חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

נשארים על הגדר - בגליון השבוע

מה עושה הציבור הדתי-לאומי בירושלים, אשר נדרש להכריע בין שני מועמדים לראשות העיר שאיש מהם אינו אומר בכל שבת תפילה לשלום המדינה?
30/10/08, 13:58
עפרה לקס

בשבועות האחרונים קיימה ציפי לבני מחול חיזור עקשני אחרי המפלגות החרדיות. היא הציעה לש"ס וליהדות התורה פרחים, אך החרדים דחו אותה. היא הגישה גם בקבוק יין, אך הם התעקשו על מחווה משמעותית יותר. החבל שנמתח באיטיות נקרע לבסוף, וכל המשתתפים נפלו ארצה בקול תרועה.


בכיר באיחוד הלאומי: "ברקת אומר שהוא יקים שכונה יהודית בענתא, ואני מאמין לו שהוא רוצה. אבל כשאני מקשיב לו ועוצם את העיניים אני שומע את אולמרט, ואני לא יודע אם ביום פקודה הוא יעמוד בלחצים" ציטוט: מנחם לנדאו, מועמד דתי-לאומי ברשימת ברקת: "פרוש לא ימנע את חלוקת ירושלים יותר מברקת. זו החלטה ממשלתית ולא עירונית. מנגד, ראש עירייה חרדי מפחיד אותי. הוא יכול לבוא עם המון רצון טוב, אבל אין לו מילה מול הרבנים שלו"
לנציגי הכיפה הסרוגה שבכנסת נותר רק לעקוב אחרי המתרחש ולקנא. איש לא הפנה אליהם אפילו מבט אחד. "אח, לו היינו אלי ישי" כמעט אפשר לשמוע אותם אומרים. והנה, במיקרוקוסמוס של הבחירות לראשות עיריית ירושלים זה כמעט קרה. הרשימה המשותפת של המפד"ל והאיחוד הלאומי מחוזרת מצידם של שני הנציגים המובילים. כל שנותר לה הוא להכריז בקול שהיא תומכת באחד מהם, ולזכות בתואר המפוקפק ציבורית אך המשתלם פוליטית של 'לשון מאזניים'.

'נו?' דוחקת השדכנית ומבקשת מהעלמה להחליט, אבל הרשימה  המאוחדת (תופעה בפני עצמה) איננה מתכוונת לרדת, לעת עתה, ממקומה הנוח על הגדר. היא מקפידה להשאיר רגל פה רגל שם, וגם תמיד להיות בעניינים, כמאמר המשורר. האם תחליט הרשימה להחליט? וכשהיא תעשה זאת, האם לא יהיה מאוחר מידי? שבועיים נותרו עד הבחירות ובשעון החול החלק התחתון מתחיל להתמלא.

מתמקדים במועצת העיר

איך התחושה להיות מחוזר? השאלה מופנית לדוד הדרי, חבר מועצת העיר וראש סיעת המפד"ל-איחוד לאומי בעיר. "התחושה טובה", הוא מודה, "הציבור הדתי-לאומי יקבע מי יהיה ראש העיר והוא גם לשון מאזניים". אבל נציגי הרשימה אינם נחים על זרי הדפנה. הם מנצלים כל הזדמנות, כולל הכתבה הזו, כדי לקרוא לתומכיהם לצאת מן הבתים ולהשפיע. "המצביעים שלנו יקבעו איך תיראה העיר, וזה בעצם המוקד של הפעילות שלנו היום".  
 
חבר הכנסת זבולון אורלב, יו"ר המפד"ל וירושלמי בזכות עצמו, אומר גם הוא שהשאלה במי תתמוך הרשימה הציונית-דתית היא שולית. "המפד"ל מתמודדת על מקומות למועצת העיר, והשאלה היא באיזו מידה העמדה שננקוט תעזור לנו יותר בהתמודדות".

שני המתמודדים המובילים על ראשות עיריית ירושלים הם ניר ברקת ומאיר פרוש. בעיני המצביע הדתי-לאומי, על ברקת, איש שינוי שעבר לליכוד, לקדימה וחזר לליכוד, מוטלת חובת ההוכחה שהוא איש של ירושלים המאוחדת, אדם חובב דת ושיש לו יכולת ניהולית בתחום הציבורי. על פרוש, בן לשושלת פוליטיקאים שמאחוריו שנות ניסיון רבות, מוטלת חובת ההוכחה שערכי הציונות חשובים לו, שהוא עצמאי בדעותיו, שהוא מתכוון לתת את הדעת על סוגיות כלליות כגון תעסוקה, דיור ותרבות, ושיש לו מבט ציבורי שחורג מגבולות האינטרס החרדי הצר. 

דוד הדרי, המועמדים מציעים לכם דברים קונקרטיים?

"גם ברקת וגם פרוש היו איתי במגעים ושניהם הבטיחו כל מיני דברים. אנחנו החלטנו לא לנקוט עמדה ציבורית כי חשוב לנו לתת פוקוס על הרשימה שלנו".

ברקע נמצא החשש שהציבור, שאינו מורגל בהכנסת שני פתקים לקלפי, יתבלבל. ניר ברקת גם ככה נוגס ברשימת המפד"ל. קריאה לתמיכה בו או במתחרהו עלולה לגרום לכך שהבוחרים יבחרו גם ברשימה שלו. אבל זהו רק חשש אחד מתוך כמה.

יש משהו שאחד המועמדים יבטיח וזה יכניס אתכם לכיס שלו?

"אינני רוצה להיכנס לפרטים כאלה. המועמדים יודעים את עמדותינו. הערכים החשובים לנו הם רבנות ציונית, חינוך דתי, תנועות הנוער ושמירה על ירושלים".

איזה ערך אלקטוראלי יש לקריאה שלכם לתמוך בצד זה או אחר?

"כמובן שכוחנו נופל מזה של הרבנים, אבל אנחנו בהחלט יודעים שיש 40-50 אחוזים מהציבור שעוד לא החליטו. הם רואים אותנו בכל מיני הזדמנויות, בחוגי בית, בכנסים, והם שואלים אותנו מה עליהם לעשות".

משיחה עם גורם פוליטי בכיר במפלגה, נראה כי בהתלבטות המפד"לית לא מוטלים על כפות המאזניים שני המועמדים, אלא בכף אחת מונחת התמיכה בברקת ובשנייה אי נקיטת עמדה. לפי מה שמראים הסקרים לא יהיה סיבוב שני בירושלים, ובי"ג במרחשוון ייטול ניר ברקת את כס השלטון. אבל ההתלבטות היא לא רק בגלל הרצון להמר על הסוס הנכון, אלא משיקולים של טובת המגזר. "אצל ברקת נהיה ראשונים", אמר השבוע הגורם הפוליטי הבכיר, "אצל פרוש אחרי האחרונים". בנוסף, סקרים שערכה המפד"ל מורים שכ-75 אחוזים מן הציבור הציוני-דתי מתכוון להצביע לברקת, ורק רבע יצביע לפרוש. החשש הוא שאם המפד"ל תתייצב בקול רעש גדול לצד אחד המועמדים, כלומר תצטרף לעגלה המנצחת של ברקת, היא תיענש על ידי 25 האחוזים של הציונות הדתית התומכים בפרוש. בחשבון פשוט (למפד"ל, כאמור, יש ארבעה מנדטים במועצת העיר) מדובר על איבוד מנדט. נראה שהמפד"ל מעדיפה מנדט נוסף לאורך קדנציה שלימה מאשר לעטות את גלימת 'המכריעים את הכף' שהיא רגעית ביותר.

העמדה של אריה קינג מעט שונה מזו של אנשי המפד"ל. קודם כל, קינג לא אוהב שמחזרים אחריו. "הייתי מעדיף שאנחנו נהיה מועמדים לראשות העיר ואנחנו נצטרך לחזר", הוא אומר ומבטיח שבבחירות הבאות כך יהיה. לגזור ולשמור.
קינג חולק על הדרי וחושב שלקריאה של הרשימה לתמוך במועמד זה או אחר "יש משקל אדיר. כי אם מצרפים עוד אישיות ציבורית ועוד רב ואחר כך מפלגה, הטפטוף הזה יוצר שטף ואז נוצרת תנועה של אנשים לכיוון מסוים".

איש מאנשי המפד"ל-איחוד לאומי אינו אומר מפורשות במי הוא תומך, אבל נראה שהסיבה המרכזית ביותר לאי תמיכה פומבית בברקת או בפרוש נעוצה פשוט בחוסר ההסכמה של מרכיבי הרשימה. בעוד שנראה שרוח המפד"ליניקים נוטה לברקת, גורם בכיר באיחוד הלאומי אומר שמפלגתו דווקא בעד פרוש: "ברקת אומר שהוא יקים שכונה יהודית בענתא, ואני מאמין לו שהוא רוצה. אבל כשאני מקשיב לו ועוצם את העיניים אני שומע את אולמרט, ואני לא יודע אם ביום פקודה הוא יעמוד בלחצים. הוא היה חבר בעבר ב'קדימה' וב'שינוי' ולא כדאי שניטעה גם הפעם: בחרנו בשרון שהביא את הגירוש, בחרנו באולמרט שהעלה את ירושלים למשא ומתן, לא כדאי לטעות שוב. לראש עיריית ירושלים יש הרבה משקל בזמן כזה שהעיר בסכנה".

ברקת בסקרים, פורוש בישיבות

בבחירות לכנסת בשנת תשנ"ט, בהן זכתה ש"ס ב-17 מנדטים, הזדמן לנו להצביע בקלפי ש"סניקית בבני ברק. מהי קלפי ש"סניקית? מדבקות של הרשימה הן אלו שבאמצעותן תלו את האזהרה על תעמולת בחירות בתוך הקלפי. דיוקנו של הרב עובדיה האיר בכל מקום וכך תמונתו של אריה דרעי. בזה אחר זה נכנסו קשישים להצביע ולידם מלווה שידע איזה פתק צריך לשים. המצביע הראשון היה על כסא גלגלים, השני על מיטה (עד היום לא ברור אם הוא היה בהכרה) וכך הלאה.

אחת הקשישות שפעולת ההצבעה התישה אותה, התיישבה לנוח על אחד הספסלים כשיצאה מהקלפי ואמרה: "היה צריך לשים מ"ם, חי"ת למ"ד- נכון?" "לא!!!" הזדעקו האחראים מטעם המפלגה שהיו שם כדי לבדוק שהמכונה עובדת. בחיוך הזעיר שהופיע על פניה של הקשישה לא היה אפשר לטעות.

הציבור הציוני- דתי הוא הרבה פחות צייתן מהציבור החרדי, וחוץ מהמצביע, איש אינו יודע מה הוא באמת החליט מאחורי הפרגוד. אבל הלך-רוחות כלשהוא בכל זאת קיים. 

אנשי ברקת, כאמור, מנופפים בסקרים לפיהם הרוב המוחלט של חובשי הכיפות הסרוגות איתם. אנשי פרוש טוענים בלהט ש-80 אחוזים יצביעו פרוש. "מי ששכח מה שווים הסקרים, שיסתכל מה קרה עם לבני ומופז רק לפני שבועיים", הם אומרים. בינתיים, במטה פרוש מגייסים מנהיגי בעלי דעה מכל הזוויות האפשריות כדי להטות את הכף. הרבנים דב ליאור ואליקים לבנון כבר הביעו את תמיכתם בפרוש, ואנשי המטה אומרים ששמות רבנים דתיים-לאומיים נוספים התומכים במועמד החרדי עומדים להיחשף בימים הקרובים. במטהו של פרוש מחפשים אנשי מפתח משפיעים גם בתחום הפוליטי, וכך הגיעו גם אל ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה וראש מועצת קרית ארבע צבי קצובר, אשר מכתבם יתפרסם בירושלים החל מהשבוע הבא תחת הכותרת "לא טועים פעמיים". הם קוראים לבחור בפרוש בגלל אי הצטרפותו לממשלת הגירוש למרות הפיתוי למעמד רם בה, ולא להצביע לברקת בגלל שחבר ל'קדימה' לאחר הגירוש.

אנשיו של ברקת מנסים לא לפגר אחרי פרוש בהיתלות באילנות גבוהים. ברקת מקורב מאוד לרב שמואל זעפרני, עוזרו של הרב מרדכי אליהו, ובמטה ברקת מנסים להביא את שמם של שני הרבנים כתומכים. אלא שמבית הרב אליהו יצאה קריאה למועמדים לא לערב במערכת הבחירות את הרב, המאושפז כבר חצי שנה במצב קשה. רבנים אחרים מוכנים באופן אישי לומר שהם תומכים בברקת, אך אינם מוכנים להוציא תמיכתם בפומבי, אם מנימוקים לפיהם "כדאי שרבנים לא ייכנסו לפוליטיקה" או בגלל חשש להסתבך עם צאן מרעיתם או עם אחרים.

הרב שלמה אבינר נדרש לסוגיה על ידי רדיו 'קול חי'. בראיון עם מרדכי לביא היתה לו אמירה שמי שיתפוס אותה כפסקנית לא יפריז: "מאיר פרוש והציבור החרדי לא סופרים את הציבור הציוני-דתי", כך אמר בשידור, "הם לא מעוניינים בו, לא מעריכים אותו ולא חושבים שיש לו חשיבות". באותו שידור אמר הרב אבינר כי הציבור הציוני דתי מעדיף את ברקת משום שהוא מציע להם שותפות אמיתית, תפקידים בכירים בעירייה ומינוי רבנים ציוניים דתיים לעיר. יש המנתחים את האמירה הזו של הרב אבינר ככזו הרוצה ללחוץ על פרוש ולמקסם רווחים עבור הציבור הציוני דתי. את הטענה הזו מאששת אמירה אחרת של הרב אבינר באותו ראיון ולפיה אם רוצים לפתור את הבעיה – פרוש צריך לתת לציבור הדתי לאומי את אותם הדברים שמציע ברקת. אמנם כן, אנשי מטהו של פרוש מנופפים במכתב הבהרה של הרב אבינר, אבל מה שנאמר כבר נאמר, אפילו אם לא בדיוק לכך היתה הכוונה, והמשפטים שלו מצוטטים בפי פעילי המטות ומוטים לכאן או לכאן, לפי זהות הדובר.

אם מנסים לנבא התנהגות של תתי-מגזרים בתוך המיגזר הירושלמי, ניתן לחלקו באופן גס ביותר לציבור התורני-ישיבתי לעומת הציבור הדתי-לאומי הסטנדרטי. הקבוצה הראשונה נוטה יותר לפרוש, השנייה לברקת.

תלמידי זרם 'הר המור', למשל, מספרים כי מנהיגם הרוחני הרב צבי טאו יתמוך בפרוש, ובעקבותיו יילכו התלמידים. זו הנטייה גם בישיבת מרכז הרב: "עמדת הישיבה", אמר לנו גורם בכיר בה, "היא להצביע כפי שהורו לנו רבותינו מקדמת דנא" - כלומר הצבעה למועמד הדתי, הווה אומר פרוש.

מטרופולין או שטעטעל?

מנחם לנדאו, חבר מפלגת אח"י של אפי איתם ואיש שב"כ בכיר בדימוס, נמצא במקום השמיני (והלא ממש ריאלי) ברשימתו של ניר ברקת, ומרכז את מטה יום הבחירות שלו ללא תמורה. במערכת הבחירות הקודמת הוא ריכז את מטה הבחירות של המפד"ל, אך התאכזב קשות מתפקודה של הסיעה בחמש השנים האחרונות. שתי בנות ירושלמיות יש לו ללנדאו, האחת מתגוררת ב'הר חומה' והשנייה ב'גבעת משואה', והן סובלות מתת תשתיות בתחום הדתי: "לא קידמו את השכונות האלה בכלום. אפילו בית כנסת אין להן", הוא אומר וממשיך לספר על מבנים שהיו מיועדים לציונות הדתית ונקטפו על ידי חרדים, בהם מבנים של תנועות נוער, בתי כנסת ועוד. "הכול הולך לחרדים. אני לא נגדם וגם ברקת לא, אבל גם אחרים צריכים לקבל". הפעם הצטרף לנדאו לברקת. לפי דבריו, המפד"ל כמעט חתמה הסכם של שיתוף פעולה עם ברקת, אך התמהמהה. "הוא התחייב להם שלא יכניס דתיים לרשימה כדי לא לפגוע בהם, אך כמה שעות לפני הגשת הרשימות, כשהוא ראה שהם לא חותמים, הוא ביקש ממני להיכנס לרשימה והסכמתי".  

מרצ תומכים בברקת וגם אנשי עבודה וליכוד. איך הוא יכול למצוא חן בעיני כולם? הרי בסוף צריך לבחור באידיאולוגיה מסוימת אחת.

"אפשר. ברקת הוא לא שמאלני, כל חייו הוא היה איש ליכוד. הוא הלך ל'קדימה' כשכולם עברו, אבל ראה ששגה וחזר משם. בכל מקרה, פרוש לא ימנע את חלוקת ירושלים יותר מברקת. זו החלטה ממשלתית ולא עירונית. מנגד, ראש עירייה חרדי מפחיד אותי. הוא יכול לבוא עם המון רצון טוב אבל אין לו מילה מול הרבנים שלו. אני רוצה שיבוא מישהו עצמאי, שמחליט בעצמו על הצעדים שלו".

פרוש נראה אדם חזק.

"תפסיקי, זו מלחמה בין חצרות. אני רוצה מישהו שיהפוך את העיר למטרופולין ולא לשטעטעל. אני נמצא ליד ברקת ושומר את צעדיו, ונראה לי שבינתיים הוא פועל נכון".

קיימת טענה שלופוליאנסקי אולי היפלה את החרדים לטובה אבל פרוש הוא חרדי אחר.

"אין חרדי אחר. הוא טוען שהוא אוהד של בית"ר, אבל אותי בית"ר לא מעניינת. אני אוהב ספר, אני אוהב קולנוע ותיאטרון, וכמוני חלק גדול מהאוכלוסייה הדתית לאומית. העיר הזאת מתה, והם לוקחים את הכסף אליהם. החרדים נתנו לציונות הדתית קדחת ופרוש ימשיך את זה. ברקת רוצה שותפות אמיתית".

החוליה החלשה שלכם נמצאת בציבור היותר תורני. מה הם אומרים לך כשאתה נפגש איתם?

"הם שואלים איך אפשר להצביע למועמד שאינו שומר שבת. ואני משיב להם, איך אפשר להצביע למועמד שאיננו ציוני? פרוש אולי שירת בצבא, אבל הוא לא עומד בצפירה. מה יהיה על הטקסים הממלכתיים המתקיימים בירושלים?"

אל תסתכלו בזקנקן

מי שגלש בימים האחרונים באתרים דתיים לאומיים לא יכול היה להתעלם מדמותו המאוירת של מאיר פרוש, המזמין את הגולשים ללחוץ עליו. מי שלחץ, שמע נאום של המועמד בו הוא מתחיל את קורות חייו במילים "זמן קצר אחרי שהשתחררתי מצה"ל". פרוש השתחרר מהצבא בדרגת טוראי, מה שלא נשמע כשירות משמעותי במיוחד, אבל המשפט הזה, כמו רבים אחרים בקמפיין שלו, קורצים לציבור הדתי-לאומי והחילוני. את העמוד האינטרנטי שלו מעטרות כמה עשרות דמויות של אנשי 'עמך' התומכות בו. אף אחת מהן אינה חובשת כיפה.

צ'יקו בן זימרה הוא דווקא לא ירושלמי, אבל מנהל את התחום הדתי-לאומי במטהו של פרוש וגם שותף בצוות האסטרטגי. השיחה עם צ'יקו נפתחת בנאום שלו שהיה גורם למועמד עצמו להסמיק. "פנו אלי ממטה ברקת לפני חודשיים, אבל סירבתי כי אני מאמין במאיר" הוא אומר. לדבריו, לפרוש יש ניסיון, קבלות וכישורים לעמוד בראשות עיר, ומעבר לזה שני דברים אותם הוא מכנה 'בונוסים' - "הוא ירא שמיים והוא גם הנאמן ביותר לציבור שלנו". בן זימרה מונה לטובתו של פרוש את ויותרו על תפקיד סגן שר במעמד שר בממשלת הגירוש, וכן מציין בנייה שלו את הר חומה ופיתוחה של יש"ע.

הישיבות איתכם, פחות או יותר, אבל מה אתם אומרים לציונים הדתיים של קטמון ורחביה, שם קיימת תמיכה נרחבת בברקת?

"אני משיב להם שלפרוש יש ניסיון של כהונה במועצת העיר ושל חברות בכנסת ובממשלה, ולברקת אין. ניסיון בהיי-טק איננו ניסיון ניהולי של מערכות ציבוריות, ואנחנו לא רוצים להיות שפני ניסיון - או שהוא יצליח, או שלא. לפרוש תכנית לחינוך, תרבות ואיכות הסביבה, הכוללת גם קידום מדרשות לנשים, תרבות יהודית, אקדמיה וחזות פני העיר. התכנית מכוונת לציונות הדתית, ואין ספק שהוא יודע מה הוא עושה".

יש אומרים שפרוש איננו שותף אמיתי של הציונים-דתיים, שהוא יתחשב בהם אחרונים כי הוא צריך לחלק את העוגה קודם כל לקרובים יותר: דגל, אגודה וש"ס.

"פרוש מציע שותפות אמיתית. היה משא ומתן עם קבוצה גדולה מאוד במפד"ל והעסק התקדם מאוד. להערכתי המפד"לניקים יישארו בסוף על הגדר, אבל הם צריכים לדעת שפרוש הוא חרדי חריג בנוף, ורואה בנו שותפים אמיתיים. מאיר יחזיר לעיר חילונים, וגם רבני שכונות הוא ימנה לפי האופי של השכונה.

על ברקת אומר בן זמרה: "האיש הזה מפחיד אותי. הוא זיקית. הוא נותן לכל צד הבטחה אחרת לפי האופי של מי שעומד מולו, ובכלל", הוא גוער בי, "איך 'בשבע' עושים כתבה על אדם שרוצה להחזיר את כל יו"ש?!".

לסיום מבקש בן זמרה "אל תסתכלו בזקנקן אלא במה שיש בו", ומרענן בכך את זכרונו של הציבור באשר לגובהן של סיסמאות בחירות. בחודשים הקרובים יהיו לכולנו הרבה מזה.

ofralax@gmail.com

חוג בית

אחרי שמילים רבות כל כך נאמרו עליהם, הגשנו את המיקרופון אל המועמדים עצמם ושאלנו אותם את תמציתן של השאלות המטרידות את הקהל הציוני-דתי.

פרוש: גם החילונים ירגישו טוב

בן 55, ירושלמי מספר דורות, כיהן כחבר מועצת העיר 13 שנה, כסגן ראש העיר, כחבר כנסת וכסגן שר בתפקיד שר במשרד השיכון. נשוי ואב ל-12 ילדים. מתמודד על ראשות העיר במסגרת הסכם רוטציה בתוך יהדות התורה.

האם אתה רואה ערך במניעת עזיבת חילוניים את ירושלים?

"אני רואה ערך מיוחד במניעת עזיבת יהודים את העיר", מדייק פרוש, "כי הבעיה היא שהעיר מאבדת את הרוב היהודי שלה. כאיש ציבור אינני יכול להתייחס דווקא לחילוניים או לדתיים. ככה לא מנהלים מדינה. אני אחראי לכלל האוכלוסייה, ומקווה שחברי הכנסת לא מביאים לארץ דווקא את העלייה הרוסית, למשל, כדי שזו תצביע להם בעתיד".

האם אתה רואה ערך בפיתוח חיי תרבות בעיר?

"חשוב לי מאוד שכל אזרח בירושלים ירגיש טוב עם זה שהוא גר כאן, ובשביל זה כל אחד צריך קצת לוותר, לשלב ידיים ולא לכופף ידיים. יש רחובות בירושלים שאינם נראים כמו הרחוב שלי או מקומות בילוי שאינני שלם איתם, אבל אני מבין שיש סוגים שונים של אוכלוסיה בעיר וצריך לתת להם מענה".

על הטענה שהתרבות בעיר מתה, משיב פרוש שהעיר היתה בשנים האחרונות תחת משטר של הידוק חגורה ותכנית הבראה. כרגע התקציב התאזן ואפילו סיימו עם עודף, הוא אומר, והיד תיפתח שוב.

אתה מכיר את הטענה ש'פרוש לא סופר את הציונות הדתית'.

פרוש כמובן איננו מסכים לטענה, ואף אומר שהרב אבינר התכוון לחרדים אבל לא אליו עצמו, "משום שבכל מקום אומר הרב אבינר שפרוש עשה למען ארץ ישראל והציבור הציוני דתי וצריך להכיר לו טובה על כך".

לגופה של טענה, מנסה פרוש לומר שהוא מתנהל אחרת מחבריו למגזר. "גם אם יש מצב כזה, אצלי זה לא כך. כשהייתי סגן שר השיכון והלכתי להסדיר את תקציב המשרד מול האוצר לא דרשתי כספים לסקטור כזה או אחר, וכמו שזכיתי להיות יקיר הציונות הדתית זכיתי להיות יקיר הדרוזים. הייתי ממלכתי עם כולם ואני שותף אמיתי".

אגב, פרוש דוחה מכל וכל את הטענה כי בקדנציה הקודמת היו הקצאות רבות לחרדים על חשבון הציונות הדתית. "מדברים על מגרשים לבתי כנסת. אני ביקשתי לראות רשימה כזאת ולאף אחד לא היה מה לענות".

האם אינך חושש שבתקופתך העיר תתחרד וכתוצאה מכך ההכנסות יקטנו?

"בתקופה שלי ההכנסות יגדלו כי אני אגרום לך שתהיה תעסוקה ותיירות. צריך ניסיון, ואותו רק לי יש. כולם יכולים להבטיח, אני יכול להבטיח ולהציג קבלות".

מחר אתה נבחר. שלח מסר מרגיע למחנה החילוני.

"החילונים לא יהיו בהיסטריה אחרי שאני אבחר כי המחקרים מגלים שהבעיה האמיתית בירושלים היא דיור ותעסוקה ולא מתח בין חילונים לדתיים. אני מאמין שמחר אני נבחר והציבור החילוני אומר שטוב לו יותר עם מאיר פרוש".

ברקת: החרדים יקבלו מה שמגיע להם

בן 49, תושב העיר מלידה, איש היי-טק ויזם בתחום. התמודד בבחירות הקודמות ברשימה עצמאית ועמד בראש הסיעה השנייה בגודלה. זהו ניסיונו השני להיבחר לראשות העיר. נשוי ואב לשלוש.

איך אתה מתכוון לעצור את ההגירה השלילית מהעיר?

"ההגירה השלילית נובעת ממספר גורמים: מחסור במקורות פרנסה, דיור, מערכת חינוך ותשלומי ארנונה גבוהים מול תמורה מעטה. הצעירים העוזבים את העיר דווקא רוצים להישאר אך לא מצליחים. אני מתכוון לייצר צמיחה כלכלית בעיר, ויש לי ניסיון ביזמות עסקית שהיא הזרז לצמיחה. צריך להשקיע בהרחבת היצע הדיור ובחינוך, ואין לי ספק שאפשר לפתור את הדברים באמצעות קידום יזמות".

האם אתה רואה את התרבות התל אביבית כמודל שצריך לייבא לירושלים כדי להביא אליה חילונים?

"לירושלים יש את הייחודיות שלה ואותה צריך לפתח. מכל העולם מגיעים לראות את העיר הזאת, והתרבות שיש לה להציע יכולה להכריע בנוק אאוט ולא בנקודות כל מקום אחר בעולם. יש כאן בתי ספר ייחודים לכל מיני אומנויות, אבל הם לא נשארים כאן כי אין להם למה. צריך להשאיר אותם פה, ואני עובד על זה". על השאלה האם באמת זאת התרבות שהחילוניים מחפשים משיב ברקת: "חבריי הממלכתיים (הוא לא אומר 'חילוניים', ע.ל.) אכן מסכימים שירושלים חייבת לפתח את הייחודיות שלה. ענף התיירות הוא צרכן של תרבות, אבל בירושלים התיירים לא הולכים לאירועי תרבות כי אין דברים שמתאימים להם. אני רוצה לפתח את התרבות הבינלאומית".

הרשימה שלך נתמכת על ידי אנשי שמאל. איך אפשר לדעת שביום פקודה לא תיישר קו איתם?

ברקת כמעט מוחה: "הרשימה שלי היא על מפלגתית ויש בה שני אנשי ליכוד, מישהי ששייכת ל'ישראל ביתנו', יקיר שגב במקום ה-5, נציג ה'עבודה במקום 6, 'קדימה' במקום 7 ומנחם לנדאו במקום ה-8". הוא ממשיך ומפרט מקומות כמעט לכל מגזר. כולל עולים. "הרשימה היא מעורב ירושלמי שחיה יחד על בסיס חזון ברקת. כולם מאמינים בשמירה על ירושלים מאוחדת ומרכז הכובד של הרשימה הוא מרכז-ימינה".

היית במפלגת 'קדימה' שמעמידה את ירושלים למשא ומתן.

"שני שליש מאנשי 'קדימה' תומכים בירושלים מאוחדת, ואני הצטרפתי למפלגה כדי לחזק את ירושלים. אני חשפתי את תכנית רמון, וכשראיתי שרמון ואולמרט אינם מתנהגים לפי מצע המפלגה יצאתי למלחמה ובסוף פרשתי. אני נאמן לדרך. יצאתי עם הצהרות לחיזוק הגבעה הצרפתית ואני מתכוון לכך. אני לא מחויב לרב או לרשימה פוליטית, מה שמאפשר לי לעמוד מאחוריי ההצהרות שלי".

מחר אתה נבחר. שלח מסר מרגיע למחנה החרדי.

"אין לי ספק שהחרדים יודעים שאין להם מה לחשוש ממני משום שיש לי תפיסה כללית. אני רוצה לקדם את כל המגזרים ולכן אני מחפש שיתופי פעולה. אני מודע לכך שיש מצוקות לציבור החרדי, אבל גם אם חשבתם שתוכלו לקבל יותר ממה שמגיע לכם - הנכון הוא שתקבלו את מה שמגיע לכם".