בשבע 311: מיקרוסקופ

חני לוז, ישראל מידד, עדי גרסיאל , כ"ה באלול תשס"ח

חוזרים בשאלה/ חני לוז

מאמן כדורסל צביקה שרף קם ועזב באמצע ראיון עם גאולה אבן. השאלות הביקורתיות  על "השיטות שלך... נו אתה יודע מה אומרים עליך", העלו לו את הסעיף. 'אנחנו כאן כדי לשאול את השאלות הקשות', אומרים בבראנז'ה, בגלגול עיניים צדקני.

מי שקיבלו על עצמם את תפקיד המשפדים הלאומיים כמו אבן והקולגות קרן נויבך, יעל דן או רזי ברקאי, יכלו לקרוע לגזרים גם דמויות אחרות השבוע. למשל, את אלוף פיקוד מרכז, גדי שמני. זה שהיה אמור לתת את ההוראה החד משמעית למצוא את הכמעט-רוצח שתקף ילד בן 9, שרף את ביתה של משפחה ביצהר וניסה לפגוע במשפחת אופן. אפשר יהה לשאול אותו האם נערכו חיפושים? האם ניתנה הוראה חד משמעית ללכוד את התוקף? וכיצד ייתכן שיוצאת הודעה לקונית שהמשטרה הגיעה למסקנה שהמחבל שנהרג בליל שבת האחרון ביצהר הוא זה שביצע את הפיגוע בשבוע שלפני, ואין מסע צלב נגד הממונים על הביטחון – קרי צה"ל והמשטרה? ואיך אותו שמני יוצא נקי לאחר שאשה ערבייה פוגעת בחייל בפעם השנייה, מבלי שכוחות הביטחון יפעלו נגדה לאחר הפעם הראשונה?

ומדוע לא נדרשות תשובות לשאלות נוקבות על הידרדרות הביטחון של יהודים ביו"ש בחודשיים האחרונות? על שמונה הצתות ביצהר, הצתות בבית-אל, אבנים בכבישים יום יום – ללא מענה?

ואפרופו שאלות רטוריות –  איך זה שהטבח שנמנע בנס ביצהר לא מקבל ולו שנייה אחת של התייחסות בכל תוכניות המלל והאקטואליה של רשת ב' וגלי צה"ל ביום ראשון, באותן תוכניות שרק שבוע קודם לכן לא הפסיקו לשפד את ה'מתנחלים' ותושבי יצהר? ואיפה השאלות הקשות ל'מחסום ווטש' לאחר הפגיעה הקשה בעינו של חייל צה"ל במחסום חווארה? ולמה אין דיון תקשורתי על הקצין הדתי הנוסף שהצטרף למעגל משיבי האש בפיגועי הדריסה?

סימנים תקשורתיים / ישראל מידד
 
שלוש הערות קצרות: ראשית, לאחרונה מתרבים המקרים של שימוש עיתונאי בשפות לעז.  ה"פריימריז", ככל הנראה החליף במינוח את "בחירות מקדימות".  אבל איפה אפשר היה לקרוא כותרת על נפילת בית ההשקעות "האחים ליהמן" בזו הלשון: "לליהמן ברדרס לא היה סיכוי..." אם לא במוסף הכלכלי של "הארץ" העונה לשם "דה מרקר"?
 
שנית, האם ייתכן שגדעון לוי, בעל הטור 'אזור הדמדומים'  ב'הארץ', המציג כל שבוע עוד מקרה של מסכנות והתעללות לכאורה בתושבים הערבים ביו"ש, יכתוב גם על הילד טוביה שטטמן מיצהר?  האם לוי מסוגל לראות דבר גם מבעד לפינה השמאלית המרוחקת שלו?  האם מאבק בין חיים למוות של ילד בן 9 מול אדם המצויד בסכין הדוקר אותו מספר פעמים ולבסוף משליך אות מגובה רב נוגע לנימים התקשורתיים העדינים של לוי?
 
ושלישית, איך התקשורת שלנו גאונית!  למעלה מעשרים שנה, בעצם מאז הבחירות של 1981 כשנקבע לשמעון פרס ניצחון בליל והפסד עם שחר, הסיפור של סקרי בחירות חוזר על עצמו שוב ושוב, ובכל פעם, הוא כאילו חדש.  הרי בצרפת, מאז נחקק החוק לפני 30 שנה, אסור לפרסם תוצאות סקרים עד לאחר סגירת הקלפיות ויש קנס גבוה על כל הפרה. אבל הפעם, התקשורת הצליחה להפוך את כשל המדגמים לסיפור העיקרי של האירוע מבלי להסתכן.  וזה שנאמר: החיים והמוות ביד המיקרופון.

צופים קדימה?/ עדי גרסיאל

על פארסת הסקרים בבחירות לראשות קדימה נשפכו כבר כמויות רבות של דיו. אבל מי שהצליח לחמוק באלגנטיות מאחריות הם מי שנמצאים הרבה מעליהם בשרשרת המזון התקשורתית: הפרשנים. נחום ברנע, למשל, כתב, לאחר ההקדמה המתבקשת "בהנחה שהסקרים מדייקים": "ציפי לבני השיגה אתמול ניצחון סוחף. היא ניצחה לא רק טוען לכתר אחד- שאול מופז- אלא שניים: בנימין נתניהו ואהוד ברק. ניצחונה... נבע לא מהישג ארגוני או בריתות פוליטיות. הוא נבע מהערגה בציבור הכללי למנהיגות חדשה, טרייה ובעיקר נקייה". בהארץ הכתירה נרי לבנה את לבני כ"אובמה שלנו", לא פחות. גם בכלי התקשורת האחרים הורעפו על לבני סופרלטיבים, תוך כדי ההסתייגות על רמת הדיוק של הסקרים. לכאורה, הפרשנים יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם – מי שטעה הם הסוקרים והם, הפרשנים, בסך הכל הסתמכו עליהם. אלא שהתחושה שעולה מההתלהבות התקשורתית היא שהפרשנים היו כה בטוחים בניצחונה המוחץ של שרת החוץ, שהם לא טרחו אפילו להיערך לאפשרות אחרות. המסקנה העגומה היא שהפרשנים הפוליטיים חזקים בעיקר בתחזיות אחורה, אבל כשמדובר על העתיד הם מסתמכים בעיקר על משאלות ליבם. הנחמה היחידה היא שאצל הקולגות בדסק הכלכלי המצב עוד יותר קשה – הרי איש מהם לא צפה מראש את הקריסות הדרמטיות בוול-סטריט.   

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

הרשות השנייה הודיעה כי קנס בגובה של 50 אלף שקל  יוטל על זכייניות ערוץ 2 שלא יישמרו על היחס בין התוכניות מסוגה עילית לתוכניות ריאליטי בלוחות השידורים שלהן. כך דיווח אתר אייס.

העיתון מעריב עובר לאיות אחיד. השבוע כבר הופץ בין כתבי העיתון מייל ובו הנחיית איות למילה "פלסטינים", שעד עתה נכתבה באיות לא אחיד. בהמשך מתכננים במעריב להפיץ מסמך כתיב אחיד לכל כתבי העיתון.

נשיא אגודת 'לדעת' ד"ר עוזי לנדאו פנה ליו"ר רשות השידור בבקשה לקבל הבהרות לגבי דיווחי הרשות הקשורים לארגון 'בצלם'. לנדאו ביקש לברר האם הרשות בודקת לעומק את אמיתות טענות 'בצלם' טרם שידורן ומדוע אין היא מציינת שמדובר בארגון בעל סדר יום פוליטי ואידיאולוגי ברור.