בשבע 305: איש הישר בעיניו?

ללא הירארכיה והנהגה מרכזית כוחנו הולך ונחלש ● הבחירות הקרובות למועצת יש"ע הן ההזדמנות של מי שמבקש לשנות את הקו תוך נטילת אחריות כוללת.

שרה אליאש , י"ג באב תשס"ח

כה רגילים אנו לביטוי התנכ"י "איש הישר בעיניו יעשה" עד כי איננו שמים לב לפשט החבוי בו. לא כתוב "איש הרע בעיני ה' יעשה". במשך דורות רבים שרר מצב שבו כל אחד או כל קבוצה עשו את הישר בעיניהם, כלומר חיפשו ושאפו למשהו ישר.
ניתן גם בפשטות להניח כי רבים מאוד מתוכם - הישר בעיניהם היה טוב ונכון. אך למרות השאיפה ליושר - סיכומו של התנ"ך אינו חיובי: הגענו לפילגש בגבעה. והסיבה אף היא מוצגת: חוסר היררכיה - "אין מלך בישראל".

מציאותנו, למרבה הצער, היא כזו בכל המישורים: אין מלך בישראל, אין גם רב בישראל - יש הרבה רבנים, יש הרבה קודקודים.

אחת הבעיות המובנות בציבור שמחפש באופן אמיתי לעשות את הישר היא בעיית הפיצול והפלגנות, כי הישר אינו סובל פשרות. וכך, לציבור ערכי, ישר דרך, שואף טוב - יש עשרות גופים ומטות ומפלגות, וכולם עושים את הישר בעיניהם. התוצאה היא שכוחנו הפוליטי הולך ונחלש, וכל הטוב והערכי אינו בא לידי ביטוי בהנהגת המדינה.

בימים אלה מופץ באינטרנט סרט על כשל המנהיגות של מועצת יש"ע בתקופת הגירוש. אין ספק כי התוצאה הסופית, מניעת הגירוש, לא הושגה. ספק אם דרך אחרת היתה מביאה לתוצאה אחרת. לא נדע. אבל הכשל היה לא רק בתוצאה, אלא גם בדרך ההתנהלות של חלק מהאנשים. האם זו סיבה לשבור עכשיו את כל הכלים?

אני סברתי, וממשיכה לסבור, שכניסתנו לתוך הבור הזה של האשמות סביב הגירוש היא פרס למבקשי רעתנו. טיפוח רגשות המרמור, התסכול ואף השנאה לא יוביל למקום קונסטרוקטיבי. כדי להגיע למנוף כוח, השפעה ולחץ, כדי שלא נחזור לסיטואציה שהיינו בה קודם - צריך לחזק הנהגה מרכזית. אמנם יש מקום לערוך בירור מעמיק על הסיבות לכשל, אבל הבירור שייך גם לאותם גופים שפעלו אחרת. לבירור צריך לצאת בפתיחות, כשכל צד פתוח למסקנות שאינן חתומות לו מראש.

סברתי גם קודם שמטה מאבק עדיף שלא יהיה זהה למועצת יש"ע. לא פעם יש סתירה בין הקשר עם מוסדות המדינה ובין המאבק בהם. טוב גם שיש סגנונות שונים למאבק - כל זה בתנאי שיש היררכיה, שיש הידברות ואין תחרות בתחום זה. כשם שלמועצת יש"ע אורב מדרון חלקלק של ויתור ומסמוס עקרונות, כך למטות הקיצוניים יותר אורבת הסכנה של פלגנות יתר, יריבות, והתעסקות בטפל ובמחלוקות פנימיות. הפתרון הוא בעבודה משותפת.

אומרים: מועצת יש"ע - שתדאג לנושאי ההתיישבות, את זה היא עושה טוב, ותשאיר לנו את המאבק. אבל אי אפשר להיות אחראים רק למאבק בלי לראות את התמונה הכוללת. דומה הדבר כאילו ניתן בצבא ליחידות העילית לנהל את קרבותיהם באופן עצמאי, בלי שיקול דעת כולל.

בקרוב מאוד תצא מועצת יש"ע לבחירות. הדרך שנקבעה היא בחירה של נציגות לכל יישוב בלי תלות בגודלו, כך שליישובים הקטנים והאידיאולוגיים תהיה נציגות גבוהה יותר מכוחם המספרי. זו הזדמנות, למי שרוצה בכך, לשנות לחלוטין את הרכב ההנהגה. אבל זה דורש מאמץ והשקעה: גם ההשתתפות בתהליך, וגם אחר כך -קבלת האחריות הכוללת לכל מה שמתנהל ביש"ע, ולא רק למאבק.

איני חושבת שמועצת יש"ע הנוכחית צריכה להיאחז בקרנות המזבח. אדרבה, יבואו אחרים, יתמודדו על כל הקופה וייקחו את מלוא האחריות, כי הדרך של "איש הישר בעיניו יעשה" לא תצלח.

הכותבת היא סגנית יו"ר מועצת יש"ע.