בשבע 305: מיגרון חלקלק

הצעת הסכם ההעתקה של מיגרון מוגשת כעת למבחן המדינה ובג"ץ, אך מסתבר שלנייר אותו אישרה הנהלת מועצת יש"ע, נותר שנוי במחלוקת: הצעת ההסכם נדחתה בשבוע האחרון על ידי הנהלת מועצת בנימין, תושבי מיגרון ורבנים רב

חגית רוטנברג , י"ג באב תשס"ח

לדיון שאמור להתקיים היום (ה') בבג"ץ על הצעת ההסכם להעתקת מיגרון, קדם שבוע רווי ישיבות סוערות ושיחות טלפון בהולות בקרב גורמים בכירים בברנז'ה ההתיישבותית ביש"ע. המאבק הפנימי שהתחולל בתוככי ציבור המתיישבים ובין מנהיגיו השונים אודות ההסכם שגיבשה מועצת יש"ע, גרר לתוכו גורמים מכל רחבי הקשת האידיאולוגית, גם כאלה שנוטים להשאיר את עצמם בדרך כלל מחוץ לזירה הציבורית.


"מי שחותם על מסמך כזה לא מייצג אותנו", אומרים במיגרון על ההסכם. "אנחנו סבורים שאת מרווח הזמן היה אפשר להשיג באמצעות פעילויות משפטיות ואחרות, ולא על ידי הסכם העתקה. ברמה הערכית, לא ייתכן שגורמי ההתיישבות ייתנו את ידם לדבר כזה. הרי מההסכם משתמע שישיבתנו במיגרון איננה לפי הכללים. זה סוג של הודאה בצדקת טענתם של העותרים מהשמאל. בכך מועצת יש"ע בעצם מקבלת את כללי המשחק של בג"ץ ו'שלום עכשיו', ויש לכך משמעות מסוכנת ביחס ליישובים אחרים שנמצאים בסטטוס דומה"
תזכורת: ביום רביעי שעבר דחתה הנהלת מועצת בנימין ברוב של 6 נגד 1 את הצעת הסכם הפשרה על מיגרון. בימים שלאחר מכן הועברה המערכה אל לשכותיהם של גדולי הרבנים בציבור הדתי לאומי, אשר לפתחם שיחרו ראשי יש"ע מחד ותושבי מיגרון מאידך. השבוע התכנסה הנהלת מועצת יש"ע ואישרה פה אחד את הסכם ההעתקה, על אף התנגדותם של תושבי מיגרון, של המועצה האזורית מטה בנימין ושל כמה מגדולי הרבנים שנשאלו בעניין. ביום ג' השבוע התכנסו רבני יישובים בבנימין, וגם בפניהם הוצג ההסכם על ידי מגבשיו במועצת יש"ע.

כזכור, בשבוע שעבר פורסם כאילו ועד רבני בנימין אישר את ההסכם, אולם מאוחר יותר הבהירו הרבנים חברי הוועד כי כוונתם לא היתה לפרסם עמדה רשמית בסוגיה, שכן אין בסמכותם לבטל את החלטתו הקודמת של הוועד, החלטה שיצאה נגד ההסכם. בתום ישיבה זו הוצגה עמדה רשמית של רבני בנימין התומכת בהחלטתם של תושבי מיגרון לדבוק במיקומם הנוכחי. כמו כן, מחזקים הרבנים את ידי ראשי מועצת יש"ע בפעילותם למען הרחבת וביסוס ההתיישבות, גם בנסיבות הנוכחיות. אתמול (ד') התכנסה מליאת מועצת בנימין לדון בהצעה, והיום כאמור, מוגשת טיוטת ההסכם למבחן המדינה בבג"ץ.    

שני יישובים בהכשרת השמאל

עיקרה של הצעת ההסכם, אותה אישרה מועצת יש"ע, מדבר על הקמת יישוב קבע למיגרון באתר סמוך למיקום הקיים, שייבחר מתוך ארבע חלופות שהציעה המועצה למשרד הביטחון, בהן: אדם, שער בנימין ורכס מיגרון. הכוונה היא שאנשי מיגרון יישארו במקומם הנוכחי עד להשלמת בנייתו של יישוב הקבע. את תקופת הביניים עד לסיום העבודות על יישוב הקבע, שעשויה לארוך בין 3-7 שנים, מקווים במועצת יש"ע לנצל לטובת השלמת ההליכים המשפטיים לצורך שימור הזכויות בקרקע הנוכחית של מיגרון, ולרכישתה כדין. כלומר, גורסים במועצת יש"ע, בסופו של תהליך עתירתה של 'שלום עכשיו' תוליד את הקמתם של שני יישובי קבע מאושרים בידי ממשלת ישראל, דבר נדיר וכמעט בלתי נתפש בקונסטלציה המדינית-פוליטית הקיימת. גם במידה שהתושבים יעזבו את המקום הנוכחי ליישוב הקבע, מבטיחה הצעת ההסכם כי מיקומה הנוכחי של מיגרון יישאר בשליטה ישראלית.  

מאידך, אם לא יושג הסכם מול משרד הביטחון, מזהירים במועצת יש"ע, הרי שבג"ץ יורה על פינוי מיידי של היישוב, וכך ייווצר תקדים מסוכן בו 'שלום עכשיו' והפלשתינים יצליחו למחוק יישוב שלם באישור בית המשפט. במועצה מזכירים גם כי יישובים רבים ביו"ש קמו והתבססו בדרך דומה לזו שמציע ההסכם: התחלה באתר זמני, ולאחר מכן מעבר למקום מוסדר כיישוב קבע.

תושבי מיגרון, לעומת זאת, מסרבים להתפעל מיתרונותיו של ההסכם. עמדתם ממשיכה לגרוס כי הם אינם מוכנים לדבר על שום הצעה שכוללת נטישה של מיקומם הנוכחי. את ההחלטה הזו קיבלה אסיפת התושבים פה אחד, בתום שבועיים עמוסים של פגישות בהם הציגו התושבים את עמדתם מול הרבנים, מועצת בנימין ומועצת יש"ע. "מי שחותם על מסמך כזה לא מייצג אותנו", אומרים התושבים על ההסכם. "אנחנו סבורים שאת מרווח הזמן היה אפשר להשיג באמצעות פעילויות משפטיות ואחרות, ולא על ידי הסכם העתקה. ברמה הערכית, לא ייתכן שגורמי ההתיישבות ייתנו את ידם לדבר כזה. הרי מההסכם משתמע שישיבתנו במיגרון איננה לפי הכללים.

זה סוג של הודאה בצדקת טענתם של העותרים מהשמאל. בכך מועצת יש"ע בעצם מקבלת את כללי המשחק של בג"ץ ו'שלום עכשיו', ויש לכך משמעות מסוכנת ביחס ליישובים אחרים שנמצאים בסטטוס דומה", אומר איתי הראל, מוותיקי מיגרון. הראל סבור שנקודת המחלוקת האסטרטגית בינו לבין ראשי יש"ע נעוצה בשאלת ההתייחסות למעמדה של מיגרון כרגע: "הם מעריכים את המצב כאילו מיגרון הוא יישוב חרב כבר, לאור הודעת המדינה, ולכן עדיפה האופציה של הסכם, כיוון שכך ניתן יהיה להציל מה שאפשר ולהרוויח הקמת בתי קבע. אנחנו לא מעריכים כך את המצב. לדעתנו יש עוד הרבה תחנות בדרך, הן בהתעוררות ניסית והן בדרכים ריאליות ומשפטיות, בהן נוכל להשיג את מרווח הזמן הדרוש בלי להיות שותפים באמירה קשה מבחינה ערכית.

"אבל גם אם אנו טועים בהערכה הפרקטית, בתקופה בה השלטון רוצה להחריב את ההתיישבות, אנו מוכנים לשלם מחיר פרקטי כדי לשמור על העמדה העקרונית שלנו, אחרת לא יהיה לדבר סוף. בתקופה כזו אסור לשלם את המחיר העקרוני". כרגע נמשכות פעולות בנייה ופיתוח במיגרון, ודיבורים על מאבק לא עומדים ברקע. "אנחנו הולכים על מהלך שמרחיק אותנו מנקודת המאבק. דיבור על מאבק בסיטואציה כזו רק מחליש את היכולת לבנות ולפתח", אומר הראל.  

מועצה ללא מנדט

כאמור, גם הנהלת מועצת בנימין, הריבון האזרחי בשטח, התנגדה ברוב קולות להסכם. חלק מהמתנגדים נימקו את עמדתם אידיאולוגית, וחלקם הודיעו כי אין להם זכות לתמוך בהסכם בעוד התושבים מתנגדים לו. גורם בכיר במועצת בנימין אמר ל'בשבע' כי "כיוון שהיישוב מתנגד למהלך, אנחנו כמליאה ודאי נגבה את היישוב. מועצת יש"ע אינה גוף סטטוטורי, היא לא נבחרה על ידי אף אחד. היא שליח של המועצות ביש"ע, ושליח לא יכול לפעול בניגוד לרצון המשלח. המנדט שלהם הוא להמשיך לבנות, ועל כך מגיע להם פרס מפעל חיים, אבל אין להם שום מנדט לפנות". הגורם הוסיף כי ראש המועצה, אבי רואה, מתקשה באופן אישי לצאת בפומבי נגד מגבשי ההסכם, פנחס ולרשטיין וזמביש, אולם חברי מועצת בנימין עצמם ישקלו לפנות לבג"ץ בשם הגוף הריבוני האזרחי באזור, ולהודיע כי הם אינם מייפים את כוחה של מועצת יש"ע ולכן להסכם המוצע אין תוקף.   

גם במועצת יש"ע עצמה ישנם גורמים בכירים המבקרים את ההסכם וטוענים ש"מועצת יש"ע איבדה את האמירה האסטרטגית שלה ונכנסה למחילות טקטיות". אחרים תוהים כיצד החלטות חשובות ועקרוניות דוגמת זו, מתקבלות בפורום הנהלה מצומצם במקום להביאן לדיון במליאה המורחבת. "למעשה קבלת ההחלטות נמשכת כפי שהיה נהוג במועצה מימים ימימה", הם אומרים.

עם קבלת ההחלטה על דחיית ההסכם במועצת בנימין, הועבר כאמור הדיון אל בתי הרבנים. הגורמים הרלוונטיים התדפקו על דלתם של שני רבנים בעלי משקל משמעותי, המייצגים את המרחב ההשקפתי בקרב ציבור המתיישבים - הרב דב ליאור והרב צבי טאו. הרב איתי הלוי, רבה של מיגרון ומתלמידי הרב טאו, מסכם את עמדתו המנומקת של רבו, כפי שנאמרה לו בפגישתם בנושא: "מי שמכיר את הרב טאו יודע שאין חידוש בכך שהוא מתנגד לקיום הסכמים על א"י. הרב סבור שמשמעות הסכם ההעתקה היא שאנחנו מודים שיש בעיה בנקודת המוסריות והצדק של ישיבתנו במיגרון. יש בכך מעין הסכמה לטענה כנגד עצם זכותנו במקום הזה. לדעת הרב, הרקע של התביעה המשפטית מחמיר את הבעייתיות עוד יותר, כיוון שעל ידי ההסכם עלול להתפרש כאילו אנחנו חיים מפיהם של אלו המתיימרים לקבוע מה מוסרי ומה צודק. יש לחדד שאנו לא ניכנע לאיומים של בג"ץ ולא נלך לפי תכתיבים שלו. זה עוד לפני כל החשבונות המעשיים", אומר הרב הלוי.

גילוי דעת שהוציאו השבוע הרב דב ליאור, הרב זלמן מלמד, הרב חיים שטיינר והרב מיכאל הרשקוביץ, קובע חד משמעית כי "המחשבה לפנות את מיגרון או כל יישוב אחר מנוגדת לתורה ולכל מוסר אנושי בסיסי, גם אם יוקם יישוב אחר בתמורה. חובה על כל אזרח, שוטר או חייל להימנע מלקחת חלק כלשהו בביצוע הגירוש". הרבנים מחזקים את ידי תושבי מיגרון בהחלטתם לא לנטוש את היישוב ולא להתפתות להצעות חלופיות. כמו כן קוראים הרבנים לכלל הציבור להתייצב למאבק נגד עקירת מיגרון במידה שיידרש, קשה ככל שיהיה.

הרב שטיינר, מחותמי הקריאה, מוסיף בשיחה עם 'בשבע' כי גם הרצי"ה קוק בשעתו התנגד לעזוב את השטח אליו עלה גרעין אלון מורה ליד חווארה, תמורת מקום חלופי. "כאשר אתה מסכים לעבור למקום אחר, אתה מודה שמאיזו בחינה המקום הראשון אינו שלנו. העיקרון הוא שכל מקום שאדם נמצא בו בא"י, הוא חייב להישאר ולהחזיק בו. אם נשבור את העיקרון הזה, לאן נגיע בעתיד?" תמה הרב שטיינר. באשר לטענה כי הרצי"ה עזב בסופו של דבר את המקום, משיב הרב כי העזיבה היתה לאחר שהובטח לו כי למחרת עולים לאותו מקום שוב.

בעיה שנוגעת לכלל

כאמור, גם רבני בנימין לא הביעו את תמיכתם המפורשת בהסכם. הרב מיכאל הרשקוביץ, רב היישוב נריה, מסביר כי בישיבת ועד הרבנים השבוע, ביקשו ראשי יש"ע את חסותם של רבני בנימין להסכם מיגרון. הרב הרשקוביץ אומר כי עמדתו האישית גורסת שכיוון שהתקופה כיום היא בגדר 'שעת השמד', אין לקבל הסכם כזה, כיוון שמדובר בתקדים מסוכן שיפרוץ את הדרך לתביעות דומות לגבי מקומות נוספים. אולם, מוסיף הרב, לאחר שהמעשה עשוי וההסכם גמור, הוא רואה ברעיון להקים שני יישובי קבע – רעיון טוב. ניסוחה הסופי של הודעת וועד הרבנים, כוללת כאמור את חיזוק עמדתם של תושבי מיגרון להיאחז במקום, ומאידך, דברי חיזוק לראשי יש"ע הפועלים למען ההתיישבות, לאחר שהאחרונים ביקשו מהרבנים גיבוי לפעילותם.

פנחס ולרשטיין, מנכ"ל מועצת יש"ע וממגבשי ההסכם, מציג את מפת מבקרי ההסכם באור שונה. ולרשטיין מספר כי הוא נפגש כל העת עם רבנים שונים, בהם הרב זלמן מלמד והרב נחום רבינוביץ', אשר נתנו לו אור ירוק להתקדם עם הסכם ההעתקה. גם הרב אליקים לבנון, איש מועצת יש"ע, תומך בהסכם. "נפגשנו גם עם תושבי מיגרון ושאלנו אותם אם הם רוצים שנפסיק עם ההסכם. התשובה שלהם היתה 'לא'", אומר ולרשטיין. לדבריו, ההסכם גם יובא תוך 30 יום לאישורם של תושבי מיגרון.

הבטחתם לאורך כל התהליך כי לא ייעשה דבר ללא הסכמת התושבים. השבוע אישרתם את ההסכם חרף התנגדותם של תושבי מיגרון, מועצת בנימין והרבנים. כיצד?

"יש פה שאלה מוסרית – האם סוגיית מיגרון נוגעת רק לתושבים או שזו בעיה של כלל הציבור, הרבנים ואנשי המעשה. קביעת רמת המעורבות של תושבי מיגרון נובעת מכך שהעניין נוגע לכלל הציבור ואנשי המעשה בהתיישבות. חייבים להתחשב בדעת התושבים, אך ודאי שלא רק בדעתם". לגבי התנגדותו של הרב טאו, משיב ולרשטיין כי בפגישתם הובן לו שהרב טאו מציג עמדה אידיאולוגית, אך מותיר להם לקבל עמדה בהתאם לשיקולים הרחבים והמידע המצוי בידיהם.

ולרשטיין שלם עם ההסכם המוצע, גם במידה והוא יידחה על ידי המדינה ויוחלט על פינוי בכוח. "אחרי שהציבור יראה שעשינו את כל ההשתדלויות להגיע להסכמות עם שר הביטחון, ואף על פי כן זה לא מתבצע, הלגיטימציה שלנו למאבק שימנע את הרס היישוב תגדל. התקיפות תהיה עשרת מונים גדולה יותר לאחר כל ההשתדלויות שעשינו".

ארגון 'חומש תחילה' מסר בתגובה להסכם: "איש אינו מוסמך ואינו רשאי לחתום על הסכם שיש בו עקירת ישוב. כל ניסיון לעקור את מגרון, כעת או בעתיד, ייתקל בחומה של התנגדות המונית ועיקשת".

בתנועת 'קוממיות' אומרים כי: "אנו תמהים על שאיש רציני כעוזר שר הביטחון איתן ברושי מכלה את זמנו לריק, וחותם מול חבורת אנשים המנותקים מהציבור ומהלכי הרוח בהתיישבות על הסכם שאיננו שווה את הנייר שהוא כתוב עליו.

"ההסכם, אשר על פי הפרסומים חותמת עליו מועצת יש"ע מול משרד הביטחון לפינוי היישוב מיגרון, מנוגד לתורה, מנוגד לעמדתם של תושבי היישוב, מנוגד לעמדתה הרשמית של המועצה האזורית מטה בנימין ומנוגד לעמדתם של מרבית פעילי ההתיישבות ותומכיהם.

"כל מכבסת מילים שהיא לא תשנה את העובדה שמדובר בהסכם להחרבתו של יישוב קבע בארץ ישראל, ומשום כך הוא בטל ומבוטל. אנו מודיעים כי נתייצב בהמונינו למנוע בגופנו כל ניסיון להריסתו של היישוב".