חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מיקרוסקופ - מיקרוסקופ

21/08/08, 21:58
עדי גרסיאל, ישראל מידד, חני לוז

כותרות בחלל/ עדי גרסיאל

ביום שני קם עם ישראל למציאות חדשה ומאיימת – לווין איראני שוגר לחלל. כך לפחות חשו קוראי מעריב וידיעות שדיווחו על השיגור בכותרות הראשיות שלהם – "איראן שולחת זרועות לחלל" (ידיעות); צה"ל: איראן היא האיום מספר 1 על ישראל (מעריב). בהארץ, לעומת זאת, לא לקחו את האיראנים כל כך קשה והסתפקו בידיעה קצרצרה בעמוד 13 למטה.

אלא שלמחרת אירע מהפך מסוים. מעריב בישר לקוראיו מפי גורמי ביטחון כי "הערכה בישראל: שיגור הלוויין האיראני נכשל", שכן "ממוצאי שבת מחפשים במערכת הביטחון בישראל את הלוויין האיראני הקטן "תקווה", השוקל 20 ק"ג ואמור לחלוף כל 90 דקות מעל אזור המזרח התיכון - ולא מוצאים דבר"; ואילו בהארץ (הפעם בעמ' 3!) ציטט הפרשן לענייני מודיעין, יוסי מלמן, מומחים שקבעו כי שיגור הלוויין מעיד על "פריצת דרך טכנולוגית".

מבולבלים? גם אנחנו. אפשר רק לקוות שלגורמי הביטחון יש מידע יותר מוצק על היכולות  או האי-יכולות של  אחמדיניג'אד ושות'.

תעמולה במסווה של אבל/ ישראל מידד

תקשורת זו עיתונות מודפסת, שידורי רדיו וטלוויזיה וכיום, גם אינטרנט.  התקשורת מכילה חדשות, דעות, דיווחים, פרשנויות ובידור.  וגם מודעות אבל.
 
לאחרונה הלך לעולמו המשורר הערבי מחמוד דרוויש שעבר מאתר שהיום תפוס בידי קיבוץ יסעור (תפוס, כתבתי, לא כבוש) לרמאללה שם בנה בית ענק. דרוויש זכור לנו בעיקר משני עניינים.  הראשון, שירו מלפני כ-20 שנה הפותח במלים: "אתם העוברים בים המלים החולפות", בו הוא תבע שאנו, היהודים, נסתלק מ"ארצו" ואף זאת, שניקח אתנו בדרך החוצה, את קברותינו עם מתינו.  הנה כמה שורות:  "לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו/ בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו/ שתמותו היכן שתרצו/ אבל לא בינינו/ צאו מכל דבר". והאירוע השני, ניסיונו של שר החינוך יוסי שריד להכניס את שיריו של דרוויש למסגרת מקראות חובה בלימודי ספרות.
 
'גוש שלום' פרסמה מודעת אבל שכללה תיאור זה: "בן הגליל, מצפון העם הפלסטיני, משורר הזעם והתקווה...". והנה, בתשלום סמלי, קבוצת 'שלום' זו מעניקה לקוראי העיתון, כלי תקשורת נחשב, הצדקה סמויה למעשי הטרור האכזריים ביותר שנעשו עלי אדמות.  ה'זעם' הזה, כשהוא מבוסס על שירים כמו זה שצוטט לעיל, אינו מכוון נגד ה'כיבוש' אלא למהותו של היהודי.  שירים אלה מכוונים ילדים ונשים ואנשים לראות ביהודי השב לארצו כיצור נחות, ויש בשיר גם דימויים אנטישמיים.  עיתון אשר רואה במודעות אבל מקור הכנסה, מאפשר בנזיד עדשים זה להפיץ תעמולת תמיכה במאבק המזוין של ערביי הארץ.  זאת לא תקשורת, זאת שירות לאויב.  ואני זועם.

גילוי נאות בידיעות/ חני לוז

למרות שמדובר באמונה כמעט טפלה, יש עדיין רוב באוכלוסיה הסובר שמדורי החדשות נקיים, פחות יותר, מעמדת הכותב. אכן, קיימת הפרדה בין דעות לידיעות במיקומן השונה בעיתון. אך האם מדורי החדשות באמת אינם מכילים דעות?
בשבוע שעבר עלה שוב לכותרות נושא העלאת בני הפלשמורה מאתיופיה, נושא סבוך וטעון. כתב 'ידיעות אחרונות' דני אדינו אבבה, בעצמו יהודי מעולי אתיופיה, הוא בעל דעה נחרצת נגד העלאת הפלשמורה. גם השבוע הוא כתב על כך מאמר חריף ותוקפני, המצטרף למאמריו הקודמים באותו עניין. 

מעבר לעבודתו ככתב, אבבה גם פועל למניעת העלאת הפלשמורה בזירות אחרות, מחוץ לכותלי מערכת 'ידיעות אחרונות'.
זכותו של אבבה להחזיק בדעותי, כמובן. השאלה היא האם כתב שבאופן מפורש מחזיק בעמדה מסוימת, וגם נוקט פעולות מעשיות למימוש דעתו – יכול לסקר את אותו נושא בחדשות?

לפני יותר מחצי שנה פנתה תדמי"ת לעורך 'הארץ' דאז, דוד לנדאו, בעניין דומה: הכתבת לילי גלילי, המסקרת בין השאר את מאבקם של תושבים ביפו, בעיקר ערבים משכונת עג'מי, נגד פרויקטי בנייה הכוללים פינוי תושבים. מודעה ב'הארץ' על כנס בנושא זה, כללה את שמה של גלילי כאחת הנואמות במושב שנקרא "ערים מעורבות – קריאה לפעולה". למחרת, באותו עיתון, אותה גלילי היתה חתומה על כתבה שסיקרה את הנושא.

בפנייתנו לעורך 'הארץ' ביקשנו שהגברת גלילי תוסיף גילוי נאות לציבור על פעילותה הציבורית ועמדתה, אך מכתבנו לא נענה עד היום. גם בעניין הכתב אבבה, אנו סבורים  שראוי שמערכת 'ידיעות אחרונות' תתייחס לסוגייה האתית ותדרוש לכל הפחות גילוי נאות מצד הכותב. העובדה שסיקור ההפגנה נגד הפסקת עליית הפלשמורה נעדר ביום שני מדור החדשות של "ידיעות אחרונות" אומרת דרשני.

למרות פניות 'בשבע', 'ידיעות אחרונות' בחרו שלא להגיב.

המירוץ אחר המדליה/ עדי גרסיאל

שחר צוברי, שהשיג מדליית ארד אולימפית, אמנם 'הציל את הכבוד הלאומי' – לפחות על פי מה שמשתקף בכלי התקשורת – אך גם חשף את חולשותיהם. המרדף אחרי המדליה וההתעסקות במציאת האשמים ל'מחדל', שלובו על ידי העיתונות – לא רק הספורטיבית - מעידים על כמה תכונות תקשורתיות מובנות: קוצר הרוח, נטייה לשטחיות וחיפוש הדרמה. שהרי במשך ארבע השנים שקדמו לאולימפיאדה לא טרחה העיתונות לעקוב אחרי ענפי ספורט כמו שייט, שחייה או קפיצה במוט.

צרכני התקשורת לא קיבלו מידע על תהליכי עומק שמתרחשים בספורט הישראלי, ובסופו של דבר נותרו עם מבחן המדליה כמדד היחיד להצלחה. זה שקול לעיתון שמסקר את ה'מצב במזרח התיכון' ומתייחס רק למספר ההרוגים בפיגועים. בטווח הקצר הדיווח נכון, אך למי שמסתמך רק עליו (וזה כולל לא פעם אפילו ראשי מדינות) אין מושג מה לעשות כדי למנוע אותם בהמשך. בתוך כמה שבועות האולימפיאדה תיעלם מהכותרות, ובעוד ארבע שנים שוב לא נבין מדוע כל כך קשה לנו ל'גרד' כמה מדליות.

חדשות בחדשות/

הכתבת הצבאית של קול ישראל, כרמלה מנשה, קיבלה הצעה משר הביטחון, אהוד ברק, להתמנות לתפקיד נציבת קבילות החיילים. כך דיווח ידיעות אחרונות. מנשה טרם השיבה להצעה.

כתבת ידיעות אחרונות נאווה צוריאל פוטרה ביום רביעי מעבודתה. כך דיווח אתר וואלה. צוריאל כתבה ביום שישי שעבר ידיעה על אילן לביא ז"ל, שכביכול ניצל מהטבח באולימפיאדת מינכן ומת בחוסר כל. בהמשך התברר כי לביא לא היה חלק מהמשלחת האולימפית, ו'ידיעות' אף פרסם על כך התנצלות.

חיים יבין עובר לפרסומות: 'מר טלוויזיה' יככב בעוד מספר חודשים בקמפיין לכרטיס החכם של חברת האוטובוסים דן. בענף מעריכים כי יבין יקבל בתמורה מאות אלפי שקלים.

ארכיון היודאיקה של אוניברסיטת הארוורד יבצע את המרת ארכיוני הרדיו והטלוויזיה לקבצים דיגיטאליים. הסכם בעניין נחתם בשבוע שעבר. ארכיוני הרדיו והטלוויזיה הישראלית אוצרים מידע מצולם ומוקלט על אירועי עשרות השנים האחרונות. בארכיון כ – 130 אלף שעות פילם ווידיאו וכ-70 אלף הקלטות רדיו.