גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

ערמת התיקים מתקצרת - שופטים ושוטרים

אגפיה השונים של מערכת המשפט מתחרים זה בזה בהצעות ייעול ורפורמות מבניות.
05/10/08, 14:14
יאיר שפירא

השבוע פרסם משרד המשפטים הזמנה לעורכי הדין להצטרף למאגר מקצועי שלטיפולו יופנו תיקים אזרחיים בהם מדינת ישראל תובעת או נתבעת. עורכי הדין הפרטיים ייצגו לראשונה את המדינה אל מול אזרחיה במספר גדול של נושאים כמו תביעות כספיות, סכסוכי קרקעות ותביעות פיצויים - נושאים שהיו עד עתה נחלתם הבלעדית של אנשי הפרקליטות. לצורך העניין הוקמה לאחרונה בפרקליטות יחידה מיוחדת 'לתביעות ומיקור חוץ' שתפקידה להקים את המאגר, לחלק את התיקים בין עורכי הדין הרשומים בו, ולקבוע את שכר טרחתם. בפרקליטות מקווים כי הקמת היחידה תחזיר למדינת ישראל את היכולת לעמוד על זכיותיה הקנייניות, אשר מוזנחות כיום בגלל העומס הרב על פרקליטי המדינה, הנאלצים להתמודד עם עבודה רבה בתחום הפלילי.

שני פנים להקמת היחידה, חיובי ושלילי. הניסיון הטוב מהקמת הסנגוריה הציבורית, יחידה של משרד המשפטים המתבססת גם היא על העסקה של עורכי דין עצמאיים ממאגר שהוקם, מלמדת כי אפשר לבסס פעילות רחבה ומוצלחת מבלי להזדקק להקמת יחידה ממשלתית כבדת מנגנון ותקנים. שיטת עבודה שכזו מותירה את המנגנון הציבורי רזה ויעיל, מאפשרת בחירה אופטימלית של כוח אדם, ואף מפרנסת בכבוד מאות משפחות בישראל. הניסיון המוצלח פחות מהפרטה של שירותים משפטיים ע"י גופים גדולים כמו הבנקים למשל, מלמדת כי עם היעילות מגיעה גם דורסנות של עורכי דין שאינם מחויבים לדבר למעט המחויבות לכיסם, ומעט החמלה על הפרט שיכולה להימצא, וצריכה להימצא, במערכת ציבורית, מתפוגגת ואיננה. לא באנו להכריע בסוגיה, אלא לומר כי הרי לכם רפורמה מרחיקת לכת שיצאה בשנה החולפת ממשרד המשפטים. גדולה, משמעותית, ומסתבר שלא הגיעה לאוזנכם.

כולם משתדלים להתייעל

מתחת למעטה המלחמות המתוקשרות של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, ושל שר המשפטים, הפרופסור דניאל פרידמן, הולכים ונרקמים תהליכים של קידמה, יעילות ושקיפות שמערכת המשפט לא ידעה כמותן. לא כולם פרי רוחו הרפורמיסטית של שר המשפטים. חלקן פרי יוזמתה של בייניש, המנסה להטביע את חותמה על המערכת. הנשיא הקודם, אהרון ברק, עשה זאת בפסיקותיו, והיא מנסה לעשות זאת דווקא דרך ניהול המערכת. גם ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהבטיח רפורמות ניהוליות כשנבחר לעמוד בראש התביעה הכללית, יש חלק בעניין. חלק מהרפורמות מקודמות במקביל, על חלקן ניטש ויכוח. אך הצד השווה הוא שבין עם ישונה הרכב הוועדה למינוי שופטים ובין אם לאו, בין אם יוכלו שופטי בג"ץ לחוקי הכנסת ובין אם ההפך יהיה הנכון - במשרד המשפטים ובבתי המשפט מתרחשים שינויים שהיו נחוצים בהם שנים רבות.
 
בראשית השנה הגשים השר פרידמן חלום ישן של מערכת המשפט, והכריז על הקמת בית משפט מחוזי חדש בפתח תקווה. הפרדת מחוז המרכז ממחוז תל אביב הבטיחה את הקלת הלחץ הבלתי הגיוני מעל בית המשפט המחוזי העסוק במדינה, זה של תל אביב. מאות רבות של תיקים כבר עברו לבית המשפט החדש, שאמור לרכז את הערעורים מבתי משפט השלום בערים נתניה, כפר סבא, רמלה, ראשון לציון, רחובות וכמובן פתח תקווה. עוד ניסיון להקל על בית המשפט העמוס של תל אביב היתה ההחלטה להוציא מהבניין בו הוא שוכן את הלשכה להוצאה לפועל ולמקם אותה בבנין אחר באזור, דבר שאיפשר הקמה של לשכות שופטים ואולמות שפיטה נוספים בבנין, וממילא ייעול הטיפול בתיקים הרבים הנמצאים על שולחנם של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, הפועלים יחדיו בבניין.

הצעת חוק ממשלתית העומדת על הפרק, מבקשת לייעל עוד את זרימת התיקים בבתי המשפט המחוזיים. כיום מוכרים בבית המשפט המחוזי שני הרכבים - הרכב של שופט יחיד והרכב בן שלושה שופטים. ככלל, ערעורים נדונים בפני שלושה שופטים - הרכב עתיר כוח אדם יקר. ההצעה היא שבערעורים אזרחיים בתיקים שהיקפם עד 100 אלף שקלים יישב דן יחיד. בסכסוכים שעניינם למעלה מהסכום הזה יתכנס הרכב חדש של שני שופטים שידון בתיק, אלא אם כן אב בית הדין ייאלץ להרחיבו לשלושה שופטים (כמו למשל במקרה של מחלוקת בית שופטי ההרכב). בערעורים פליליים, אליהם מתייחסים בחרדת קודש יתרה, יישמר הרכב של שלושה שופטים. שלושה שופטים ימשיכו לדון גם ביושבם כערכאה ראשונה בתיקים רגישים ובתיקים של עברות חמורות במיוחד, אך ההצעה מבקשת להפחית את מספר העברות הפליליות המחייבות הרכב מכובד שכזה.

הרחבת זכות הערעור

לא רק המערכת תהנה מההצעה, אלא גם התובעים בבתי הדין לתביעות קטנות. החוק חייב הגשת בקשה לשופט מחוזי כדי להגיש ערעור על פסק דין בתביעה שכזו. עתה, לכשערעור שכזה יחייב דן יחיד בלבד, הרי שזכות הערעור תינתן באופן אוטומטי. יותר ערעורים מבית המשפט לתביעות קטנות יוגשו לבית המשפט המחוזי, אך פחות שופטים יטפלו בהם, ופחות שופטים ייאלצו לדון בבקשה למתן זכות ערעור שכזו. בכלל, במשרד המשפטים מבקשים לצמצם את מספר הבקשות הנהוגות היום בהליכים משפטיים, כדי לפשט את ההליכים ולפנות זמן שיפוט יקר.

גם העומס בבתי משפט השלום לא נעלם מאנשי משרד המשפטים, והם מציעים שתביעה שאינה עולה על סכום של 50 אלף שקלים תידון ב'סדר דין מהיר' אצל רשמי בית המשפט. כך יתפנו השופטים לטפל בתיקים פליליים ובתיקים אזרחיים כבדים יותר. כך גם לא ייאלצו בעלי דין להמתין במשך שנים עם תביעות כספיות קטנות יחסית. 

גם הנהלת בית המשפט לא נותרת מאחור. בניסוי חדש שיזמה נשיאת בית המשפט העליון, ינסו מספר שופטים לסיים תיקים שיובאו בפניהם בתוך תקופת זמן קצרה, כאשר כל הדיונים הצפויים נקבעים מראש כבר בראשית הטיפול בתיק. דחיית דיון תיעשה רק בנסיבות חריגות של ממש, והבלתי יאומן יקרה: אדם ייכנס להליך משפטי ויידע בדיוק מתי הוא עתיד לסיים אותו.

מדובר ברפורמות מסעירות הרבה פחות מאלו הנוגעות לקרב האיתנים שבין הרשות השופטת לרשויות הנבחרות במדינת ישראל, אך חשובות הרבה יותר לאיכות החיים של אזרחי מדינת ישראל.