גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שאלת השבוע - דעות

31/07/08, 17:54
אנשים שהמערכת בחרה

שאלת השבוע: במבט לאחור, האם ההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה היתה טעות?

הפסדנו, אך המלחמה היתה הכרחית/ ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, ליכוד

כלל וכלל לא. המלחמה היתה בלתי נמנעת. למעשה, החלטה כזאת לא נפלה מעולם. מה שבעצם קרה הוא שלא יצאנו למלחמה, אלא שהממשלה החליטה על תגובה מקיפה מהאוויר. וגם כשהטילים נפלו בעומק מדינת ישראל, הממשלה, עד לשבוע האחרון, לא החליפה דיסקט ולא הבינה שלא מדובר במבצע, אלא במלחמה כוללת. זו גם הסיבה שהחמצנו את המלחמה הזו: לא הבנו שמשמעות ההתקפה המסיבית על ישראל היא מלחמה ולא מבצע נרחב, ובכך החמצנו החמצה גדולה וחמורה, והפסדנו את המלחמה.

מדינת ישראל היתה צריכה לנצל את ההזדמנות ואת תמיכת העולם כדי לחסל את הנוכחות הצבאית של חיזבאללה בלבנון ולקטוע את הזרוע האיראנית שהולכת ומאיימת עלינו מכיוון צפון – ואת זה הממשלה לא עשתה. כמו כן, בהיפתח מתקפת טילים יומיומית וחסרת תקדים על העורף, היינו צריכים להוציא את האזרחים מהמקלטים ולהגן עליהם במו ידינו, ולא באמצעות החלטה של האו"ם על הפסקת אש – וגם זאת ממשלת ישראל לא עשתה.

ברגע ששתי המטרות העיקריות הללו הוחמצו – אחת הגנתית ואחת התקפית-אסטרטגית – ברור שבחשבון אחרון נכשלנו במלחמה. אבל בסופו של דבר, המלחמה היתה הכרחית.

תשובה: טעות יסודית בתפישה/ ד"ר יעקב חסדאי אל"מ במי"ל, היסטוריון

השאלה בעייתית. "טעות" באיזה מובן? האם למלחמה היתה הצדקה? היתה הצדקה. האם היו תנאים נכונים למלחמה? היו. השאלה האמיתית היא למה נכשלנו, ולכן יש שתי אפשרויות שכל עוד לא ילובנו, לא נגיע למסקנה נכונה.

האחת: נכשלנו בשל טעויות שנעשו בפתיחת המלחמה ובמהלכה, כגון החלטות שגויות, ביצוע לקוי. אילו היו רמטכ"ל אחר וראש ממשלה אחר, הכל היה בסדר, ועל כן המסקנה היא שיש להחליף את האנשים האלה.

השנייה: נכשלנו במלחמה בשל שגיאות שנעשו שנים רבות לפני המלחמה, כגון שגיאות בהכנת הצבא למלחמה, שגיאות בהבנת הכוונות של חיזבאללה, שגיאות בהבנת התוצאה של היציאה מלבנון. הטעות בשאלה הזו גורלית כי אנו עלולים להסיק מסקנות לא נכונות מהמלחמה, כך שנחמיץ גם את התועלת היחידה מהמלחמה – הלימוד מהכישלון.

בחברה הישראלית יש נטייה לבדוק אירועים בשעתם ולא תהליכים שמובילים לאירועים. מגמה זו מתחזקת על ידי המוסד ששמו ועדת חקירה, שעל פי רוב בודק אירוע ולא תהליך ממושך. לכן גם דו"ח ועדת וינוגרד עוסק בעיקר בכשלים של היציאה למלחמה וניהולה, ומעט מאוד דן בתהליכים שהובילו למציאות הזו.

על השאלה אם טעינו כשיצאנו למלחמה אי אפשר לענות תשובה פשוטה. אילו האנשים שהחליטו על היציאה למלחמה היו מעריכים נכונה את מצבו של צה"ל, ייתכן שהיו מחליטים לצאת למלחמה שבועיים מאוחר יותר, כדי לתקן את שצריך או כדי להכין נכון יותר את התוכניות למלחמה. אבל אילו היו להם הנחות שהתפתחו במשך שנים לפני המלחמה, מבחינתם היציאה למלחמה לא היתה טעות, אלא הטעות נחשפה במלחמה עצמה.

תשובה: מונחי ניצחון והפסד – רק בטווח זמן. כוח ההרתעה הישראלי התחזק/ יונה יהב, ראש עיריית חיפה

ממש לא, כי נחטפו חיילים מתוך שטח ישראל שאיננו בפלוגתא, ועל כך היתה צריכה לבוא תגובה קשה מאוד, שהוכיחה את עצמה מבחינת עוצמתה. עובדה היא שנסראללה אמר שאילו היה יודע שיבוא הרס כזה על לבנון, הוא לא היה מבצע את החטיפה. המלחמה האחרונה החזירה לישראל את כוח ההרתעה שלה, והיום הכל יודעים שאם יעשו לנו דבר שאינו בנורמה – ישראל תגיב בעוצמה.

חשוב להבהיר כי יעדים של מלחמה אינם מבוצעים בהוקוס פוקוס, אלא בתהליך ממושך. עובדה היא שחצי ביירוּת עדיין הרוסה, ועובדה היא שיש מתחים בין חיזבאללה לבין יתר הכתות האתניות. אשר לעסקת השבויים, היא היתה צריכה להתבצע כי זו הנורמה היהודית מאז ומעולם, גם במחיר שאנו קיבלנו חלקי גופות והם מחבלים חיים.

ובכלל, לא נכון לדבר במונחים של ניצחנו במלחמה או לא. במלחמת יום הכיפורים ניצחנו או הפסדנו? אני טוען שזה היה ניצחון גדול כי מלחמת יום הכיפורים הניעה את תהליכי השלום, ועובדה היא שהכל מרוצים מהשלום עם מצרים. לדעתי, מלחמת ששת הימים היתה אחד ההפסדים הגדולים שלנו, כי מעשית ברור לכל להיכן היא הביאה אותנו היום ולאיזה מצב היא גרמה לנו היום.

כדי לקבוע אם מדובר בניצחון במלחמה או בהפסד, צריך מרחקי זמן גדולים. עד כה עברו רק שנתיים ממלחמת לבנון השנייה, ואין בכך די זמן. מה גם שכעת אנו מפיקים את הלקח מהשגיאות שנעשו במלחמה, וצה"ל כל הזמן מתייעל ומתחזק.

תשובה: טוב שלחמנו, לא טוב איך שלחמנו/ פטריק גומז אביו של דניאל הי"ד, שנפל במלחמת לבנון השנייה

בפירוש לא היתה טעות. צריך לצאת למלחמה כשתוקפים אותנו, ואין להסס פעמיים. על הדרך שבה התנהלה המלחמה – כאן יש כבר דיון אחר. אבל לעצם השאלה אם היה צריך לצאת למלחמה אם לאו – אין כלל שאלה וברור שכן.

הבן שלי, דניאל, נפל במלחמה, ואף שכבר בזמן המלחמה עצמה שאלו אותי לא אחת אם צריך להפסיק את המלחמה, עניתי שלא. במלחמות יש קורבנות, לצערנו הרב.

לדעתי, אנו חיים עם ערכים מזויפים מבית המדרש של תרבות המערב, וזה לא נכון. כל הדיבורים על הומאניות וכו' לא מתאימים כאן. אנו מתמודדים עם אויב אכזרי שלא יודע גבולות. כמו כן, בכל מלחמה יש אבידות, ועל אף העובדה שהבן שלי נפל, אני בטוח במיליון אחוזים שהדרך שלנו צודקת, ואני בטוח בצדקת דרכנו.

השאלה בכותרת אפילו מרגיזה אותי ואינה מתאימה להישאל בידי עיתון כמו 'בשבע'. הרי זו לא שאלה כמו: "נלך לטיול או לא?". או: "יהיה נחמד או לא?" – אלו שאלות שיש בהן ברירה. במלחמת לבנון השנייה תקפו אותנו ולא היתה כל ברירה.
כלום מישהו יכול להשיב שלא היה צריך לצאת למלחמה? הרי אם לא היינו יוצאים, היו ממשיכים לתקוף אותנו. לצערי, צה"ל נמנע במשך כמה שנים לערוך סיורים על כביש המערכת מול חיזבאללה כדי לא לעורר את רגשות החמאס, וזו גישה תבוסתנית שאינה מתאימה לנו בארץ ישראל.

איני אוהב מלחמות, והשתתפתי במלחמות ושירתי בשירות קרבי, הייתי בצור ובצידון זמן רב, אבל המלחמה הזו היתה מוצדקת, רק שההנהגה לא ידעה לנהל אותה כמו שצריך.

את הנפילה של הבן שלי היה אפשר למנוע על ידי מחשבה חכמה יותר, אבל אין בכך פסול על עצם המלחמה.