גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אליקים העצני - דעות

הליכוד של נתניהו מתחיל היראות כמו קדימה ב' ● התגשמותה של הנבואה בפרשת השבוע על שיממת הארץ בעיני מרק טוויין והפילוסוף וולטייר.
05/10/08, 14:14
התקווה הימנית הקטנה

מגשימי חזון וולטייר

שני טקסטים, זה ליד זה:

הראשון מתוך פרשת 'ניצבים' (דברים, כג'-כא',כב') - "ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה, אשר חילה ד' בה – גפרית ומלח, שריפה כל ארצה, לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב..."

השני מתוך ספרו של הסופר האמריקני סמיואל קלמנס, הידוע כמרק טוויין, "תמימים בחוץ לארץ" – "Innocents Abroad", רשמי מסע בארץ ישראל בשנת 1867 - "...ארץ עזובה שאדמתה עשירה למדי, אך כולה עשבים שוטים. מרחב דומם, אבל. בכל הדרך לא ראינו אפילו פעם אחת ייצור אנושי. בשום מקום כמעט ולא מצאנו עץ או שיח..."

אנחנו מתפעמים, בצדק, מהתגשמות חזון קיבוץ הגלויות ושבות ישראל לארצו, אך מדהימה לא פחות העדות הזאת של "נכרי אשר בא מארץ רחוקה", כה רחוקה כמו שאמריקה רחוקה מא"י, המתעדת ב"דור אחרון", אחרי 3200 שנה, את התגשמות הנבואה הנוראה של הפיכת הארץ לשממה.

הסופר והפילוסוף הצרפתי פרנסוא-מרי ארואה, הידוע  כוולטייר (1694-1778), איש 'עידן הנאורות', מבשר המהפכה הצרפתית, שנא שנאה עזה את הדת הקתולית ובעצם כל דת, וגם השתלח ביהדות, ביהודים ובתנ"ך.

גם לידי וולטייר נתגלגל תיאור-מסע בא"י  של נוסע אירופי והוא תמצת את רשמיו כ-"מקום חסר תקווה, שממה דיכאונית". וולטייר התמוגג מן התיאור הזה, כי ראה בו עוד הוכחה שהתנ"ך, המרומם את ארץ ישראל כארץ ההבטחה וכארץ קדושה, בסך הכול אינו אלא בדיה, חלילה. מי יגלה עפר מעיניו ויקרא באוזניו את הכתוב בפרשת ניצבים, לפיו - אדרבה, גם שיממת הארץ נחזתה בנבואה, כמו גלות היהודים וכמו שובם לארץ אבותיהם להפריח את השממה הזאת...

ליד הפלא הזה, ליד התופעה חובקת העולם, החד-פעמית והבלתי נתפשת  הזאת – בלתי נתפשת בהיגיון ועפ"י כל תקדים היסטורי - ליד מהלך ענקי כזה, "חבל על הזמן": אין סיכוי לניסיונות האומללים שעושות נמושות יהודיות  עלובות, אף שהן יושבות על כיסאות רמים – להפוך את הבטחות הנחמה בתנ"ך, את הנבואות הכי נשגבות שידע המין האנושי, לדברי הבל שהתבדו ולבשר לוולטייר בקברו, שבסוף – הוא בכל זאת צדק:  היהודים מגרשים את עצמם, מחזירים לארץ את  "השממה הדיכאונית"!

* * *

היה ימין?   

כפי שפורסם, מצרף בנימין נתניהו לליכוד אישים בולטים מן השמאל הישראלי כמו דן מרידור, עוזי דיין ואסף חפץ. ב'מקור ראשון' הציגה פזית רבינא לחפץ שאלה: אתה במקור איש מפלגת העבודה, איך אתה רואה את עצמך מתאים לליכוד?
תשובה: בחיי היומיום, במדיניות הריאלית, ההבדלים בין המפלגות הם מזעריים... אני מה שאני. אינני מסתיר דבר...
שאלה: בכל מקרה, כחבר בממשלה שהליכוד בראשה תצטרך להצביע על עניינים גורליים כמו מלחמה ושלום.

תשובה: זה פשוט מאוד... עליך להבין שהיום ההבדלים בין המפלגות אינם יותר מאשר ניואנסים לגבי גובה המחירים והדרישות.. משיחותי עם נתניהו אני חש שהוא מחפש דרך אל המרכז, היכן שנמצאים רוב הקולות".

אסף חפץ יודע על מה הוא מדבר. ניתן לשמוע זאת ישירות 'מפי הסוס', נתניהו ב-ynet  (3.2.06): "שום אדם שפוי, ואני בהחלט רואה את עצמי כאדם שפוי, לא יחזור לשלוט בערים ובריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית. ההפרדה הזאת תקוים גם תחת ממשלת הליכוד, אבל אין שום סיבה שניתן להם את בקעת הירדן ומדבר יהודה, הריקים כמעט לחלוטין מפלסטינים".
 
עם המפה הזאת של נתניהו אסף חפץ יכול להרגיש בליכוד 'כמו בבית'. ואם מרכז הליכוד ומצביעיו לא יגישו לנתניהו אולטימאטום לרדת מהמסלול האופורטוניסטי המסוכן שעלה עליו, 'לכבוש את המרכז' במחיר אובדן א"י והפסד קולות נאמניה - ההיסטוריה של הליכוד נדונה לחזור על עצמה: נתניהו יככב כשרון ב', נגדו יקומו 'מורדים ב'', ולאחר שיפרשו תישאר מן הליכוד 'קדימה ב''. או אז - העבודה, קדימה א' וקדימה ב' יוכלו להתאחד כי ההבדלים ביניהם, כדברי אסף חפץ, יהיו מיקרוסקופיים, אם בכלל.

ואלולא הקטע הדתי, גם ש"ס היתה יכולה להצטרף למניינם.

לפני מספר שנים ציטט מנחם רהט ב'מעריב' את יו"ר ש"ס, אלי ישי, מתראיין לג'רוזלם פוסט בהאי לישנא: "שמירת כל ההתנחלויות ביהודה ושומרון איננה עניין מציאותי. רוב המתנחלים מבינים שאנו מחויבים לעשות ויתורים. לפני 20 שנה היה רלוונטי לדבר על המשך היותן של כל ההתנחלויות בשליטתנו. היום זה ישן".

על כך העיר רהט, שבש"ס מסבירים כי המפלגה מעולם לא הסתירה שהיא בעד ויתורים טריטוריאליים במסגרת הסכם, "ויתורים כואבים".

למקרא הדברים האלה קל להבין, מדוע מתעקשת ש"ס מול ציפורה לבני רק על ירושלים. אלא שמי שמשאיר את ירושלים – "כסוכה בכרם, כמלונה במקשה, כעיר נצורה" עם פלשתין סביב לה, סופו שגם עליה יתפשר.

ולמרות כל אלה, אין סיבה לפסימיות. אוהבי ארץ ישראל ונאמניה בכל עם ישראל, ובמיוחד בתוך הליכוד ובתוך ש"ס, מרובים מן הסתגלנים, הפרגמטיסטים והאופורטוניסטים למיניהם, והם ינצחו.

אך זאת בתנאי שלא ישלו את עצמם שוב ולא יתנו למאחזי עיניים לעמעם את ראייתם החדה והברורה את המציאות בצמרת - אכזרית, עגומה ומאכזבת ככל שתהיה, ויסיקו את המסקנות המתבקשות.       

* * *  

אור לגויים

לפני 5 שנים פרסם ראש ה-C.I.A. לשעבר, ג'יימס וולסי, מאמר כמתנת ראש השנה ליהודים.

הנה כמה קטעים, נחמה פורתה מכל צרותינו: " כשהאנטישמיות צומחת באירופה.. במזרח התיכון ושלא לדבר על השמאל בארה"ב.. היום הראשון לראש השנה הוא זמן טוב שבו ידידינו היהודים ימצאו שימוש למעט סולידאריות. לא רק שתי הדתות האחרות של בני אברהם, הנצרות והאסלאם, חבות חוב מהותי ליהדות, אלא העולם כולו. לפני שלושה או ארבעה אלפים שנים קרה משהו בתוך שבט של פליטים שברחו מן הדיכוי המצרי, והמשהו הזה הביא לעולם את הרעיון שהחוק אינו גחמה של המושלים, אלא מקורו הוא למעלה מהם.

"...שני נשיאים בארה"ב, ריצ'רד ניקסון וביל קלינטון, סבלו קשות ונתבעו לתת דין וחשבון - די בדומה לדרך שבה אליהו השפיל את אחאב על הרשותו למלכה איזבל להעליל על נבות, להוציאו להורג ולגנוב את כרמו, וגם בדומה לדרך שבה נתן הנביא התעמת עם דוד על לקיחת בת שבע ושליחת בעלה, אוריה, לחזית לקראת מוות בטוח.

"הייתי בבתי-כנסת, בעיקר בחגיגות בר-ובת-מצווה של ידידים. כשתהיו שם בפעם הבאה, שימו לבכם שמה שמעריצים שם – זוהי התורה, זה החוק עצמו. בשלב מסוים נושאים אותה בתוך הקהל סביב סביב באהבה, כמו שמברכים ידיד משכבר. אני משוכנע שההערצה הזאת, ההעמדה הזאת של החוק מעל לכל מושל, היא מוקד האנטישמיות.  כמעט תמיד היו יהודים המטרה הראשונה של הרודנים, מפני שבאמונותיהם ובהלכות דתם... הם מכריזים בקול צלול שהחוק הוא מעל לשררה...

זו מציאות היסטורית, שכשהאנטישמיות מרימה ראש, אנחנו האחרים.. נהיה המטרה הבאה.

לכולנו – ראש שנה שמח!"