בשבע 311: קומבינת מגרון

הסכם מגרון הוא הסכם כניעה שסולל את הדרך להמשך ביצועה של תכנית ההתכנסות לגושי התיישבות ● אם תושבי מגרון לא יביעו התנגדות נחרצת, הם לא יוכלו לרחוץ בנקיון כפיהם ולומר שמועצת יש"ע הטעתה אותם.

דניאלה וייס , כ"ה באלול תשס"ח

בעצם ימים אלה הולך ומתהדק חבל ההסכם סביב צווארו של הישוב מגרון. בפגישות חשאיות, רחוק מעיני הציבור, תוך שימוש בשיטות ערמומיות ויצירת מצג שווא של שום דבר לא מתרחש בשטח, מקדמת מועצת יש"ע בהנהגת זאב חבר ופנחס ולרשטיין את הסכם הכניעה של מגרון.

בנייה לקראת כניעה

מתווה התוכנית הוא כדלהלן: מועצת יש"ע תגיש מסמך למשרד הביטחון בשם אנשי מגרון בו תביע את הסכמת התושבים להסכם. אנשי מגרון לא יודיעו למשרד הביטחון או לבג"ץ הודעה אחרת. לאחר שמועצת יש"ע נתקלה בהתנגדות עזה להסכם מצד הנהלת מועצת בנימין, מצד רבני בנימין ורבנים נוספים וכן מצד אנשי מגרון עצמם, קיבלה הנהלת המועצה בפורום מצומצם החלטה לאשר את ההסכם.

על מנת להכניע בהדרגה את תושבי מגרון, המסרבים לחתום על ההסכם, נוקטת מועצת יש"ע בתחבולות. לאחרונה הציע זאב חבר לתושבי מגרון לעזור בבניית גן ילדים ובהשלמת מספר פרויקטים בישוב. חשוב להזכיר כאן את העובדה המצמררת שחצי שנה לפני הריסת גוש קטיף העבירה ממשלת ישראל מענקים במיליוני שקלים לבנייה, וזאת על מנת ליצור אווירה שהבנייה נמשכת ולכן "לא יהיה גירוש". תכסיס זה הצטרף למכלול תחבולות שמגמתן היתה דיכוי רוח המאבק. זהו בדיוק הדבר שמתרחש בימים אלה במגרון. אם הבנייה נמשכת, הלא סימן הוא שהישוב לא יגורש. אבל ההיפך הוא הנכון. מגמת ממשלת ישראל היא להחליש בהדרגה את רוחם של תושבי מגרון. אין בכוונת ממשלת ישראל להקים יישוב חדש. שר הביטחון מוכן להימנע לפי שעה ממחלוקת פומבית עם מועצת יש"ע על מנת לאפשר לה למכור את ההסכם לציבור. ואילו הישוב מגרון, אם לא יביע פומבית התנגדות נחרצת להסכם, רוחו תלך ותיחלש וגם הישוב הנוכחי ייאלץ לעזוב את המקום.

עלינו לזכור כל העת כי פגיעה בנקודה כלשהי בארץ ישראל היא חילול הקודש, ובמיוחד בשעה שהערבים סביבנו ובתוכנו והעולם כולו משתוקקים לראות בנפילתנו על מנת להמשיך לרמוס, לרצוח ולגזול. בנקודת מבחן כה גורלית לא יוכלו תושבי מגרון לרחוץ בניקיון כפיהם ולומר איננו אשמים, לא אנחנו מכרנו את נחלתנו, מועצת יש"ע הטעתה אותנו.

לצאת מהגטאות

כאשר שיטת העבודה היא הטעיות וקומבינות, קשה לעיתים להבחין בהתהוותו של תהליך הכרסום. בראיון רדיו שהתקיים לפני מספר שבועות עם עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, מר איתן ברושי, ניתנה הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של המשא ומתן בין מועצת יש"ע ומשרד הביטחון. בראיון הובהר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי משרד הביטחון מודע לכך שהסכם מגרון קשה מאד לעיכול מצד הציבור. יחד עם זאת, משרד הביטחון יעמוד על כך שההסכם יבוצע.

"ההקלה" היחידה תהיה בכך שלפי שעה לא יימשך ביצועו של הסכם המאחזים, הכולל את הריסתן של 27 נקודות התיישבות, וזאת בשל העובדה שלציבור יהיה קשה לעכל בו-זמנית את הסכם מגרון ואת הסכם המאחזים. שאלה: אם הסכם מגרון כל כך טוב כטענת מועצת יש"ע, מה יש כאן לעכל? ממה צריך לחשוש? תשובה: הסכם מגרון הינו הסכם כניעה הסולל את הדרך להמשך ביצועה של תוכנית ההתכנסות לגושי התיישבות. מועצת יש"ע ברפיונה האידיאולוגי דוגלת בגישה הגלותית של להציל את מה שאפשר. במקום להציב חזון גדול של אחיזה, פיתוח והתפרשות בכל מרחבי ארץ ישראל, עוסקת מועצת יש"ע בביצור הישובים שהופכים בהדרגה לגטאות צפופים. בגטו הדחוס בו נבנית שכונת קרוואנים צפופה, בצמוד לשכונה קיימת, הולכת ונרמסת רוח התושבים, החזון מתייבש וכוח החיים הולך ומתאבן.

תהליך התנוונות זה הינו בלתי נמנע. זהו גורלו הבלתי נמנע של הגטו. תושבי יהודה ושומרון וכל מי שעיניו בראשו חייבים להתעורר מבעוד מועד ולפרוץ את חומות הגטו. זה אפשרי! זה דורש קצת אומץ ובעיקר החלטה נחושה שלא ניכנס יותר למסלול השחיטה, כפי שכבר קרה לנו בגוש קטיף ובצפון השומרון. עלינו לשים לב עד כמה ממשלת ישראל ושלוחיה טורחים להכניס אותנו לתוך הגטאות המגודרים. כל ניסיון ליציאה מחוץ לתחום המושב נתקל בנחת זרועם של צה"ל או המשטרה. לאחרונה גם הוצאו צווי הרחקה נגד תושבי מאחזים הממוקמים מחוץ לתחום המושב. המאמצים הרבים שמשקיעה הממשלה בניסיונות לדכא את הרצון הטבעי לצאת אל המרחבים, מוכיחים עד כמה חוששת הממשלה מהרוח האיתנה המפעמת בלב הנוער שממאן להצטמצם בין הגדרות ואף הצליח להקים נקודות התיישבות חדשות, לחזור לחומש  ולהתמיד  על אף ההתנכלויות.

הנוער הוא התשובה

לפני חמישה חודשים הקימה תנועת 'נוער למען ארץ ישראל' שני מאחזים חדשים ברכס מגרון. התושבים החדשים של רכס מגרון התפרשו על המרחב שמחוץ לגדרות הישוב מגרון, וזאת במגמה לבטא את נאמנות עם ישראל לכל מרחבי ארץ ישראל , לכל גבעה, לכל אתר, לכל גרגר מאדמת הקודש. כמו כן, מטרת המתיישבים במאחזי רכס מגרון הינה להעביר מסר חד-משמעי שאין כלל אופציה בשום שלב לנטוש או אף לזוז כמלוא הנימה ממגרון או מכל מקום בארץ ישראל.

האחיזה ברכס מגרון ובמאחזים נוספים שהוקמו בשנה האחרונה, על אף התנאים הקשים, ממחישה עד כמה רוח איתנה יכולה לשנות מציאות, יכולה לשנות אווירה, לשנות מגמה ואף להשפיע על האג'נדה של  הממשלה.

אל מול הרוח האיתנה של הצעירים האידיאליסטים הנאחזים בגבעות, בולטת רפיסותה של מועצת יש"ע אשר איבדה את החזון ואת האמונה ביכולתו של עם ישראל להיאחז בכל מרחבי ארץ ישראל בדורנו. מועצת יש"ע מנסה להוביל באותו מסלול התאבדותי בו הובילה את עם ישראל בגוש קטיף, תוך תיאום מביש עם הממשלה ושלוחיה. מועצת יש"ע היתה חייבת לפנות את מקומה מייד לאחר חורבן גוש קטיף וצפון השומרון, אך היא מיאנה לעשות זאת והשתמשה בתעתוע של רענון השורות כביכול. בימים אלה חוזרת מועצת יש"ע אחת לאחת על תחבולות גוש קטיף ומסכנת את עתידה של ארץ ישראל. למועצת יש"ע אין מנדט להמשיך בתפקידה. היא הפכה לגוף לא לגיטימי מרגע בו מעלה בשליחותה והחלה לעסוק בהרס במקום בבניין.