גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

'על דעת עצמי' - על דעת עצמי

05/10/08, 14:14
אבי סגל

ממשלת העבר

לכבוד החגים, ובעיקר לרגל הפיכתה של ממשלת ישראל לממשלת מעבר, הגיע הזמן לשוב אל העיתונים מלפני שנתיים וחצי, אל הכותרות שבישרו על ניצחונו של אולמרט בבחירות לכנסת ה-17. צריך לומר ביושר, כי כבר באותם ימים התקשורת לא יצאה מגדרה. תוצאות הבחירות בישרו את הכלומיות שבאה לאחר מכן: שום מפלגה גדולה לא יצאה מרוצה מדי, וגם בעיתונים לא סיפרו לנו על שחר של יום חדש, או לחילופין על חורבן בית שלישי. הכותרת האחידה בעיתונים הגדולים היתה "המפץ", זמן רב לפני שחזרו להשתמש בה בהקשר אחר, אך בשני המקרים – הכותרת היתה גדולה על האירוע.

ועדיין, עם היוודע התוצאות, מלאו העיתונים דיווחים, כתבות, ניתוחים, פרשנויות, תרחישים, דעות, נבואות, ובעיקר בדיחות על מפלגת הגמלאים. ציפי לבני כמעט לא הוזכרה, גם לא משה טלנסקי ואפילו לא וינוגרד. מה בכל זאת כתבו באותם ימים, וכיצד נראים הדברים שנתיים וחצי אחרי? כשירות לקורא הנוסטלגי, ליקטתי מספר ציטוטים נבחרים משלושת העיתונים הגדולים, כפי שהופיעו בשלושת הימים שלאחר הבחירות. מה אני אגיד לכם - תיהנו:

"אהוד ברק איבד הרבה מכוחו אמש מכיוון שתוצאות הבחירות לא יאפשרו לו להשתלט על המפלגה מחדש" ("בכירים בעבודה", ידיעות אחרונות).

"אצלנו הוא (ברק) מחוסל" ("גורמים בעבודה", מעריב).

"באמצעות תיק הביטחון יוכל פרץ להצטייר כמי שביצע בפועל את תוכנית ההתכנסות, וגם לקבל את הלגיטימציה הציבורית של אדם המנוסה בענייני ביטחון – תכונה חיונית לראש ממשלה" ("גורמים בעבודה", מעריב).

"הלילה קמה בישראל תנועה סוציאל-דמוקרטית אמיתית ששנים רבות ייחלנו לה. אזרחי ישראל יכולים לישון הלילה כשהם יודעים שיש על מי לסמוך" (עמיר פרץ).

"לא ניכנס לקואליציה אם לא יתקיים סדר היום החברתי החדש שלנו" (שלי יחימוביץ' מגדירה מחדש את תיק הביטחון).
"אולמרט חייב לשחרר את שאול מופז... מתפקיד שר הביטחון. אם מפלגת העבודה מבקשת למלא תפקיד בזירה המדינית... היא תהיה חייבת לתבוע לעצמה את תיק הביטחון" (עקיבא אלדר, הארץ).

"מי שראה את התפתחותו של פרץ במערכת הבחירות יכול לראות בו לא רק שותף לאולמרט, אלא בבוא היום מחזיר עטרת תנועת העבודה לשיא תפארתה" (יואל מרקוס, הארץ).

"אהוד אולמרט הציג לפני הבחירות את 'תוכנית ההתכנסות' שלו, ונראה כי יצליח להקים קואליציה שתתמוך בנסיגה עמוקה בגדה המערבית ופינוי רוב ההתנחלויות שמעבר לגדר ההפרדה" (אלוף בן, הארץ).

   "מי שטען שלא היתה לשרון לגיטימציה להיפרדות מרצועת עזה יקבל עכשיו היפרדות מיהודה ושומרון" (סימה קדמון מבטיחה, ידיעות אחרונות).

"אין לנתניהו אופק מנהיגותי... חברי סיעתו צריכים רק דבר אחד: סבלנות. אם תהיה להם סבלנות הוא יפרוש בעצמו תוך כמה חודשים" (סימה קדמון מבטיחה שוב).

"לא יאומן: מפלגת מרכז בישראל, מפלגת שלטון, שאינה מוכנה לתמוך בגלוי בהקמת מדינה פלשתינית" (נדב איל בהלם מהליכוד, מעריב).

"הליכוד דשדש במי אפסיים... ולכך התלוותה התנהגותם התפלה והמושחתת של לא מעטים מחבריו. התוצאות העגומות אמש הן מחיר כבד לשנות השלטון האלה. ברוך שפטרנו" (איתן הבר מסביר מדוע דווקא קדימה ניצחה, ידיעות אחרונות).

"היום אולי יבינו בנימין נתניהו, לימור לבנת, סילבן שלום וראובן ריבלין, שעם ישראל מאס בהפחדות, באיומים ובחרחור המלחמה האינסופי" (נחמיה שטרסלר, שלושה חודשים וחצי לפני פרוץ המלחמה בלבנון, הארץ).

"ביבי נתניהו ילך הביתה, סילבן יהיה יו"ר הליכוד, ואז תוקם ממשלה מזרחית עם סילבן, עמיר פרץ וש"ס" (פעיל ש"ס מפנטז, מעריב).

"תוחלת החיים של אלה המרכיבים את רשימת הגמלאים לא ממש מאפשרת להם לבזבז זמן במחשבה על הקדנציה הבאה" (העיתונאי אריק בכר מסביר מדוע הצביע לגמלאים, מעריב).

"הם לא יתכסחו על תיקים, הם לא יריבו על כיסאות" (העיתונאי בועז ארד מסביר מדוע הצביע לגמלאים, ידיעות אחרונות).
"המתפלל למען אחי ורעי אדברנה שלום בך" (אילאיל שחר מצטטת את הפתק שטמן אולמרט בכותל, מעריב).

"אני בטוח שבבחירות הבאות אנחנו כבר נהיה מפלגת השלטון" (אביגדור ליברמן כבר מתכונן ל-2010, אך כעבור יממה הוא מאבד את ראשות האופוזיציה, עם ספירת קולות החיילים).

"אני מקווה להיות השר לביטחון פנים, אבל בתור פשרה אני מוכן להיות שר האוצר" (אביגדור ליברמן, חודשים ספורים לפני שמונה כשר לענייני אסטרטגיית משהו, מעריב).

"אני מכבד ומעריך את אהוד אולמרט ורואה בו אדם בשל להנהגה לאומית, אבל גם עמיר פרץ בשל" (כמו תמיד, עוזי ברעם רואה טוב יותר מכולם, מעריב).

"תפנית היא מפלגה שרצה למרחקים ארוכים" (חבר הליכוד עוזי דיין, מעריב).

"כשתוקם הקואליציה של מפלגות קדימה, עבודה וש"ס, יבין הציבור בישראל עד כמה הוא באמת צריך את שינוי" (ראש שינוי רון לוונטל, מעריב).

"בתום נאום הניצחון של אהוד אולמרט... צץ מאי שם זר פרחים גדול והוגש... לעליזה אולמרט... עליזה מיהרה להניחו על השולחן שלידה, כי לא ידעה מה עושים בו" (בני ציפר מסביר שפרחים זה לא נקודות של אל-על, הארץ).

"איתה הכל נעשה אפשרי, נכון ובהישג יד" (אולמרט מודה לרעייתו, אבל חושב על טלנסקי).

"היינו רוצים לדעת מי אתה, מר אולמרט" (אדם ברוך ז"ל מבקש, משטרת ישראל נענית לבקשה, מעריב).

"אמא שלי ריגשה אותי. היא צלצלה בלילה אתמול ואמרה: 'תדע לאן אתה הולך ותזכור לאן אתה צריך לחזור'" (מי כמו אמא יודעת על הרגלי הבילוי של הח"כ הטרי יורם מרציאנו, מעריב).

"אפשרות יוצאת דופן: נשיא המדינה משה קצב יחזור לפוליטיקה בסיום כהונתו בשנת 2007, ויתמודד על ראשות התנועה. חברי מרכז ליכוד אמרו למעריב כי קצב יכול להעניק לליכוד את 'התנופה ובעיקר את ההילה שאבדה לו'" (הילה? לא קראו לה א'? מעריב).

יודע את מקומי

שלום לכם.

בדיוק שנה לא דיברנו. אנחנו לא מאלה ששומרים על קשר בשלט רחוק, ומן הסתם גם לא אתם. מראש השנה שעבר עד ראש השנה הזה – היינו טרודים איש-איש בעניינו, במשפחתו, בפרנסתו ובהורדת הזבל שלו. ומראש השנה הזה ועד ראש השנה הבא עלינו לטובה – זה יהיה בדיוק אותו הדבר. לא נעים לומר, אבל גם אם אחת ההחלטות לשנה החדשה תהיה שמירת הקשר אתכם, קשה לי להאמין כי נעמוד בכך. בינינו, אני בספק אם אצליח לקיים את ההחלטה לחזק בורג רופף בחדר האמבטיה.

אז מה נותר לנו מלבד השיחה החד-שנתית ערב ראש השנה? איחולי שנה טובה וכל זה? לא הרבה. ובכן, אני מתנצל מראש, אבל אני לא מתכוון להתקשר. אם תתקשרו אתם, בוודאי אענה – ואם לא אני, אז היורש – אבל אעדיף לדחות את השיחה הבאה בינינו לזמן בלתי ידוע.

אל תקחו את זה אישית – אני אוהב אתכם ורוצה מאוד שנדבר מתישהו, אבל לא עכשיו. זה לא אתם, זה אני. אני לא מסוגל לעבור שוב את שיחת ה"מה חדש", שבה אצטרך לפרט את כל הקורות אותי במהלך השנה האחרונה, זאת שחלפה מאז השיחה האחרונה שלנו. זה יביך ואפילו ייסר אותי, ובוודאי לא ישפיע לחיוב על האווירה בשיחה. כי, איך לומר זאת מבלי להחמיר עם עצמי יותר מדי – לא קרה לי כלום השנה.

בדיוק, חברים יקרים. אין לי מה לחדש לכם בתקופה זו של חיי. אתם יכולים לקחת את הטקסטים מהשנה שעברה, והם יהיו נכונים גם היום: אותה משפחה, אותה דירה, אותה עבודה, אותו אוברדראפט, אותה התמרמרות בלתי ממוקדת על החיים, אותה דריכה במקום בחיפוש אחר תכלית הקיום. כן, וגם אותן בדיחות איומות. לא אוכל לתרום לשיחה אתכם שום דבר חדש, וממילא הכול כתוב כאן בעיתון. אין אפילו צורך שתתקשרו לאחל שנה טובה, כשעדיין לא הוגשמה הברכה שלכם מהשנה הקודמת.

לא, זה לא הזמן מצדי להתקשר, וכולי תקווה שאני לא ממוטט בכך את כל מערך הטלפונים של בזק. בכל מקרה, חבריי היקרים, שתהיה לכם שנה טובה. ותשמרו פה ושם על קשר, הא?