בשבע 310:שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , י"ח באלול תשס"ח

שאלת השבוע: מה גרם לירידה במעמדה של הרבנות הראשית לישראל וכיצד משקמים אותו?

לרדת אל העם/ גדליה שרייבר, לשעבר מנכ"ל הרבנות הראשית

מה שקורה היום הוא שהסמכות המרכזית, שהיתה בעבר במועצת הרבנות הראשית ובקרב הרבנים הראשיים, הולכת ונשחקת. זאת בשל העובדה שרבו הרשויות העוסקות בכשרות, וכל אחד עושה כרצונו. במשך הזמן נולדו בד"צים רבים ואלה אינם מכירים בסמכות הרבנות הראשית. כמו כן, רבנים מקומיים רבים מתעלמים מההנחיות וההוראות היוצאות מבית הרבנות. כך בשמיטה האחרונה, רבנים מקומיים רבים עשו דין לעצמם ומקיימים את השמיטה והכשרות כרצונם.

כמו כן, פסקי ההלכה שהרבנים הראשיים קובעים לא אחת לא נשמעים ומתבצעים בידי הרבנים המקומיים.

היום כל אחד חושב שהוא יכול להיות עצמאי ויכול לפסוק בעצמו. הרבנות עושה מאמצים עילאיים כדי להקרין על המועצות המקומיות, אבל לא תמיד זה עוזר בשל חוסר המשמעת.

כדי לשקם את מעמד הרבנות הראשית יש להפעיל סמכות מוסרית ולא משפטית. כלומר יש לעשות כנסים של הרבנות, וכך הרבנים הראשיים והרבנות יתחברו לקהל. אם תהיה תקשורת טובה בין הרבנים הראשיים לקהילות היהודיות – זה ישפיע גם על התקשורת הטובה בין הרבנים הראשיים לרבנים המקומיים. כשכיהנתי כמנכ"ל הרבנות הראשית, אחת המשימות העיקריות שלי היתה להביא את הרבנים אל העם, והדבר תרם רבות לשיפור המצב. האנשים, גבאי בית הכנסת, אנשי הרשויות המקומיות ועוד התחממו לאורם של הרבנים הראשיים, שאלו שאלות, קיבלו תשובות, ולדבר היתה תהודה עצומה. גם הרב קוק נפגש עם אנשי הקיבוצים, והדבר עורר הד רב וקירב לבבות. בעזרת מפגש בין אישי אפשר להשפיע ולא בעזרת חקיקת חוקים שיישארו במגירה.

להוציא את הרבנות משבי העסקנות/ הרב אליאב מאיר, רב המושב גימזו ורב במועצת חבל מודיעין

רק בבדיקת הנושא מהשורש נבין מדוע מעמד הרבנות הראשית ירד בשנים האחרונות. מייסד הרבנות הראשית, מרן הרב קוק זצ"ל, ששרטט קווים לדמות הרב האידיאלי בתארו את חותנו, הרב האדר"ת כתב: "תיקונים רבים וגדולי ערך תיקן בעירו והשפעתו היתה ניכרת על כל הגליל מסביב. אומנם, יותר מכל פעולה פרטית – גדולה היא פעולת הסגולה הכוללת. ההכרה שהכיר העם שאיש אלוקים קדוש שוכן בקרבם [...] איש שליבו ונפשו נתונים רק לאהבת השי"ת ולאהבת הבריות וכו'. היא פעלה תמיד בישראל את פעולתה הרוחנית יותר מכל השתדלות מיוחדת".

כלומר, מסתבר שאולי נשכח מאיתנו מהן השאיפות שלנו מדמות רבנית. ודאי שאין לוותר על המעשיות אבל הדמות שעומדת בהנהגה התורנית – עיני כל העם נשואות אליה. לצערנו, מרוב עיסוק בדרכי המינוי שכחנו מאידאל זה. איני בקיא בתולדות חוק הרבנות הראשית, אך ידוע שהוא פשט ולבש צורה כמו כל חוק במדינה ולפעמים הוא הותאם לצרכים ואינטרסים אישיים. בזמן הרב קוק היה חשוב לערב את אנשי הציבור הכללי בבחירה, אך הוא ודאי לא התכוון שיהיה גוף בוחר של מאה וחמישים אנשים שרוב נציגיו לא יודעים ולא רוצים לדעת מהו רב. כל פעילותם מתוך אינטרסים והצבעתם לפי הסכמים כאלה ואחרים. על היהדות הדתית לא להתבייש ולשנות ביסודיות את דרכי הבחירה, באופן שלגורמים האמוניים תהיה ההשפעה המכרעת. ובאופן שהרב המועמד לא יצטרך לעסוק בשתדלנות ובאיסוף חתימות ובמעין פריימריז המנוהלים על ידי יועצי תדמית.

הטענה על "גורמים זרים" המשתלטים על הרבנות הראשית אינה במקומה, כיוון שהם משתמשים ב'כללי המשחק' הקיימים ומה עוד שמעורבות 'חרדית' מצביעה על התקדמות ביחס לרבנות כגורם משפיע. הירידה לעסקנות היא כאמור הפסולה כאן, והיא היתה קימת גם כשהמגרש היה רק בידיה של הציונות הדתית.

ובכלל, המותגים 'חרדי' ו'ציוני-דתי' פושטים ולובשים צורה בהתמודדות לפי צרכיהם של המתחרים.

לסיכום: המהלכים המתרחשים בכל פעם לקראת הבחירה, בצירוף החשיפה התקשורתית של מהלכים אלו על ידי התקשורת הדתית לכל גווניה, אינם מאפשרים לציבור לכבד את הרבנים הנבחרים גם אם הם כשלעצמם אנשי מעלה.

להתבטא גם בנושאים שאינם דתיים/ מאיר עוזיאל. עיתונאי, נכדו של הראשל"צ לשעבר, הרב בן ציון חי עוזיאל

חל פיחות במעמד הרבנות הראשית כי הרבנות הראשית מתעסקת יותר ויותר באיש הדתי בלבד ופחות בעניינים כללים, לאו דווקא דתיים. הרי הרבנות הראשית היא רבנות של כל עם ישראל, ולמעשה הרב הראשי לישראל הוא הרב הראשי של כל העולם היהודי, וכך הוא צריך להתנהל ולהתנהג. הרבנות הראשית צריכה להביע את דעתה בכל הנושאים שאינם דתיים כי מדובר במעמד מוסרי עליון. ואגב, מוסר בימינו הוא מותג לא רע. פעמים רבות אמרתי בעבר שלא ייתכן כשבאים לשאול שאלה בענייני מוסר והומניזם שואלים סופרים. מסכנים, מה הם מבינים בזה. מדוע שלא ישאלו את הרבנות?
אשר לשיקום מעמד הרבנות: הרבנות הראשית היום חייבת לגייר, ואני חוזר – חייבת, במהירות את זרע ישראל שבקרבנו, כלומר את העולים אשר אמם אינה יהודיה, וזאת בלי לדרוש מהם לקיים מצוות ובלי לנסות להפוך אותם למצביעי מפד"ל או מפלגות דתיות. כשהרבנות לא עושה זאת היא מועלת בתפקידה בתור הסמכות העומדת בראש העם היהודי, והדבר מפחית את מעמדה.

סבי ע"ה, שהיה רב ראשי בישראל, אמר לגייר כמו שהצעתי ואף הזהיר שאם לא נעשה זאת נענש בידי שמים. ובאמת בזמנו מעמדה של הרבנות הראשית היה אחר לגמרי. והנה דוגמה מעשית לדרך שבה הרבנות הראשית יכולה להאדיר לדורות את מעמדה.

דור חדש של רבנים/ הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, רב שכונת אחוזה רבתי, חיפה

הרב קוק זצ"ל כונן את הרבנות הראשית לישראל, אשר תפקידה היה להוות את הסמכות הרוחנית שתנווט את דרכם של כלל ישראל. במשך השנים התקבל הרושם כי הרבנות הראשית הפכה להיות מוסד מיותר ומנוכר בעיני כלל הציבור בשל הסיבות האלה:

א.  הציבור החרדי, על אף התנחלותו הגוברת לאחרונה ברה"ר, מעולם לא ראה בה את הסמכות ההלכתית הראויה.

ב.  הציבור הדתי-לאומי מרגיש כי הרה"ר חסרה את הנכונות, ההכשרה והפתיחות להתמודדות עם בעיות השעה החדשות שהתעוררו עם התפתחותה של המדינה בכל התחומים, וכי בחלק מן המקרים עסקו אנשי הרה"ר בהתמסדות פוליטית ובפיתוח האופציה התעסוקתית, במקום להתמודד עם אתגרי הדור.

ג.   הציבור החילוני איבד את השפה המשותפת עם הרה"ר. בזמנו, השיח הדתי הקלאסי ששימש את הרה"ר היה מוכר היטב גם לציבור שלא ניהל אורח חיים דתי. עם השנים גדל המרחק של רבים מבני עמנו משורשיהם, ושפת הרבנות הפכה ללא מובנת להם. מנגד, התפתחה אצל ציבור זה כמיהה וצמא לדבר השם, והוא מחפש את האלטרנטיבה בקרב רבנים המוצאים את המסילות ללבו, בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו".

לשמחתנו, אנו זוכים לראות בהתעצמותו של דור של רבנים הרואים בתורת ישראל, בארץ ישראל ובעם ישראל שלמות אחת, והמשתוקקים למלא את ייעודה המקורי של הרה"ר. אמנם, לעת עתה השפעתם באה מחוץ לכותלי הרה"ר, אך אנו תקווה שבמהרה יהיו הם עמודי התווך של הרה"ר, ויתוו את הדרך המחזירה עטרה ליושנה, כפי חזונו של הרב קוק.

היכולת לחולל מהפך כזה נמצאת בידי הציבור הירא את דבר ה' וגם רואה חשיבות בסמלי המדינה ובמוסדותיה, אשר בהתאגדות ובהתארגנות נכונה יביא הכנסה מחדש של אנשים הנאמנים לתורת ישראל ולאומה לתוך הממסד של הרה"ר.