בשבע 311: 'על דעת עצמי'

אבי סגל , כ"ה באלול תשס"ח

להודות ביושר

בתקופה האחרונה, מנסים אנשי ימין להפריך את תדמיתה הנקייה של ציפי לבני. "היא תמכה בהתנתקות, היא עמדה לצד שרון, היא שתקה במלחמה, היא בוגדת באידיאולוגיה שלה – משמע, היא לא ישרה", הם טוענים. אבל זהו קרב מאסף. ההיסטוריה הפוליטית של לבני ידועה לכולם, וציבור רחב עדיין מסרב להשתכנע כי מדובר בשחיתות. בימין אף היו שמחים להעניק לה את פרס נובל ליושר, אם את התמרונים הפוליטיים, המדיניים והמשפטיים שלה היתה מפנה למאבק בגירוש ולהקמת התנחלויות. קשה לסובב בטיעונים פוליטיים את האמת הפשוטה: ככל הידוע, ציפי לבני היא אשה הגונה. יחסית לפוליטיקאית, כמובן.

אלא שיושר בלבד – לא די בו כדי לקבל מנהיגות. אם היינו מחפשים רק יושר, היינו בוחרים לראשות הממשלה את אחמדינג'אד או נסראללה – אנשים ישרים, אמינים, אידיאליסטים, אנשי אמת. אין כל תועלת ביושר אם הוא מתחבר לערכים לקויים והיעדר חוט שדרה אידיאולוגי-ציוני. לבני יכולה לומר ביושר כי היא תומכת בשתי מדינות לשני עמים, או להודות ביושר כי פיגוע בחיילי צה"ל אינו מעשה טרור, אבל זהו יושר ריק, מנוון ומסוכן. כדי להיאבק בלבני, עלינו לפגוע ישירות ביושר שלה ולהציגו בקלונו, במקום לעשות צחוק מעצמנו בטענה כי הוא לא קיים.

מיידלע בעד ונגד

אהוד ברק ובנימין נתניהו נפגשו להחליף חוויות מהפריימריז של קדימה, ומיד עטו עליהם מעריצי ציפי לבני בתקשורת ובמפלגה וצעקו: "גוועלד, שוביניסטים". נראה כי הטענה הזאת תמשיך למלא את חיינו בעתיד הנראה לעין: בכל פעם שאיזה גנרל יפעל נגד היו"ר הנבחרת של קדימה, הוא יואשם אוטומטית בשוביניזם. שהרי ידוע, כי לא השלטון והשררה מטרידים את הפוליטיקאים שלנו, ובוודאי לא ענייני המדינה, אלא אך ורק השאלה איך נפטרים מהמיידלע שטיפסה למעלה.

ולא שחסר שוביניזם בפוליטיקה הישראלית. אבל בדיוק באותה מידה, זוכה לבני גם לאהדה של מתפקדים, אנשי תקשורת ואזרחים על בסיס מגדרי. אנשי שמאל מתייחסים לנשיות של לבני כיתרון, בעיקר מתוך תיעוב בסיסי כלפי בוגרי המטכ"ל. ועיתונאיות בעלות טורים, גם כאלו שמעולם לא חלמו לבחור בקדימה, מספרות על החיוך המרוח על פניהן מאז מדגמי הטלוויזיה בשבוע שעבר. לצד אלה המאמינים בדרכה של השרה, או לפחות בהליכותיה, ניתן למצוא לא מעט אנשים ונשים המסתפקים בעובדה שהיא אשה. אל להם לבוא בטענות כלפי מי שמתנגד לה מאותה סיבה ממש.

פסק זמן שאול

אל דאגה, הוא עוד ישוב. מי שחושב כי שאול מופז פרש מהפוליטיקה לצמיתות, כנראה לא חי כאן בעשור האחרון. מופז פשוט החליט כי מה שטוב לביבי וברק, טוב גם בשבילו. קצת הרצאות, קצת עסקים, ואחר כך יחזור כמו חדש ויכבוש בקלילות את הנהגת קדימה או את המוטציה המפלגתית שתקום במקומה. בהתחשב בניסיון העבר, הסיכוי שלבני עדיין תהיה בשטח לא ממש גבוה, והפוליטיקאי הטירון גבי אשכנזי עדיין לא יהווה איום ממשי. אולי אפילו יתאפשר למופז לחזור לליכוד ולהנהיג אותו, מי יודע.

עד עתה לא ברור מדוע הופתעה המערכת הפוליטית מהודעת הפרישה של מופז. מה יש לו לחפש שם היום? הסיכוי שלו לקבל תיק בכיר, לפני הבחירות או אחריהן, הוא באזור האפס המוחלט. ההשפעה שלו הולכת ומידרדרת, וממילא אנו צועדים לעבר פיאסקו ביטחוני. אז למה לו להיות שותף, אם הוא יכול לחזור לכנסת ה-19 וללקט את השברים? ומכיוון שהמדינה תהיה במצב נורא, כי היא תמיד במצב נורא, שר התחבורה מאמין כי הוא יוכל לחזור מחופשתו כמושיע, כמשיח, כתקוותם האחרונה של אזרחי ישראל. העצוב הוא, כי מהיכרותנו עם הלך רוחו של העם היושב בציון – נראה כי האיש צודק.

הערת אגב: כל הדברים לעיל נכונים, בהנחה שמופז לא חזר בו מפרישתו לפני סוף השבוע. כי אם להאמין לדברי מקורביו, פסק הזמן שלו עשוי להימשך אפילו פחות מפסק זמן בכדורסל. גם תרחיש של הישארותו בפוליטיקה לא תפתיע איש. מי שעזב את הליכוד ובו בזמן הודיע במכתב כי הליכוד הוא ביתו, יכול גם להישאר בקדימה ובאותו זמן להודיע על פרישתו ממנה.

טעות סוקר

אם מנהלי מכוני הסקרים היו משקיעים בעבודתם את האנרגיה שהם משקיעים בתירוציהם, אולי היינו מקבלים מדגמים מוצלחים יותר. קשה אפילו למנות את מספר התירוצים שניפקה מינה צמח בעקבות כישלון המדגמים בפריימריז של קדימה: אלה בחירות מקדימות ולא כלליות, אי אפשר לתקן הטיות, מספר המצביעים קטן, יש מגזרים שמשקרים, אנשים שגויסו למפלגה נוטים להסתיר את בחירתם, קשה לדייק בבחירות שנערכות לראשונה, פעילות המועמדים ביום הבחירות יכולה לשנות תוצאות, וכן הלאה.

ייתכן כי מינה צמח איבדה את זיכרונה, או שהיא חושבת כי הציבור סנילי. אבל גם במדגמי הבחירות כלליות, שנערכו בעזרת קלפי ולא בטלפון, עם כמות גדולה של משתתפים ועם יכולת לתקן הטיות בהצבעה, מכוני הסקרים לא היו הצלחה גדולה. ב-81' ו-96' הם הכתירו את ראש הממשלה הלא נכון, וגם ב-1992 ו-2003 טעו המדגמים בלפחות 6 מנדטים – במפלגות הגדולות בלבד. אפילו בבחירות לראשות הממשלה ב-2001, כשניצחונו של שרון על ברק היה ברור כפרצופו החמוץ של חיים יבין, ניבאו המדגמים הפרש של 19 אחוז בין המתמודדים, בעוד במציאות ניצח שרון ב-25%. ואני מתייחס כאן רק למדגמי ערב הבחירות, בלי להזכיר את טעויות הסקרים הבלתי נגמרות.

למרבה הצער, היוהרה והיומרה של הסוקרים מונעות מהם לחפש את הדבשת על גבם. מבחינתם, הם עשו את המוטל עליהם, והציבור הוא האשם בכישלון. ועדיין נותרת השאלה פתוחה: גם אם כל תירוציה של מינה צמח היו נכונים, עדיין – בשורה התחתונה – למדגמי הפריימריז אין כל משמעות או קשר למציאות. אז מדוע מנהלי הסקרים, המגדירים עצמם כמקצועיים, לעולם לא יסרבו לקיים מדגם בבחירות המקדימות?

יודע את מקומי

סיפור חריג ועצוב, שהחל בחייל שניקב את לשונו, הסתיים השבוע בפטירתו – כנראה בגלל תגובה לאחת התרופות שקיבל. אלא שבלי שום קשר להסתבכות החריגה של האירוע, עצם קריאת הידיעה על פירסינג בלשון מורטת את עצביי וגורמת לי עקצוצים בתוך הפה. למען השם, למה שבנאדם ירצה לדקור את עצמו בלשון? למה לא לתקוע חוט ברזל מלובן ישר ב... לא, אני אחסוך מהקוראים את שלל האיברים בגוף שאפשר לדקור בחוט ברזל. בכל זאת שולחן שבת והכול.

המציאות והחיכוך עם העולם החילוני כבר הרגילה אותנו לכל מיני מוטציות, מעיצובי שיער מיוחדים ועד ציורים של פרפרים. אבל ככל שחולפות השנים, עינינו נאלצות להתמודד עם תמונות קשות של התעללות פיזית עצמית. מתיחות פנים, ניתוחים פלסטיים, מריטות שיער, קעקועים, עגילים ונזמים ומסכי פלזמה התלויים בכל מיני מקומות בגוף. ככל שחולפות השנים, מתברר כי אין תחתית לבור הפגיעה בגוף. העובדה שאנשים מסוימים לא מתפרקים לחתיכות מדי יום היא נס גלוי, ניצחון גדול של רוח האדם – שזה בערך הדבר המקורי היחיד שנותר לו.

אני יודע שבתרבויות מסוימות, ואולי גם בתרביות מסוימות, פירסינג בפה נחשב שיא האופנה. אני גם מבין שאם אחשוב על כך לעומק, גם חירור האוזניים הנפוץ לעגילים אינו המעשה הכי מעודן בעולם, שלא לדבר על ברית מילה. ובכל זאת, קוראים יקרים ורחבי אופקים, האם אין גבול לחוסר הטעם? האם גופנו אכן נעשה יפה יותר בזכות אותן פעולות, שפעם שימשו בוודאי לעינויים של האינקוויזיציה? עזבו לרגע את ההלכה, התעלמו מהסיכונים הבריאותיים, וענו לי רק על זה: ישראלים מן השורה, שלעולם לא היו חולמים להסתובב עם ציורים שחורים ועיגולים נוצצים על בגדיהם – מה גורם להם לחרוט אותם בתוך גופם? למנהל הכללי של הטרנדים הפתרונים.

שנה טובה ובריאה לכולם.