשתינים תקפו באמצעות פטיש חשמלאי יהודי תושב קריית גת שעבד איתם באתר בנייה בקיבוץ משואות יצחק, סמוך לקריית מלאכי. בחקירת המשטרה דיווח החשמלאי המותקף כי לא הכיר כלל את הפועלים וכי הם החלו להכות אותו ללא סיבה נראית לעין. למשטרה עדיין לא ברור האם הרקע לתקיפה לאומני.


הרב דודקביץ': "צריך תמיכה של הציבור בעניין הזה, הן במישור הכספי – שאנשים יהיו מוכנים לשלם קצת יותר תמורת יהודי – והן במישור החברתי. צריך לייקר את מעמד הפועלים היהודים, לתת להם יחס הולם, שגם הם יהיו אלה שמקבלים את העליות המכובדות לתורה בבית הכנסת ולא רק בעלי העניבות"
אחרי שני פיגועי הדריסה בחודש האחרון של הטרקטוריסטים הפלשתינים בלב ירושלים, הציבור אולי לא נזקק לסיפור "קטן" כמו תקיפה של חשמלאי מקריית גת כדי להבין את הסכנה הטמונה בהעסקת הפועלים הערבים, אולם מסתבר כי העסקתם של בני המגזר הערבי בישראל מושרשת כה עמוק בקרב המעסיקים הישראלים בשלל ענפים במשק, עד שגם אלו שחוו את הסכנה, מתקשים לשנות את הקונספט. רכז הביטחון של קיבוץ משואות יצחק, רפי בנטל, מסביר ל'בשבע' כי אותו אתר בנייה בקיבוץ היה שייך לקבלן פרטי. עם זאת, הוא מודה כי גם בקיבוצו מעסיקים פועלים ערבים. "אנחנו מכניסים אותם רק על פי רשיונות, ויש כמובן מישהו צמוד באתר שמשגיח עליהם, לוקח אותם לעבודה ומחזיר אותם", הוא אומר.

פני הדברים אינם שונים גם בקיבוץ כפר עציון, שלפני כחצי שנה עבר טלטלה בנושא זה בעקבות חדירת מחבלים לישיבת 'מקור חיים', שהסתיימה בנס. נזכיר כי הללו התחפשו למאבטחים, המועסקים על ידי הישיבה. אולם רגעי החרדה שעברו על חברי הקיבוץ לא הצליחו לשנות בצורה משמעותית את עובדת כניסתם של כמאה פועלים פלשתינים מדי יום לעבודה בענפים שונים בקיבוץ, מבנייה ועד למטבח. "הלוואי שלא היינו צריכים להעסיק אותם בכלל", נאנח הרבש"ץ של הקיבוץ, אפרים סומך, "זה היה מוריד לי חמישים אחוז מהדאגות". סומך מסביר עם זאת כי מבחינת הקיבוץ העסקת הערבים היא מחויבת המציאות: "ראשית, קשה למצוא פועלים יהודים עבור סוג כזה של עבודות. שנית, אנחנו נמצאים פה בנקודה מאוד רגישה גיאוגרפית בין שלושה כפרים פלשתינים, אנחנו צריכים לשמור איתם על יחסי שכנות טובה. יש פועלים שעובדים אצלנו עשרות שנים, אם נפסיק להעסיק אותם ייווצר חיכוך". סומך אומר שכמות המועסקים בכפר עציון, שנעה בין מאה פועלים ליותר מזה בעונות הבוערות, היא הקטנה ביותר ביחס לכמויות הפועלים המועסקים בשאר יישובי הגוש: "הם במשרדים, בחנויות, במכולות, בבנייה. בכל מקום".

אחרי החדירה שהיתה אצלכם, אתה לא חושש מלהכניס אותם?

"החשש קיים תמיד, אצל כל אחד. מנסים להפעיל מידתיות. אני מאוד תקיף במכסה המצומצמת שאני מאשר להכניס לפה לעבודה. כך המעסיקים גם מבינים שכדאי להם לחפש פועלים יהודים".

"בלי הבני דודים"

לעומת הקושי והמורכבות שמתאר סומך בסוגייה זו, סיפורו של דני הורטא, בעל מוסך בכפר אדומים, מעורר אופטימיות. הורטא, יהודי שורשי שהתגורר בעבר ביישוב שדות שבחבל ימית ונעקר ממנו, קבע את משכנו במעלה אדומים ובהמשך בכפר אדומים. "במשך 17 שנה הייתי מנהל מפעל תעשיות בטון", הוא מספר "ועבדו אצלי גם פועלים ערבים. אבל יום אחד החלטתי לשנות כיוון ולהפסיק להזדקק להם".

מה גרם לך לעשות את השינוי?

"זה הפריע לי. הבנתי שאנחנו יהודים ואנחנו צריכים לדאוג לעם שלנו. החלטתי להקים עסק חדש, בלי הבני דודים", כפי שהוא מכנה אותם.

בתשע השנים האחרונות מנהל הורטא את המוסך שלו בכפר אדומים, שכולו על טהרת העבודה העברית. "זה עולה לי לפחות כפול כסף, אבל אין מה להשוות את הנאמנות, המקצועיות. זו אווירה אחרת לגמרי כשכולם יהודים", הוא אומר בסיפוק. לדבריו, גם הלקוחות מביעים יותר עניין כאשר הם שומעים שבמוסך שלו עובדים רק יהודים.

המוסך בכפר אדומים הוא עסק אחד מתוך כאלפיים בתי עסק המקפידים על עבודה עברית בלבד, ואשר רשומים במוקד עבודה עברית שנפתח לפני כשנה וחצי. המוקד, המבקש לתת מענה למצוקות כמו אלו שהזכיר הרבש"ץ סומך, הוקם כתוצאה מדרישה שנבעה מהשטח: "המטרה שלנו היא לעזור למי שהחליט ללכת על עבודה עברית", אומר אפרים בן שוחט, מראשי המוקד. "יש בעייה של נגישות למידע: מי שרוצה עובדים או בתי עסק של יהודים, לא יודע לאן לפנות. לכן הקמנו מאגר בתי עסק שמקפידים על עבודה עברית, והמענה האנושי שלנו זמין בכל יום לפניות של לקוחות המבקשים למשל טייח, רצף או מוביל יהודי". בן שוחט אומר כי ברשותם כאמור כאלפיים עסקים בפריסה ארצית כמעט בכל תחום, ממסגריות ועד שירותי קייטרינג, העונים על הדרישה. המוקד שולח צוותים לאזורי תעשייה וחנויות המוודאים כי אכן העובדים במקום יהודים, ומציעים לעסק להצטרף למאגר שיסד המוקד. מידע על בתי עסק כאלה מגיע למוקד גם בשיטת 'חבר מביא חבר' – בית עסק או לקוח המקושרים למוקד, מעבירים מידע על עסק נוסף של יהודים בלבד. "יש טענה לגבי איכות העבודה העברית. לשם כך אנחנו מקיימים סקר שביעות רצון בקרב לקוחות שפונים אלינו, שידרגו את החברות שהצענו להם לאחר המשא ומתן מולן. עסק שצובר יותר נקודות, יזכה ממני ליותר לקוחות בפעם הבאה", אומר בן שוחט.

המוקד פועל במישור נוסף: בעלי מפעלים ועסקים שמעוניינים בפועלים יהודים פונים למוקד, המנסה לאתר עבורם עובדים מתאימים.

המוקד קם לפני כשנה וחצי כאמור, ופעל תוך שימוש בפרסום מינימלי. אולם בחצי השנה האחרונה, מאז הפיגוע בישיבת 'מרכז הרב' והפיגועים שבוצעו אחריו בידי פועלים ערבים, גבר זרם הפניות של לקוחות למוקד, ומספרן עומד כיום על קרוב ל-3,000. "כל פעם אחרי פיגוע עולה מספר הפניות", מספר בן שוחט "ביום של פיגוע הטרקטור התקשרו שלושה אנשים שכבר חיפשו טרקטוריסט יהודי. הם אומרים: 'נשבר לנו, אי אפשר להעסיק את האויב, לשתות איתו קפה'. אחרים מסבירים שהם מפחדים, ויש מי שפשוט מעדיפים לפרנס יהודים".

בעלי העסקים חושבים פעמיים

בעוד המגזר הדתי לאומי מתעורר לנושא בהדרגה, מתחילים ניצנים ראשונים של הכרה בחשיבות העסקת יהודים גם ברחוב החרדי. בעקבות הפיגוע ב'מרכז הרב' יצא פסק הלכה של הרב חיים קנייבסקי האוסר להעסיק ערבים במוסדות, ישיבות ובתי עסק חרדים. משאל אקראי של כמה מתושבי ירושלים החרדים לא העלה תשובה ברורה לשאלה עד כמה זכה הפסק הזה לציות מלא ברחוב החרדי, אולם לפחות בישיבה אחת, 'חברון גאולה', הוחלט למלא אחר הוראת הרב. מנהל הישיבה, הרב קרויזר, סיפר ל'בשבע' כי הישיבה אמנם החליטה לפטר את שני הפועלים הערבים שהעסיקה, אולם נאלצה לחשב את צעדיה בזהירות, על מנת שלא יתפרש כי הפועל הערבי פוטר בשל מוצאו, אקט בעייתי מבחינה חוקית. לפני חודש פיטרה הישיבה פועל ערבי אחד, לאחר שהפועל שוכנע שסיבת הפיטורין אינה קשורה למוצאו. אותו פועל, בחור צעיר, השמיע לאחר מכן איומים באוזני בחורי ישיבה ששוחחו איתו, אודות אפשרות של ביצוע פיגוע. הרב קרויזר אומר שלאחר ששוחרר הפועל מחקירת המשטרה בעניין, הסתבר כי אין בדבריו ממש. "יש לנו עובד ערבי נוסף, שגם איתו אנחנו מתכוונים לסיים בקרוב", מוסיף הרב קרויזר.

ישיבה ירושלמית חרדית ידועה נוספת, 'קול תורה', מסרה כי מזה 15 שנה לא מועסקים בישיבה פועלים ערבים, אולם הם לא מעוניינים להוסיף הסברים בנושא.

במסעדת 'הדר גאולה' בלב שכונת 'גאולה' החרדית בירושלים, אין עובדים ערבים כבר 5 שנים. אחד ממנהלי המסעדה, עזריאל רוט, מספר: "אנחנו קיימים 17 שנה. בהתחלה באמת העסקנו פה קצת גויים אבל אחר כך החלטנו להפסיק עם זה. אנחנו יכולים אמנם להעסיק בכיף ערבי ולחסוך המון, אבל אנחנו לא רוצים". במסעדה מועסקים כיום 12 עובדים יהודים, כולם מהמגזר החרדי.

מה הקושי ביישום ההחלטה להעסיק רק יהודים?

"יש עבודות שהן עבודות ערביות, שיותר קל להעסיק בהן ערבי מבחינת המשכורת וגם הנוחות. שטיפת כלים או ספונג'ה זה משהו שיותר מתאים שיעשה ערבי מאשר יהודי עם זקן ופיאות, אב לילדים. בשביל ערבי עבודה כזאת היא סבבה, אבל ליהודי בעל הדרת פנים זה פחות מכובד וגם יש לו פחות כוח. למרות הקושי", מדגיש רוט "אנחנו דבקים בעיקרון".

רוט מספר מהיכרותו את הסביבה הקרובה, כי רוב בעלי העסקים בגאולה היו מעדיפים להעסיק יהודים, אך קשה למצוא כאלה המוכנים לעסוק באותן עבודות והמשימה הופכת לכמעט בלתי אפשרית. "אבל בעקבות הפיגועים יש יותר לחץ של הקליינטורה בעניין הזה. היום אדם חושב פעמיים אם להעסיק ערבי". רוט מסכם ומדגים את ההנאה שבהעסקת יהודים: "כשאתה רואה כל יום בחנות שלך מניין למנחה וערבית של צוות העובדים, זה מאוד מספק ונותן תחושה טובה".  

ערביי ישראל כסכנה קיומית

הרב דודי דודקביץ', רב היישוב יצהר, אחד המעוזים המקדמים את נושא העבודה העברית, מסביר כי תחום זה מאגד בתוכו את יישומם של כמה חיובים הלכתיים מפורשים: "ראשית, מדובר במצוות צדקה במעלה הגבוהה ביותר. אדם נותן פרנסה לחברו בלי לגרום למקבל בושה. שנית, זהו מימוש הציווי 'קנה מיד עמיתך'. גם התורה רוצה שטיב היחסים הכלכליים הפנימיים יהיה בין יהודים, מתוך דאגה איש לרעהו וערבות הדדית. בהעסקת יהודי אנו גם מצילים נפשות שעלולות להיפגע מיד פועל עוין שעלול לרצות לפגע. יש בכך גם מימד של חיזוק מצוות יישוב א"י, כיוון שכאשר אין להם פרנסה פה, הם יוצאים לחפש אותה במדינות אחרות, ומנגד, אם ליהודים תהיה פה פרנסה הם יבואו להתיישב כאן". הרב דודקביץ' מצביע גם על סכנה חמורה נוספת הנשקפת מהעסקת ערבים, אשר פירות הבאושים שלה נמדדים במספרים גבוהים. מדובר בתופעת ההתבוללות, כאשר בנות הולכות שבי אחרי פועלים או עובדים ערבים בסביבתן או במקום עבודתן, ולאחר מכן באות עימם בקשרי נישואין. התופעה, אגב, לא פוסחת גם על שולי המגזר החרדי.

כיצד ניתן לקדם את מימוש החזון של עבודה עברית?

הרב דודקביץ': "צריך קודם כל תמיכה של הציבור בעניין הזה, הן במישור הכספי – שאנשים יהיו מוכנים לשלם קצת יותר תמורת יהודי – והן במישור החברתי. צריך לייקר את מעמד הפועלים היהודים, לתת להם יחס הולם, שגם הם יהיו אלה שמקבלים את העליות המכובדות לתורה בבית הכנסת ולא רק בעלי העניבות".

הרב דודקביץ' מוסיף שצריכה להיות גם נכונות לשלם מחיר בטיב העבודה, ולהעסיק למשל גנן יהודי גם אם הגינון לא יהיה ברמה הגבוהה ביותר, "רק כך המהלך יוכל לקרום עור וגידים".

ביום ראשון הקרוב תתקיים בירושלים עצרת שתעמיד במרכזה את עידוד נושא העבודה העברית. בצלאל סמוטריץ', איש 'חומש תחילה' וממארגני העצרת, מעניק זווית נוספת לסוגייה: "הגיע הזמן לומר את האמת הפשוטה לכולם בצורה גלויה: הקו הירוק הוא קו וירטואלי שיש לטשטש אותו, הערבים משני צידיו הם אותם ערבים. ערביי ישראל הם גיס חמישי שחותר כל הזמן תחת קיומה של ישראל כמדינה יהודית. אין להם פה זכות קיום כקולקטיב והמשמעות היא שיש לשלול מהם את האזרחות. זה אמנם תהליך שלחברה הישראלית ייקח זמן לעבור אותו, אבל הפיגועים גורמים לאנשים להבין את זה".

סמוטריץ' מסביר כי העצרת תציף אל פני השטח את בעיית ערביי ישראל, על מנת להופכה לשיח במיינסטרים הישראלי. "ההתמקדות בעניין של עבודה עברית מחברת למעשה את הקריאה הכללית ביחס לערביי ישראל אל כל אחד ואחד בציבור באופן מעשי. באמצעות עקרון עבודה עברית יכול כל אחד בציבור לעשות צעד בכיוון הזה: לקנות מיהודים כמה שיותר, לפרנס יהודים. לומר שאויבים אנחנו לא רוצים לפרנס".

לקראת העצרת מתפרסמת קריאה עליה חתומים הרב דב ליאור, הרב אליקים לבנון, הרב מאיר מזוז והרב יעקב יוסף, המגדירה את הערבים כאויב. הנגזר מכך, קובעים הרבנים, הוא שאין להעסיק ולפרנס אותם בכל דרך. סמוטריץ' מסכם וממליץ לציבור הישראלי "לקרוא את המפה ולהבין שמדובר בסכנה קיומית לישראל. צריך להסתכל למציאות בעיניים ולהפסיק לטמון את הראש בחול".