בשבע 307: והיכן תושבי מגרון?

מדוע לא הוזמנו נציגי מגרון לדיונים במועצת יש"ע? כיצד נשמטו שמות הרבנים שהתנגדו להסכם? איך בקמפיין של מובילי ההסכם הפך יישוב פורח ל"אתר קרוואנים זמני"? ולמה באמת מתנגדים תושבי מגרון לפשרת הפינוי?

עמית כהן , כ"ז באב תשס"ח

נשאלתי, בריאיון בערוץ 7, אם ההתנגדות של תושבי מגרון להסכם היא בעצם חלק מהמשחק, בו מועצת יש"ע משחקת את הצד המתפשר שחותם על הסכמים ואילו אנחנו, התושבים, תפקידנו במשחק הוא להתנגד בכל תוקף.

לא. זה לא משחק. אנחנו לא משחקים בארץ ישראל, זה לא משחק פוליטי ולא משחק של כבוד. אנחנו נאבקים יום יום שעה שעה על זכותנו המוסרית והחוקית לחיות במגרון. ובמסגרת הדיונים האחרונים אנו משמיעים את עמדתנו בצורה ברורה ונחרצת – אנחנו במגרון, עומדים על שלנו!

בינינו ובין מועצת יש"ע יש מחלוקת קשה ונוקבת סביב ההסכם שגיבשה עם משרד הביטחון ויש לנו שאלות ותהיות רבות על התהליך המתמשך שהביא לחתימתם על ההסכם.

1. במאמרה האחרון ב'בשבע' כותבת שרה אליאש: "רבים מהמתנגדים אינם יודעים את העובדות היסודיות: המקרה נדון בבג"ץ, שכבר קיבל החלטה לפנות את מגרון...". אני, בניגוד לשרה אליאש, נכחתי באולם הדיונים שב"היכל הצדק", אבל לא סמכתי על זכרוני והלכתי לברר אם זה מה שבג"ץ פסק, והעובדה היא: בג"ץ מעולם לא קיבל החלטה לפנות את מגרון! ובנוסף, לאחר תשובת המדינה ביקשו נציגי 'שלום עכשיו' מבית המשפט שיוציא צו על תנאי לפינוי מגרון כדי "להכריח" את המדינה לעמוד בדיבורה – וגם לזאת בית המשפט סירב. אז איך את, שרה אליאש, יכולה לעמוד מול כל הציבור וללמד אותו עובדות יסודיות שהן כלל לא נכונות?!

2. במהלך חצי השנה האחרונה, קיימו נציגי מועצת יש"ע שיחות עם נציגי משרד הביטחון בניסיון להגיע להסכם. בדיעבד התבררו דברים שלא ידענו: נציגי מועצת יש"ע החליטו שלא להעלות את הטיעונים שלנו על בעלותנו על הקרקע. מדוע גרמו לנו לחשוב שהם כן? אם הם חשבו שהכיוון המשפטי לא יעזור אז מדוע סייעו במימונו? ולמה החליטו מראש ללכת על הסכם בלי לנסות באופן רציני גם דרכים אחרות?

3. מועצת יש"ע יצאה בקמפיין להעברת ההסכם בציבור. וכך קרה שמגרון היא (ציטוטים של חברי מועצת יש"ע): "מאחז", "הישוב הזמני", "אתר קרוואנים זמני", "האתר הזמני". רק לפני חודשיים השתתפה איתנו מועצת יש"ע בפרסום שהגדיר את מגרון: "יישוב פורח בסכנת עקירה". אז עכשיו, כשיש הסכם, הפכנו לאתר קרוואנים זמני?

4. מדוע בכל פרסומיהם ומאמריהם על ההסכם שהשיגו, לא הזכירו במועצת יש"ע שיש גם מתנגדים להסכם? לא רק תושבי מגרון מתנגדים, יש גם רבנים ואישי ציבור רבים המתנגדים בכל תוקף להסכם הזה וביניהם הרב צבי טאו שליט"א והרב דב ליאור שליט"א. למען ההגינות, לא ראוי שתציינו את העובדות האלו?

5. במועצת יש"ע מציגים שלקבלת ההחלטה קדמו התייעצויות ודיונים רבים, אך יש כמה דיונים שמשום מה לא התקיימו. מליאת המועצה האזורית מטה בנימין היתה צריכה לדון ולקבל החלטה, אך לאחר שבדיון מקדים בהנהלת מועצת מטה בנימין היתה התנגדות נחרצת להסכם הזה, הוחלט לוותר על הדיון במליאת המועצה, מדוע? במועצת יש"ע התקבלה ההחלטה בדיון של הנהלת המועצה בלבד (15-20 חברים), האם לא ראוי היה להעלות דיון בסוגיה כזו בפני כל חברי מליאת מועצת יש"ע? או לפחות להזמין את נציג מגרון לדיון?

6. חלק גדול מהתומכים בהסכם, גם מקרב חברי הנהלת מועצת יש"ע וגם אנשים שאינם חלק מהמועצה, החליטו לתמוך לאחר ששמעו את עמדת מועצת יש"ע בעניין. מדוע אף אחד מהם לא טרח לבוא ולשמוע את טענת התושבים המתנגדים להסכם? איך אתם יכולים לפסוק ולהכריע בלי ששמעתם את שני הצדדים?

7. בערב יום העצמאות האחרון פרסמו ועד רבני בנימין את עמדתם בעניין מגרון. להלן עיקר דבריהם: "השימוש בלשון סגי נהור של 'העתקה' אין בו כדי לטהר את השרץ. אנו, רבני בנימין, מחזקים את ידיהם של תושבי מגרון, העומדים בנחישות על זכות היסוד שלהם כיהודים וכבני אדם לחיות ולפתח את הקהילה הנפלאה שלהם במקומה הנוכחי, מקום בו גם מבחינה ביטחונית ההתיישבות היהודית היא נכס אסטרטגי חשוב לעם ישראל". והשאלה המתבקשת היא, מה השתנה מאז? האם דברים אלו לא כוונו כלפי השמועות על ההסכם ההולך ומתגבש? וגם אם לא, האם קרה משהו שגרם לעמדת הרבנים להשתנות בצורה חדה כל כך?

8. עוד שאלה אחת על כל אחד ואחד מאיתנו לשאול את עצמו לפני שהוא מביע תמיכה או התנגדות להסכם: אם במקום "מגרון" היה מופיע שם הישוב שלך בהסכם הפינוי, היית תומך בו או מתנגד?

עד כאן חלק מהשאלות הרבות המקננות בקרבנו בתקופה האחרונה. שאלות אלו רק מחזקות את עמדתנו הנחרצת כנגד ההסכם. על אף כל האמור, עלינו לזכור ולהזכיר שלכולם יש כוונות רצויות, לעתים אצל חלקנו המעשים אינם רצויים. המחלוקת בינינו היא מחלוקת לשם שמיים.

לסיום, עוד שאלה אחת. אך לא השאלה היא החשובה אלא התשובה.

מדוע מתנגדים תושבי מגרון להסכם? הרי בסופו של דבר יהיה לנו סוף סוף יישוב קבע פורח ומשגשג כפי שאנו רוצים?
אנו, בעמידתנו על שלנו, מביעים את הצדק המוסרי שיש בישיבתנו כאן, במקום הזה. לא גזלנו ולא נישלנו אף אחד מאדמתו.

אנו חוזרים על קריאתו של רבנו הרצי"ה זצ"ל: "לפיכך אחת ולתמיד הדברים ברורים ומוחלטים, כי אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל, נחלת אבותינו הנצחית".

כל מחשבה להסכים לאיזה שהוא מסמך שהמסר שלו הוא שיש בעיה בעצם ישיבתנו כאן, לא מקובלת עלינו.

במועצת יש"ע טוענים כי הדאגה שלהם היא לכלל ההתיישבות ואילו תושבי מגרון רואים רק את טובת הישוב שלהם. ההיפך הוא הנכון. אנחנו, שיש לנו לכאורה 'אינטרס', נשארים נאמנים לעקרונות ולערכים כלל התיישבותיים ואילו מועצת יש"ע נשאבת לפתרונות הפרגמטיים. אנו במגרון נחושים באמירתנו כי אנו דואגים לכלל ההתיישבות ולא רק לישוב מגרון. ההסכם הזה אומר באופן חד משמעי שיש בעיה בעצם נוכחותנו במגרון, ואמירה כזו היא פתח לסיבוכים ובעיות בעפרה, בית אל, שילה, פסגות ועוד.

מועצת יש"ע נכנעה לכללי המשחק המעוותים של 'שלום עכשיו' והחליטה לשתף פעולה עם המציאות המסוכנת שהם יוצרים במדינת ישראל, מציאות בה "הכל שפיט" אבל רק בבג"ץ, מציאות בה בג"ץ ו'שלום עכשיו' חוברים יחדיו במטרה להרוס את מפעל ההתיישבות, מציאות בה אין דיון ציבורי, הכל מתחיל ונגמר בפסיקת בג"ץ. אסור לנו להשלים עם דבר כזה, ובוודאי שאסור לנו לקחת חלק בזה. הרי לא מגרון עומד על הפרק אלא כל ההתיישבות. בג"ץ עפרה כבר יצא לדרך, ולשיטת מועצת יש"ע, הסכם הפינוי הבא יהיה על 350 בתים בעפרה, ובהמשך יישובים נוספים כמו כפר אדומים למשל, שגם הוא, נכון להיום, "לא חוקי". כניעה היום ל'שלום עכשיו' והיגררות לפתרונות פרגמטיים-פרקטיים שסותרים מכל וכל את האמת ואת הערכים שבשמם באנו להתיישב כאן, משמעותה ייאוש ואובדן הדרך.

בעלון 'יש"ע שלנו' נכתב שיש לנו זכות מוסרית מלאה לשבת כאן "אך על פי המשפט הנוהג באזור איו"ש, הקרקע רשומה על שם בעלים ערבים". לא רק במגרון מצאו אנשי 'שלום עכשיו' את ה"בעלים הערבים" של הקרקע, גם בעפרה הם כבר מצאו אותם, אמנם לא את כולם, כרגע מדובר "רק" על עשרות בתים בעפרה, אבל הם עובדים על זה. ההסכם של מועצת יש"ע לפינוי מגרון מעודד אותם להמשיך ולחפש.

למען עם ישראל וארץ ישראל אסור לנו להסכים לוויתורים ולפשרות. עלינו לעמוד על שלנו ולא לוותר.