גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

ארץ זית שמני - שולחן עורך

מה לא יעשה האלוף גדי שמני כדי להגן על מוסקי זיתים ערבים, ומה לא תעשה המשטרה כדי לגונן עליו.
04/09/08, 19:45
עמנואל שילה

1.  חבלות והתנכלויות של ערבים לכרמי הגפן והזית ולשדות התבואה של חקלאים יהודים ביהודה ושומרון, הם מעשים שבכל יום. בעניין זה קצרה מלהושיע ידם של צה"ל, השב"כ, המנהל האזרחי ומשטרת ש"י, שמשאביהם המוגבלים מוקדשים למשימות חשובות יותר. אבל כשמדובר בהפרעות, אמיתיות או מומצאות, למסיק הזיתים הקדוש ולתעשיית השמן של הערבים, אין גבול למשאבים וגם אין שום ריסון או מדתיות באמצעים. צה"ל וכוחות הביטחון הכפיפו את עצמם לדרישות ולטענות של ארגוני השמאל הקיצוני, מתוך היענות לרוח המנשבת בכלי התקשורת הגדולים, שתעמולת השמאל זוכה אצלם לקווי שידור פתוחים.

2.  דוגמה שקשה לשכוח להתנפלות הדרקונית על המתנחלים היא פרשת העצורה הצעירה מאלון מורה, צביה שריאל, שמעצרה הממושך והבלתי מוצדק תחילתו באובססיית ההגנה על מסיק הזיתים של הערבים. הנערה צביה שריאל נעצרה בחשד לתקיפה של ערבי זקן בעת מסיק זיתים סמוך לאלון מורה. כפי שפרסם בעבר ב'בשבע' עמיתנו יאיר שפירא, בבית המשפט התברר כי אותו ערבי, בן למעלה מ-80, הובא על ידי אנשי המנהל האזרחי כדי למסוק חלקת זיתים סמוכה לבתי היישוב, שאותה לא עיבד כבר 21 שנה. גם הפעם הוא בא למקום רק משום שהוזהר על ידי אנשי המנהל שאם לא יפקוד את אדמתו הוא ייחשב כמי שמכר אותה ליהודים. שלוש נערות יהודיות שעברו בסמוך פתחו לעברו בצעקות בדרישה שיעזוב את האזור, כשאחת מהן גם מנסה לאחוז במקל ההליכה שלו. בעקבות זאת הוא היה נתון ללחצים כבדים מצד אנשי המנהל להעיד כאילו צביה שריאל תקפה והכתה אותו. אך בהגיעו לבית המשפט הוא סרב לחזור על עדות השקר שהתביעה הצבאית שמה בפיו. צביה זוכתה ושוחררה בתום חודשים ארוכים של מעצר שווא, שבמהלכם סירבה לשתף פעולה עם מערכת המשפט ולהשתחרר בערבות.

3.  הפרשה החמורה הזאת היא רק ביטוי אחד מני רבים, שמלמד עד כמה מוכנות מערכות הביטחון והמשפט ביו"ש להרחיק לכת על מנת להתייצב לצד הערבים ולהתנכל ליהודים. וכך מתנהלת לה בשנים האחרונות נורמה שכבר הפכה לשגרה. בהתקרב הסתיו ועם בוא עת מסיק הזיתים, מקבל אלוף פיקוד המרכז רשימה של מי שבעיני השב"כ נחשדים כפורעים פוטנציאליים, כאלה שעלולים להפריע לערבים במלאכת הקודש של המסיק. אלוף הפיקוד מניף את עטו או מנחית את חותמתו, מוציא צו מנהלי, וברגע אחד גוזר הרחקה לשלושה חודשים מן הבית והמשפחה על אנשים שלא רק שלא הורשעו, אלא אפילו לא הוגש נגדם כתב אישום. הביקורת השיפוטית על החלטות מהסוג הזה היא בדיחה. הראיות נגד המורחקים מוצגות בדרך כלל לעיני השופט במעמד התביעה בלבד. המורחקים ועורכי דינם אינם מורשים לראות את הראיות, וממילא גם לא יכולים להפריכן.

האווירה שמאפשרת נקיטת צעדים דרקוניים מהסוג הזה קשורה לעובדה שיישובי יהודה ושומרון עדיין נמצאים תחת שלטון צבאי. למעלה מ-40 שנה לאחר חידוש ההתיישבות היהודית ביו"ש, הגיע הזמן לחקיקה שתשנה את המצב הזה. אין שום סיבה שאזרחי ישראל ביו"ש, שממלאים את חובותיהם למדינה כמו כלל אזרחי המדינה ויותר מכך, ימשיכו בתחום זכויות הפרט לקבל התייחסות כאל אזרחים סוג ב'. בינתיים מסתבר שכאשר מדובר בגורמי ימין, הנורמות של מדינת משטרה זולגות גם אל תוככי הקו הירוק.

4.  בעיר גבעת שמואל, על יד ביתו של אלוף הפיקוד הקודם, יאיר נווה, נערכו לפני כשנתיים הפגנות נגד מעורבות האלוף בהוצאת צווי הרחקה מאותו הסוג. משטרת ישראל, שביקשה לגונן על האלוף נווה ומשפחתו מפני ההפגנות המטרידות, נהגה בברוטאליות כלפי המפגינים ומעת לעת ביצעה בקרבם מעצרים, למרות שלא עברו על שום חוק.

היו מי שטענו אז שאין זה ראוי להפגין רק ליד ביתם של קצינים חובשי כיפה, תוך ניצול העובדה שהם חשופים ללחץ מצד הקהילה הדתית לה הם משתייכים. השבוע ביקשו פעילים מתנועות 'נאמני ארץ ישראל' 'נשים בירוק' ועוד להפגין מול ביתו של האלוף הנוכחי, גדי שמני, במחאה על צווי ההרחקה שעליהם חתם לאחרונה. שמני מתגורר בתחומי ישראל הריבונית ואינו מחובשי הכיפה, אך גם בדרך אל ביתו נתקלו המפגינים באותו דפוס התנהגות חמור של משטרת ישראל, שמדאיג מאוד לראות אותו חוזר על עצמו. כמו בימי הפגנת הכתומים הגדולה בנתיבות בואכה כפר מימון, עצרו השוטרים את המפגינים למרות שלא ביצעו עבירה כלשהיא, והובילו את האוטובוס שהסיע אותם אל מקום מרוחק תוך שהם בודים טענות על בעיה בטיחותית כביכול. העצורים דיווחו על מקרים חמורים של אלימות מצד השוטרים, שגם פעלו כדי למנוע את תיעוד מעשיהם תוך הפרעה אלימה לעבודתם של צלמי עיתונות מקצועיים.

5.  לעומת כל אלה בולט היחס הסלחני עד להדהים כלפי מפגיני השמאל הקיצוני בבילעין בעבר ובנעלין בימים אלו. אוטובוסים ובהם מפגיני שמאל קיצוני מגיעים בכל יום שישי כדי לצאת יחד עם ערביי המקום להפגנות אלימות שבמהלך השנים הסבו לכוחות הביטחון עשרות פצועים, חלקם קשה, ואף גבו מחיר של אבדות בנפש. למרות שההפגנות האלימות נערכות ללא רישיון וזהות המארגנים ידועה, איש אינו מעלה בדעתו לעצור לחקירה את מארגני ההתפרעויות או למנוע מן המתפרעים להגיע ליעדם. כאשר לא מדובר במתנחלים או במי שמזוהים עמם, אלא באנשי שמאל קיצונים ואנרכיסטים שמרכזם בתל-אביב, את אגרוף הברזל מחליפות כפפות משי.

6.  אין דבר שפוגע במעמדן של רשויות אכיפת החוק יותר מיחס של איפה ואיפה, אפליה לרעה עקבית ומתמשכת של מגזר מסוים. בנסיבות כאלה, עלולים רבים ללכת בדרכה של  צביה שריאל ולסרב לקחת חלק במשחק השקרי של הצדק והמשפט.