גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

למי אכפת מכשרות איכותית? - שופטים ושוטרים

כבר לפני 16 שנה הצביע מבקר המדינה על ניגוד אינטרסים בו לכודים משגיחי הכשרות, ששכרם משולם בידי העסקים המושגחים על ידם, ועל היעדר קריטריונים אחידים בתחום ההשגחה.
12/10/08, 13:15
יאיר שפירא

כמה זמן דרוש למוסדות השלטון, המשפט והביקורת במדינת ישראל להביא דבר אל תיקונו? הדבר תלוי כמובן במאזן שבין עוצמת הלחץ הציבורי לתיקון המצב, כוחם של אינטרסנטים המעוניינים לשמר את המצב הקיים, והעצלות הביורוקרטית של אנשי השירות הציבורי.  מאזן שכזה מלמד כי כוחם של צרכני האוכל הכשר של הרבנות הראשית אינו רב. כבר שנים שהכל מתריעים כי גוף הכשרות הממלכתי לוקה במספר כשלים מהותיים, כאלו שהפכו את השגחתו לבעייתית ואת יצרני המזון והצרכנים לבני ערובה של גופי כשרות פרטיים, שכוחם הולך ועולה.

הביקורת החלה לצוץ לפני 17 שנה, בדו"ח מיוחד שחיבר מבקר המדינה על מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. שנה לאחר מכן הוציא המבקר דו"ח נוסף ומפורט ובו כיכבו משגיחי הכשרות, בעיקר בכל הקשור להיעדר קריטריונים לבחירתם, להדרכתם המקצועית, למעמדם ולאופן העסקתם. מסקנת הדו"ח היתה כי סדרי מתן תעודות הכשרות והפעלת הפיקוח אינם תקינים, וכי רובם הגדול של משגיחי הכשרות נמצאים במצב של ניגוד עניינים, בהיותם כפופים בעת ובעונה אחת למועצה הדתית וגם לבעל העסק. דו"ח המבקר קבע כי יש צורך בארגון מחדש של מערך הכשרות.

לפני 15 שנים הגישה ועדה ציבורית בראשותו של שר המשפטים לשעבר, חיים צדוק ז"ל, מסקנות בעניין תפקוד המועצות הדתיות. בין השאר פירטה הוועדה בהרחבה את המלצותיה בנושא הכשרות, והתריעה על הליקויים שכבר נזכרו בדו"ח מבקר המדינה, כמו גם על חוסר האחידות בנוהלי הכשרות, היקף ההשגחה, הקריטריונים לבחירת המשגיחים והפיקוח עליהם. ועדת צדוק המליצה לאמץ נהלי כשרות אחידים, להקים מכללה ארצית להכשרת משגיחים, ולהקים ליד כל מועצה דתית תאגיד שיעסיק את משגיחי הכשרות על בסיס כלכלי של משק סגור, תוך מתן תנאי עבודה סוציאליים נאותים למשגיחים.

לפני 11 שנה שוב נדרש מבקר המדינה לנושא הכשרות, תוך אזכור הנאמר בדוחו"ת הקודמים וציון עובדת אי ישום ההמלצות שניתנו בהם. הוזכר שם גם דו"ח ועדת צדוק ומסקנותיה הנשכחות. המבקר התריע שאי הסדרת העסקת המשגיחים היא "קרקע פוריה למעשי שחיתות".

לפני שבע שנים שוב הוקמה ועדה. הפעם היתה זו הממשלה שהחליטה כי צוות בין משרדי יכין הצעה לתוכנית מפורטת למניעת ניגוד העניינים בין המשגיח והמושגח, ולאיתור פתרונות לבעיית הפיקוח. המסקנות הוגשו בזריזות, ובעקבותיהן הכינה הרבנות הראשית הצעת מכרז, על-פיה יבחרו המועצות הדתיות חברות כוח-אדם שיעסיקו את המשגיחים. הצעת המכרז הועברה למשרד המשפטים, לבדיקתה ולבחינת המשמעויות הנובעות מיישומה, ומאז לא נודעו עקבותיה.

5 שנות סחבת משפטית

לפני חמש שנים הגישו עו"ד מרדכי אייזנברג  ועו"ד מרדכי ציבין עתירה לבג"ץ, ובה דרשו כי מועצת הרבנות הראשית תסדיר את העסקתם של משגיחי הכשרות שלא אצל בעלי העסקים המושגחים, וכן תקבע קריטריונים לבחירת משגיחי כשרות והכשרתם. לקראת הדיון בבג"ץ מיהר משרד ראש הממשלה למנות צוות היגוי שהמליץ ליישם את המלצות הצוות הבין משרדי, ולקיים מכרז לחברות כוח אדם שיעסיקו את המשגיחים.

בג"ץ לא הוציא צו על תנאי, אך ביקש מהמדינה להגיב על העתירה בתוך 60 יום. בעבור 60 הימים הצהירה המדינה כי טיוטת המכרז שוב הועברה לעיון במשרד המשפטים, ודרושים לה שישה חודשים לקביעת נהלים בנושא. שישה חודשים עברו, אפילו שבעה, והמדינה הודיעה כי הקימה ועדה חדשה לבחינת הנושא, וקיבלה דחייה של 140 יום נוספים. הוועדה, בראשותו של עו"ד אמנון דה הרטוך, ישבה על המדוכה. חלפו מאה וארבעים יום ובג"ץ התבקש להעניק עוד חודשיים להשלמת הדו"ח, ועוד שלושה חודשים להעברת הדו"ח לרבנות הראשית. שנה וחודשיים מיום הקמתה אכן פרסמה הוועדה דו"ח מקיף, והמליצה לקבל את המלצת צוות ההיגוי שהמליץ לקבל את מסקנות הוועדה הבין משרדית.

המדינה מיהרה לצרף המלצה למעשה, והקימה עוד ועד לדיון ביישום מסקנות ועדת דה הרטוך. העותרים ובג"ץ המתינו בסבלנות אחד עשר חודש לסיום דיוני הוועדה, שבסופם הודיעה המדינה כי הוחלט לגבש תיקוני חקיקה. עוד שלושה חודשים עברו, והמדינה ביקשה מבג"ץ עוד ארבעה חודשים לבחון חלופה נוספת. החלופה נבחנה, והוחלט לחזור לרעיון המקורי של ועדת דה הרטוך ולאמץ את המלצת צוות ההיגוי ליישום תוכניתה של הוועדה הבין משרדית. השופטים רק התבקשו לתת ארכה של שישים יום, בהם הנחה השר לסיים את המכרז. השופטים העניקו מאה ימים, שבסופם התבקשו לתת ארכה נוספת. הארכה הסתיימה לה בדיון שנערך לפני שבועיים, שבסופו הוציאו השופטים צו על תנאי המאפשר למדינה לתקן את המעוות, או להגיש לבית המשפט תגובה בתוך ששים יום.

כפרות כחוק וכהלכה

כמדי שנה, כחלק מההכנות ליום הכיפורים, יוצאים ארגוני בעלי החיים לקמפיין נגד מנהג הכפרות. ארגון ארגון ומנהגו. כמדי שנה בשנה יעלו אנשי 'תנו לחיות לחיות' אל הרב עובדיה יוסף ויבקשו את התערבותו. כמדי ערב יום כיפור, מתנדבי 'אנונימוס' יחלקו כרוזים ובהם יבקשו להמיר את התרנגולות בשטרות כסף של פדיון כפרות. נושאת בשורת החידוש השנה היא מפלגה מקומית תל-אביבית, שהחליטה לצייד את פעיליה במצלמות שיתעדו את עושי הכפרות, ולהגיש תלונה מרוכזת ומתועדת למשטרת ישראל על התעללות בבעלי חיים. נזכיר כי לפני חצי שנה יצאו ארגונים דומים חפויי ראש מאת שופטת בית משפט השלום בירושלים, חגית מק כהן, לאחר שבקשו למנוע הדגמת הקרבת קורבן פסח במסגרת יום עיון שארגן מכון המקדש. השופטת מחתה על היטפלות הארגונים לטקסים יהודיים דווקא, ותמהה מדוע אין קולם נשמע כאשר כבשים נשחטים אצל השומרונים לקראת הפסח שלהם, או אצל המוסלמים בחג הקורבן.

למרות שככל הנראה מסובבי התרנגולות לא יזומנו לחקירה במשטרת תל אביב, טוב להעיר בעניין מספר הערות. ראשית, צער בעלי חיים אסור בידי חוקי אדם ובידי חוקי שמים, לכן טוב להקפיד לרכוש תרנגולות מסוחרים וארגונים המקפידים להחזיקם בתנאים שאינם גובלים בהתעללות. בירושלים מארגנת העירייה מספר מוקדים מפוקחים לעריכת הכפרות, בהם יכולים המוני בית ישראל לדעת כי גם תנאי החזקת בעלי החיים מבוקרת וגם הקריטריונים הסניטריים לבריאות האדם נשמרים.

שנית, שחיטה שלא בבית מטבחיים מוסדר היא עבירה פלילית, וגם סיכון בריאותי של ממש. לפני שנה הורשע שוחט מאזור מודיעין בבית משפט השלום בפתח תקווה, לאחר ששחט תרנגולי כפרות במקום שאינו מוסדר וללא פיקוח וטרינרי. הדרך הישרה היא לקיים את מנהג הכפרות ימים ספורים לפני יום הכיפורים, במקומות בהם מוסעים העופות לשחיטה מסודרת מאוחר יותר.