בשבע 305: על טעם ורוח

'מטעמי המקרא' מציג שילוב של דברי תורה לצד מתכונים ● לא כל המתכונים קלים וחלק מדברי התורה נועדו לצאת ידי חובה. ולמרות זאת, האלבום הוא פסיפס מרענן.

עפרה לקס , י"ג באב תשס"ח

מטעמי המקרא- מתכונים בניחוח פרשת השבוע/ דפי פורר- קרמר עורכת, הוצאת דני ספרים, פורמט אלבומי, 175 ע'.

כבר שנים בוכים הישראלים על כך ששבועות הפך לחג הגבינות, ראש השנה לאמתלה למתכוני רימונים, דבש ותפוחים ושבעצם, מכל התוכן והרוח של חגי ישראל נשארו המתכון והתיאבון, הכרס, ומה שמכניסים לתוכה. בפרוש חנוכה, למשל, כמה תכניות אירוח יעסקו בגבורה יהודית וכמה ב'איך לטגן יותר לביבות בפחות קלוריות'?

דפי פורר-קרמר, לקחה את הקשר שבין האוכל למסורת למקום אחר. היא הציבה 69 אנשים, בהם רבנים, אמנים, אישי ציבור, פוליטיקה ואנשי רוח וביקשה מהם דבר תורה לפרשת השבוע או לחג -  ומתכון. דבר תורה אחד, לכל פרשה. הפרקים מסודרים לפי חומשי התורה ובהתאמה, פחות או יותר, המנות: בראשית: מנה ראשונה; שמות: מרקים ותוספות; ויקרא: עיקריות; במדבר: קינוחים; דברים: עוגות ועוגיות, ובפרק החגים מנות חגיגיות.

חלק מהכותבים דילגו על שלב המתכון - בעיקר, סליחה אם יש כאן הכללה, הרבנים. אבל אל דאגה, פורר-קרמר או חברותיה השלימו. כותבים אחרים ראו את מטלת המתכון כאתגר. חלקם השתדלו לקשר בין דבר התורה שלהם למתכון ואחרים ניצלו את ההזדמנות להתרפק על מאכלי בית אמא. התוצאה: פסיפס צבעוני.

כך ניתן למצוא את דבר התורה של עליזה לביא, העוסק במרים ובמים - ולידו מתכון להכנת דגים, אילנה ביטון מן הגרעין המשימתי בירוחם, שכתבה על האדמה במסגרת העיסוק בפרשת 'בהר', נתנה מתכון לעוף באדמה (כן, באמת).  ד"ר יוסי לשם, זיאולוג שכותב על העופות הלא כשרים של פרשת 'שמיני' נתן מתכון לעוף, כשר דווקא, שולי מועלם- רפאלי אלמנתו של סא"ל מועלם, שנפל באסון המסוקים, מעניקה פרשנות ל'וישב' ונותנת מתכון של סלסלות בצק ממולאות בעוף ובירקות, המזכירות את חלומו של שר האופים, בתקווה שסופו של המבשל לא יהיה כסופו של השר...

כצבעוניותם של המתכונים, שחלקם פשוטים מאוד וחלקם מורכבים, כך גם דברי התורה.

בהקדמה לספר כותבת פורר-קרמר על טעמי המקרא שהם אמנם שווים, אך ניגונם שונה מתפוצה לתפוצה ומעדה לעדה. "וכמו בניגון של 'טעמי המקרא' כך גם בניגון הטעמים של החיך. כל עדה ותרבותה, כל עדה וטעמיה. לכל הטעמים, לכל הניגונים ולכל הפרשנויות יש מקום".

האישים שנבחרו לכתוב לספר מגיעים ממגוון מקומות ובהם שלמה גרוניך ואחלמה פרץ, הרבנית פנינה נויבירט וחיים אורון, הרב ח"כ מיכאל מלכיאור ויהודית רותם, אנשיל פפר וח"כ הרב יצחק לוי, אלי סהר ועו"ד אליעד שרגא, הרבנית ברכה קפאח וחגית ריין ועוד. מטבע הדברים, רוב הכותבים מנצלים את הבמה להדגיש נקודה שחשובה להם בחיים, איזה שהוא לקח שהם נאבקים עבורו או מעבירים אותו הלאה בהזדמנויות שונות. נשים, כמה לא מפתיע, כותבות הרבה פמיניזם.

מגוון הכותבים רחב, אך קשה שלא להבחין בנטייתה של העורכת בכל זאת לכיוונים מסוימים. קולה של הרבנית קפאח, למשל, טבע בבליל קולותיהן של הנשים הדתיות בעלות האג'נדה הדתית-פמיניסטית. וקולם של אנשי רוח חרד"לים גם הוא חלוש ביותר. כך, נדרש מרחב מחשבתי ממי שקורא את הספר. יש כותבים המתקוממים נגד הסיפור המקראי ומסקנתם לא עולה בקנה אחד עם היהדות שומרת המסורת. מנגד, כתיבתם, בדרך כלל, מעוררת מחשבה וגם סימני הקריאה שלהם יכולים לפתוח נושא בארוחת השבת. מעטים בין הכותבים לא הצליחו לכתוב הרבה מעבר לסיכום רדוד של הפרשה או של נושא מסוים בה.

'מטעמי המקרא' בהחלט מרענן. בעידן של גילוי מחודש של הזהות היהודית, הוא בהחלט נראה מתאים כספר מתנה גם לחברים נעדרי הכיפה, שירוויחו ספר מתכונים מגוון וגם דבר תורה או התייחסות לכל פרשה וחג (כולל יום האם) בכל שבוע מחדש.

ofrax@gmail.com