בשבע 307: מיקרוסקופ

עדי גרסיאל, חני לוז, ישראל מידד , כ"ז באב תשס"ח

ניצבים בשידור/ עדי גרסיאל

משטרת ישראל היתה השבוע בכותרות בשלוש פרשיות שכיכבו בעמודים הראשונים בעיתונים: הילדה שנעלמה וככל הנראה נרצחה, הסגרת מי שחשוד כראש ארגון פשע,איציק אברג'יל, לארה"ב ו'פרישתו' של ניצב אורי בר-לב מהמשטרה. בכל אחד מהנושאים הללו ניצבו כחולי המדים בעין הסערה התקשורתית.

כיצד אם כן אפשר לנתח מתוך ים המלל של בעלי האינטרסים השונים ולקבוע דעה לגבי תפקוד המשטרה בכל פרשה? הנה כלל אצבע פשוט: ככל שנציג המשטרה שמתראיין בכיר יותר – כך ההישג המשטרתי גדול יותר, ולהיפך. לכן, למשל, כשנודע שאברג'יל יוסגר לארה"ב, התראיין על כך לא פחות מהשר הממונה, אבי דיכטר. בפרשות האחרות, שבהן נמתחה ביקורת על תפקוד המשטרה, העדיפו הבכירים למעט בחשיפה.

אך אל דאגה, כאשר תימצא הילדה שנעלמה, תהיו בטוחים שהם ייצאו ממחבואם התקשורתי. 
 
טובעים בפרטי הזוועה/ חני לוז

בשבוע האחרון נחשפנו בכל אמצעי התקשורת לסיפור מבועת וקשה על משפחה מעוותת, כשבמרכז הפרשה – היעלמות ורצח של ילדה חמודה בת ארבע.

בשולי הדברים, תמהתי מדוע צריכה מדינה שלמה לצרוך כל כך הרבה פרטים ותיאורים קשים, ופטפטת ומלל בלי סוף בנושאים טעונים שלילית.

לפני יותר משנה יצא לי לדבר עם בעל עסק בירושלים, שאינו משתייך לזרם ה'דתי', אדם שהחיוך דבוק על פניו באופן קבוע. שוחחנו על מקור השמחה התמידית שלו, והוא סיפר על התנתקות שלו ושל משפחתו מהתקשורת אחרי פרשת רצח הילדה הודיה קדם-פימשטיין. מה אירע אז, שגרם לו לזרוק את הטלוויזיה מהבית ולהפסיק לקרוא עיתונים ולשמוע חדשות?

מעט אחרי רצח הילדה קדם-פימשטיין, בתו של אותו בעל עסק, שהיתה אז בבית ספר יסודי ישנה אצל חברה ובבוקר הלכה לגן שעשועים ונעלמה. ההורים המודאגים חיפשו אותה בין מכריה וחבריה ואף התקשרו למשטרה. לאחר שהילדה נמצאה בריאה ושלמה כשהיא משחקת עם ילדה אחרת, שמעו ההורים מהילדים שגם להם עבר תסריט בראש שאולי גם האבא שלהם, כמו ההוא בטלוויזיה, שיקר לכולם, ובעצם הרג את האחות הקטנה.  באותה תקופה גם רבו הפיגועים בירושלים והילדים צפו בתמונות הזוועה ששודרו שוב ושוב. ההרגשה שהזוועה מהטלוויזיה מחלחלת לילדים – גרמה לו להוציא אותה ולבצע התנתקות מוחלטת מאמצעי התקשורת.

נזכרתי בסיפורו כששמעתי את הדיווח התיאורי מדי של השושלת המשפחתית המעוותת, ואת כל התיאורים הקשים שליוו את הפרשה כמו: "הפרשה הזוועתית ביותר" ו"זוועתי יותר מכל דמיון". תהיתי האם באמת נחוצה כל החטטנות והפטפטנית על כל עניין ביזארי וזוועתי? למי זה טוב? הזוועה מביאה רייטינג, ולבעלי כלי התקשורת יש אינטרס לרתק כמה שיותר אנשים לכלי התקשורת שלו , משיקול כלכלי או כל שיקול אחר. אך לילדינו, ולנו כחברה -  השידורים השבוע בוודאי שלא הוסיפו בריאות נפשית.

מראית העין של ג'ודי/ ישראל מידד

בתוכנית האקטואליה שלה ביום ששי שעבר הביעה גב' ג'ודי ניר-מוזס-שלום ביקורת קשה על גב' נילי פריאל. פריאל נאלצה לאחרונה לסגור את החברה שהקימה לקידום נושאים כלכליים.  הסגירה נבעה מביקורת חריפה שספגה בתקשורת בגין העובדה שהחברה התבססה על קשריה עם בכירי המשק והפוליטיקה.  פריאל, כידוע, היא אשתו של אהוד ברק.  ג'ודי אמרה שהיה על פריאל להיזהר מ"מראית-עין" ושזאת "בעיה קשה". לכאורה, דברים בגו.

ואולם, כעבר 20 דקות, העלתה ג'ודי לשידור את ד"ר יריב בן-אליעזר בנושא סיקור מועמדותה של ציפי לבני לראשות 'קדימה' ודרך אגב, התייחסות סטריאוטיפית של התקשורת כלפי נשים וכלפי... מזרחים.  וכעבור כמה דקות העלתה מגדת-עתידות כדי לשאול אותה "מי ייקח הבחירות בקדימה?".

על פי אותו עיקרון של "מראית-עין" נכשלה כאן ג'ודי פעמיים.  פעם אחת בכך שבכלל התייחסה לנושא של אשה המנצלת את קרבתה לאישיות פוליטית כדי לקדם את עצמה.  הרי זאת בדיוק הבעיה שלה כמנחה של תוכנית רדיו, לא רק בזמן שבעלה החבר הכנסת הבכיר הוא באופוזיציה, אלא כשהיה שר החוץ.

ופעם שנייה, כשהעלתה לדיון נושא של אפליה תקשורתית כלפי, בין היתר, מזרחים. כשכידוע בעלה הוא מזרחי.
איך השיגה ג'ודי את הנחיית התוכנית הזאת אינני יודע, אבל הורדת גב' ג'ודי ניר-מוזס-שלום מהנחיית תוכנית זו היא עניין מאוד אקטואלי.

הבית של אהוד השני/ עדי גרסיאל

באמצע השבוע עסקו העיתונים לא מעט במכירת דירת הפאר של אהוד ברק. ברק, על פי הפרסומים, מבקש עבור הדירה באחד ממגדלי היוקרה של תל אביב לא פחות מ-40 מיליון שקלים. מדוע בעצם צריכה ידיעה כזו לנדוד ממקומה הטבעי במדורי הנדל"ן והכלכלה לעמודים הראשונים של העיתונים? אולי התשובה קשורה לפרסום של דה-מארקר ביום רביעי, לפיו מתווכים מעריכים ששווי הדירה האמיתי הוא 'רק' 20 מיליון. אם כך, מדובר במבחן מסקרן עבור מי שרואה עצמו מועמד מוביל לראשות הממשלה ומבטיח לנהל מו"מ קשוח עם שכנינו – האם יצליח למכור נכס בכפליים ממחירו?

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

הפורום המשפטי למען א"י הגיש השבוע עתירה לבג"ץ בדרישה להפסיק להפעיל את גלי צה"ל וגלגל"צ בשבתות באמצעות חיילים. בעתירה נטען כי הפעלת התחנות הצבאיות בשבת נוגדת את הוראות מטכ"ל שמתירות רק פעילות מבצעית או חיונית בשבתות.

סרטו של העיתונאי מיקי רוזנטל, 'שיטת השקשוקה', שמתאר את עלילות האחים עופר, מאילי ההון הגדולים במדינה, יוקרן בסינמטקים. זאת לאחר שכמה ערוצי טלוויזיה סירבו להקרינו, ככל הנראה מחשש לתביעות.

עובדים במעריב ישתתפו מחר (שישי) בכנס שיערך בבית ההסתדרות בת"א. המטרה: ארגון העובדים לקראת שינויים אפשריים בבעלות על העיתון.

הכנס מצטרף להתארגנויות שונות של עובדים בתחום התקשורת לאחרונה. בין השאר עיתונאי הארץ וכ-300 עיתונאים במסגרת החטיבה הצעירה באגודת העיתונאים.

האוצר ומשרד התקשורת תומכים בכוונה להוספת פרסומות לשידורי הלווין והכבלים במסגרת חוק ההסדרים, תמורת הוזלה של מחיר חבילת השידור לצופים. ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים, לא במפתיע, מתנגדים.