בשבע 316: מירושלים לאום אל פאחם

הנימוקים שנכתבו בבג"ץ לאפשר את 'מצעד הגאווה' בירושלים אילצו את השופטים לאשר גם מצעד לאומי באום אל פאחם ● ענישה עם שיניים על הוספת מים לבשר ● מניעת סרבנות גט - לא בראש סדר העדיפויות של דליה איציק.

יאיר שפירא , ח' בחשון תשס"ט

ממשיכי דרכו של הרב מאיר כהנא יצעדו בעקבותיו בשבועות הקרובים בתחומי השיפוט של אום אל פאחם. כמעט רבע מאה עברה מאז צעד הרב כהנא בשולי העיר הערבית, ובשבוע שעבר הצליחו ממשיכיו לצאת מבית המשפט העליון עם מסלול מוסכם בו יכלו לצעוד בתנאים מגבילים מיד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות.

ברוך מרזל וחבריו הסכימו למסלול שהציעה המשטרה, לאחר שזו האחרונה אולצה בידי השופטים לאפשר מסלול בעל פוטנציאל התנגשות נמוכה, אשר יאפשר לה לספק הגנה טובה לצועדים, ובלבד שיהיה בתחומי השיפוט של העיר. אם למישהו ההכרעה מזכירה את פסקי הדין לגבי מצעדי הגאווה בירושלים, הרי שאין זה עניין מקרי. העותרים הקפידו להשתמש בטיעוני עתירת 'הבית הפתוח' בירושלים ואף בלשונה של העתירה, כדי להציב בפני שופטי בג"ץ תמונת מראה של פסק דינם באשר למתן הזכות למצעדי גאווה פרובוקטיביים בעיר הקודש. מפלס היושר האינטלקטואלי בבית המשפט העליון כיום גבוה מספיק כדי לקבל השוואה כזו, ומפלס הפוליטיקלי-קורקט בו גבוה מכדי להבהיר כי הציבור הערבי אינו דומה לציבור החרדי, ופוטנציאל שפיכות הדמים בעקבות צעדת אום אל פאחם גבוה מאוד.

תמונת מראה נוספת הועמדה בפני בית המשפט העליון בידי חברת הכנסת לימור לבנת מהליכוד. בעתירה שהגישה לבנת השבוע כנגד כוונתו של ראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, לחדש את המשא ומתן עם הסורים בעוד הוא מכהן כראש ממשלת מעבר, היא אינה שולחת לשופטים רמזים. ההשוואה המתבקשת אל המאבק שבין שר המשפטים לשופטי בית המשפט העליון ביחס להפעלת הוועדה לבחירת שופטים בתקופת ממשלת מעבר מצוינת שם במפורש. כזכור, פוצצו שלושת נציגי בית המשפט העליון בוועדה את ישיבתה האחרונה, בטענה שנציגיה של ממשלת מעבר ונציגיה של כנסת העומדת להתפזר לא רשאים להכריע בנושאים חשובים כמו בחירת שופטים לבתי המשפט בכלל ולבית המשפט העליון בפרט. ההתנגדות לכנס את הוועדה נותרה בעינה גם כאשר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הגיש לשר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן חוות דעת הקובעת כי אין מניעה לבחור שופטים בסיטואציה כזו.

פרידמן נאלץ לוותר השבוע על כינוס הועדה בגלל נחישותם של השופטים בעניין. אותם שופטים שיתקשו להסביר מדוע חוות הדעת של מזוז פסולה בעניינים וטובה במקרה של משא ומתן עם סוריה בעל השלכות בלתי הפיכות.

סנקציות עם בשר

לפעמים גם פסקי דין בתיקים קטנים יכולים לשאת איתם בשורה לתיקון גדול. פסק דין שכזה יצא השבוע תחת ידה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דורית רייך שפירא.

בפני השופטת הובאה בעלת מפעל קטן של בשר, שבבדיקת מוצריה התגלה כי הוסיפה למוצר היקר מים מעל המותר בחוק, וגנבה את דעתם של לקוחותיה וגם את ממונם. התיק הונח על שולחנה של השופטת רייך שפירא יחד עם עסקת טיעון מהירה שעשתה התביעה עם בעלת המפעל, והיא התבקשה לגזור קנס של תשעת אלפים שקלים.

בהתחשב ברמת האכיפה הנמוכה, קנסות בסדר גודל שכזה יכולים להיחשב להוצאה משתלמת לבעל עסק אשר מרמה את לקוחותיו במאות שקלים מידי יום, והתדירות בה הוא עלול להיתפס לא עולה על אחת למספר שנים. המחוקק דווקא דאג לעונש מרתיע יותר על עבירה שכזו - קנס העומד כיום על מאה שמונים ושתיים אלף שקלים ושנת מאסר אחת על הוספת מים לבשר. על מכירת מזון שונה מהנדרש והימנעות מגילוי בדבר שינוי שנעשה במזון הוסיף המחוקק שנת מאסר נוספת. בדרך בין הכנסת ובין רשויות האכיפה התפוגגה האכיפה הפלילית, והציבור הרחב נשאר בעיקר עם הכלי האזרחי החדש יחסית של תביעות ייצוגיות.

השופטת אומנם כמעט לא החמירה את דינה של בעלת המפעל באופן כמותי. היא התחשב בעברה הנקי ובהודאתה המהירה, והעלתה את הקנס ל-12 אלף שקלים. אך דחיית עסקת הטיעון והשתת חודשיים מאסר על תנאי פותחת פתח לגורמי האכיפה להפעיל את מלוא הכלים שהפקיד בידיהם המחוקק כדי לנסות ולהגן על הצרכנים.

מי לא דואגת לנשים?

מי שחשב שהכתובת הבלעדית לטענותיהן של מסורבות גט הן המערכות הדתיות, קיבל השבוע תזכורת כי חברי כנסת, מהליברלים דווקא, מוכנים למכור את עתידן של הנשים המסורבות למען אתננים פוליטיים. כרגיל בעניינים של ציניות פוליטית, אנשי קדימה מובילים גם כאן.

עד להתפטרותו מתפקיד שר המשפטים, היה זה חיים רמון שקידם מהלך למינוי בלעדי של דיינים בעלי השקפה מחמירה במיוחד לבתי הדין הרבניים - דבר שהיה משאיר נשים רבות שבויות בידי סרבנים. עתה היתה זו יו"ר הכנסת, דליה איציק, שבתמורה לאינטרסים הקואליציוניים העכשוויים והעתידיים של מפלגתה סיכלה בצורה בוטה ניסיון להעביר חוק המפריד בין שלב חלוקת הממון בין בני זוג מתגרשים לבין שלב עריכת הגט. הצעת החוק תאפשר דיון בהסכמה לגט מבלי שהסוגיה הכלכלית תספק ברקע אפשרות לסחיטה ולחצים.

החוק עבר בקריאה ראשונה ושנייה, אך איציק, בהליך נדיר, הפרידה את הקריאה השלישית מהשנייה ולא הסכימה להשיב את ההצבעה לסדר היום - הכול מתוך היענות ללחצה של השותפה הקואליציונית ש"ס. עוד בטרם תתבזה בדיון בבג"ץ הודיעה איציק השבוע לשופטים כי ההצעה תעלה להצבעה בימים הקרובים.

חובת כבוד לקברים עתיקים

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. כך לפחות יכולים לומר לעצמם אנשי 'אתרא קדישא', ההתארגנות החרדית לשמירה על קברי קדמונים.

שופטי בג"ץ דחו השבוע עתירה של ארגון מוסלמי בעל מטרות דומות אשר דרש שלא לבנות את 'מוזיאון הסובלנות' בירושלים על בית קברות מוסלמי עתיק. השופטים קבעו כי הפתרונות שהציעו אנשי המוזיאון, כמו העתקת קברים יסודית, או בניית רצפה צפה מעל אזור הקברים, הוא פתרון סביר ומידתי. אך באותה הזדמנות עיגנו באמירות מפורשות את החובה לכבד קברים עתיקים כאשר הם מתגלים בעבודות פיתוח ובניה.

סביר להניח שבמאבק הבא של 'אתרא קדישא' לא יידרשו מהומות באתרי הבניה, אלא פשוט פנייה לבג"ץ.