חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

צליל משודרג - בגליון השבוע

דניאל זמיר, נגן ג'אז מהטובים בארץ, מרגיש שמאז חזרתו בתשובה גם העשייה האמנותית שלו עלתה מדרגה.
14/08/08, 17:39
עדי גרסיאל

ביום קיץ חם, בדירתו הירושלמית, החב"דניק המזוקן והצנום, חובש הכיפה הגדולה, נראה כמו האחרון שיהיה קשור למועדון ניו-יורקי מתוחכם, מהסוג שמנגן ג'אז אוונגרדי בלילה קר. אבל דניאל זמיר (27), יליד פתח תקוה ובוגר בית הספר תלמה ילין, נחשב לאחד מנגני הסקסופון הטובים בארץ. מאחוריו חמישה אלבומי ג'אז שזכו לשבחים, ארבעה מהם יצאו בחברת תקליטים נחשבת.


"אולי עברתי את כל הסיבוב הזה כדי שאוכל עכשיו לנגן כך שתהיה לי תקשורת גם עם אנשים לא דתיים. התפישה החסידית בנוגע לחוזרים בתשובה היא להתרחק בהנהגות האישיות מהעבר, אבל לחזור אליו ולהפוך אותו לקדוש. ורק אני יכול לעשות זאת, כי אני מכיר את הסביבה"
החיבור בין יהדות ומוסיקה הוא טרנד חם מזה שנים אחדות, וכיום רק מעטים מתפלאים על כך שאהוד בנאי יוצא באלבום שמוקדש כולו לפיוטים, ש'אנא בכוח' הוא להיט ענק, או ששלמה ארצי מבצע שירים חסידיים באידיש. אולם זמיר, שלפני מספר שנים חזר בתשובה, לוקח את המהפכה המוסיקלית היהודית צעד אחד קדימה. הוא מצליח למתוח קו בין הכליזמרים מהעיירה לג'אז ה'לבן'; בין הניגונים היהודיים הישנים לסגנון המוסיקלי המתוחכם, שמבוסס על אלתור ועל שליטה וירטואוזית בכלי הנגינה. לא בטוח שהוא יחתום על כך, אבל מספיק להאזין לאחד מאלבומיו כדי לומר בביטחון: בדרכו הייחודית מרחיב זמיר את המעטפת של המוסיקה היהודית.

דיסק ביום אחד

אלבומו החדש של זמיר, I BELIEVE ('אני מאמין'), הוקלט במהירות שיא. "זה התחיל מטלפון לג'ון זורן, מוסיקאי מפורסם וחבר ותיק מניו-יורק, שהפיק שלושה מתקליטיי הקודמים בחברת התקליטים 'צדיק'. זורן הציע שנוציא דיסק חדש. מכיוון שהייתי אמור להגיע כמה שבועות אחר כך לביתו של הרבי ב-770, קבענו להיפגש. הדיסק הוקלט ביום אחד. כשסיימנו את ההקלטה, הפסנתרן התחיל לנגן את 'אני מאמין' בניגון של חסידי מודז'יץ, וזה תפס אותי. תוך כמה דקות הקלטנו את הקטע החדש, וקבענו את שם האלבום על שמו".

זמיר מסביר שעטיפת התקליט, שהיא כולה לבנה, נולדה מתוך החשיבה שיש להגיע לנקודה של 'ביטול', שאדם רואה את עצמו ככלי. הצבע הלבן, שהוא לא צבעוני, נקי וטהור התחבר עם השם של האלבום.

בין הקטעים באלבום, שרובם בעלי שמות כמו 'מידות', 'אתה אלוקי' ו'9 דקות של ניגון חב"ד', בולט בחריגותו 'הכניסיני תחת כנפך', גרסה אינסטרומנטלית לשירו המפורסם של ביאליק, בלחן של מיקי גבריאלוב המוכר מביצועו הידוע של אריק איינשטיין.

"זה לא היה מתוכנן", מסביר זמיר. "בלילה שלפני ההקלטה חלמתי חלום משונה: ראיתי סקסופוניסט מנגן את השיר הזה. כשהגעתי לאולפן בבוקר החלטתי לנסות לחקות אותו וכתבתי את האקורדים. גם בדיסק קודם שלי חידשתי את 'לעבודה ולמלאכה' בעקבות חלום. אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה באה ההשראה".

אז איך בעצם אתה עובד? כותב את המוסיקה מראש או מאלתר?


"שולי רנד התקשר אלי וביקש שאבוא להשתתף בתקליט. שמחתי, כי זו היתה הזדמנות להכיר אותו. ניסו לחבר בינינו בעבר, אבל זה לא הסתייע. בהתחלה, כששמעתי את החומר, לא האמנתי ששירים על אמונה יצליחו. זה הרי לא מה שגלגל"צ משמיעים. השירים היו יפים מאוד, אבל לא חשבתי שיהיה להם פוטנציאל מסחרי"
"בדרך כלל בג'אז זה הולך ככה: תחילה מנגנים את השיר מהתחלה ועד הסוף. אחר כך מאלתרים על המבנה שלו אבל במנגינה קצת שונה, עד שנוצר הקטע. בהופעות אפשר לאלתר אפילו יותר, כי אין מגבלה של זמן כמו באלבום. מבחינתי זה יותר מרגש, כי כך קורים הדברים הפחות צפויים והיותר מעניינים".

בניגוד למוסיקאי ג'אז אחרים, זמיר גם שר בחלק מהאלבומים שלו (אם כי לא ב'אני מאמין'). "זה כמו שמישהו מצייר וגם מפסל. זה סוג ביטוי אחר. הנקודה נשארת אותה נקודה, אחד נשאר תמיד אחד, אבל ביטויו שונים: אפשר להתפלל, או להניח תפילין ליהודי, או להופיע, או אפילו לנקות את הבית. אלה גוונים שונים מאותו דבר", הוא מסביר.

מי הקהל שלך?

"באלבום החדש רציתי לפנות לקהל בחו"ל. אני מקבל מיילים מאנשים ביפן, צרפת ופולין. אלבום קודם שלי, 'אמן', שיצא בארץ, הפתיע אותי בתגובות שלו. לפני שנה עשיתי גרסה ל'התקווה' שהתפרסמה בynet-, ושמחתי לראות שזה הצליח לגעת בכל המגזרים: מהחרדים ועד אנשים חילונים לחלוטין".

ג'אז והנקודה היהודית

יש קשר בין הג'אז לאופי היהודי?

"אני רואה קשר בין עבודת ה' לג'אז. עניין האלתור של הג'אז קשור לחיבור, לכאן ולעכשיו. ככל שאדם יותר מחובר, כך הוא יכול לאלתר יותר. זה גם מתקשר לתפילה, שהרי מי שמנגן מנסה להתחבר למקום הכי רוחני שאפשר ולבטא זאת בצלילים. בחב"ד אומרים שמה שהניגון יכול לבטא זה יותר גבוה ממילים. בחב"ד נוהגים בזמן סעודה שלישית לשיר 'סדר ניגונים', שרובם בלי מילים. הרעיון הוא שהמילה מגבילה, ואילו הצליל יכול להגיע למקום הרבה יותר גבוה. כאשר הצליל נקי ואמיתי, כמו בעבודת ה', הוא נוגע באנשים".

אז למה הג'אז הרבה פחות פופולארי מסוגי מוסיקה אחרים?

"ג'אז, בניגוד לסוגים אחרים, הוא עמוק יותר ורחב יותר. אם ניקח ילד קטן שלא יודע לשחות ונניח אותו בגיגית קטנה, הוא ייהנה. אבל אם נזרוק אותו לים, זה יכול להיות מסוכן מאוד. כך גם בג'אז, המרחבים שלו מקשים על הקהל שרגיל לפורמט הרבה יותר מצומצם: שירים של שלוש דקות שקצרים בזמן ובדרך כלל גם במסר. ובכל זאת, אני מאמין באמת של מה שאנחנו עושים, ולכן אין סיבה שזה לא יגיע להרבה אנשים, כי בסופו של דבר כולם רוצים להתחבר לאמת. בשנות השבעים ניגנה להקת ה'פינק-פלויד' קטעים ארוכים מאוד ומתוחכמים והיא זכתה להצלחה, כי אנשים הרגישו שזה מגיע ממקום עמוק ואמיתי. בג'אז יש פחות מלודיה, ומה שאני מנסה לעשות זה לפשט את המנגינות כדי שיהיו יותר כנות ואמיתיות".

מה ההבדל בין ג'אז לבן ושחור?

"הג'אז הוא בן מאה שנה בערך. כיום אפשר לחלק את התחום לשניים: הסצנה של הג'אז המסורתי, שמושפע מהעבר, והוא נקרא 'שחור'. הג'אז 'הלבן' ממשיך להשתנות ולהתפתח, ומושפע גם מסוגי מוסיקה אחרים כמו רוק ומוסיקה קלאסית".
עם המוסיקה החסידית, היהודית, יש לזמיר קשר מורכב. הוא לא רוצה ל'היתקע' בנישה הזו. "הרבי מסביר שגאולה היא התחדשות תמידית ואילו גלות היא שגרה, מעין מוות, כמו שהקו של המוניטור של מי שנפטר הוא סטטי. לכן אני מרגיש שהמוסיקה היהודית היא נדבך חשוב ממני, אבל מנסה לא להגביל את עצמי ולהישאר פתוח למה שיורד אלי מלמעלה. אני משתדל פחות להגביל את השפה המוסיקלית שלי ולתת לזה לזרום יותר. אני לא קם בבוקר ואומר לעצמי: 'היום אני חייב לנגן קטע יהודי'".

מרגל עם שליחות מוסיקלית

זמיר מופיע בחו"ל לבדו או עם להקה, וכך גם בארץ. בקיץ הזה מתוכננת לו הופעה בפסטיבל הכלייזמרים בצפת, יחד עם הכנר אייל שילוח. הוא מנגן גם בהופעות של אברהם פריד ומרדכי בן דוד. "אצל פריד אני מקבל תמיד סולו שהוא נותן לי לעשות, כדי לקבל ביטוי", הוא מסביר. "היו שנים שניגנתי בחתונות והתפרנסתי מזה. שם הרגשתי הרבה צמצום, שזה לא השליחות שלי".

זמיר ניגן גם בתקליטו החדש והמצליח של שולי רנד, 'נקודה טובה'. "שולי רנד התקשר אלי וביקש שאבוא להשתתף בתקליט", הוא מספר. "שמחתי, כי זו היתה הזדמנות להכיר אותו. ניסו לחבר בינינו בעבר, אבל זה לא הסתייע. בהתחלה, כששמעתי את החומר, לא האמנתי ששירים על אמונה יצליחו. זה הרי לא מה שגלגל"צ משמיעים. השירים היו יפים מאוד, אבל לא חשבתי שיהיה להם פוטנציאל מסחרי". זמיר הקליט כמה קטעי סולו למספר שירים, וגם ביצע עיבודים לכלי נשיפה. "כשהתקליט יצא הייתי בהלם מההצלחה", הוא מודה, אך מסביר: "זה חלק מתהליך כללי שבו הרתיעה מהיהדות מתפוגגת. זה אפילו לא קשור לעניין של דתי או חילוני. יש פתיחות לכך. רואים את זה גם בפרויקטים של הפיוטים שמצליחים מאוד. כנראה בגלל שהפיוט הוא מצד אחד יהודי ומצד שני אקזוטי".

איך אתה מסביר את הרנסס הזה?

 "אנשים מחפשים רוחניות, חיבור לאינסוף, ושואלים את עצמם למה לחפש רוחניות רחוקה כשיש במסורת שלנו. רואים את זה במוסיקה יותר מאשר בתחומים אחרים. מוסיקאים מוציאים אלבומים עם תכנים מאוד יהודיים - יונתן רזאל, מאיר ואהוד בנאי, ברי סחרוף - ויש לזה ביקוש. זה משמח אותי, יש כאן אינדיקציה שהעולם מוכן לגאולה, שהיהודים חוזרים למסורת שלהם ושהם רואים את היופי שבה. לפני שחזרתי בתשובה היהדות נראתה גם לי דבר מצומצם, שחור ומזיע... לאט לאט מבינים שהדימוי הזה רחוק מאוד מהטוהר והשמחה והתמימות שיש במסורת שלנו. כל דיסק יהודי שיוצא פותח עוד לבבות, אבל לא במובן של להחזיר בתשובה, אלא ממקום של להעמיד מראה מול המאזין ולומר לו: 'זה אתה, זו המסורת שלך וזה לא כל כך רע...'"

החזרה בתשובה שלך קשורה למוסיקה?

"היא קשורה להכל. וממילא זה מתחבר גם למוסיקה. אני מאמין שהחיבור לאינסוף, מעין צינור ישיר לקב"ה, משפיע גם על המוסיקה שלי. עכשיו היא באה ממקום אחר והולכת למקום אחר. זה פחות 'אני', אני הופך לכלי. אולי עברתי את כל הסיבוב הזה כדי שאוכל עכשיו לנגן כך שתהיה לי תקשורת גם עם אנשים לא דתיים. התפישה החסידית בנוגע לחוזרים בתשובה היא להתרחק בהנהגות האישיות מהעבר, אבל לחזור אליו ולהפוך אותו לקדוש. ורק אני יכול לעשות זאת, כי אני מכיר את הסביבה". זמיר משווה את החוזר בתשובה למעין מרגל שיושב במשך שנים בארץ אויב מבלי שיפעילו אותו. "הוא כמעט שכח שהוא מרגל, ויום אחד הוא מקבל טלפון ומשימה. מכיוון שהוא מכיר את האנשים ויודע מי נגד מי, יש לו יכולת לבצע אותה".

הנגינה שלך השתנתה בעקבות התהליך שעברת?

"כל דבר אחר נראה לי משעמם. אז אני אעלה לבמה כדי להיות מגניב כאילו. אז תהיה לי קריירה ואני אהיה מפורסם. אז מה? אבל כשאתה בא ממקום של שליחות מבורא עולם, גם התוכן שלך עולה מדרגה".