בשבע 316: מסתערים על הקול המסורתי

מועצה ציבורית בראשות האלוף עמידרור קיבלה מנדט להרכיב רשימה ייצוגית ואטרקטיבית, תוך דגש על ריענון השורות ועל שילוב נשים ומועמדים שאינם דתיים.

עמנואל שילה , ח' בחשון תשס"ט

הבשורה הטובה היא שיש איחוד. נמצאה הנוסחה הגואלת שתהפוך את מרכיבי הרשימה הדתית-ימנית למפלגה אחת. שבעה מתוך תשעת הח"כים של האיחוד-הלאומי-מפד"ל מיישרים קו השבוע עם תוכנית פעולה מוסכמת, ומסתערים על קולות הבוחרים. הפעם ייעשה כל מאמץ כדי למצות עד כמה שניתן את האלקטורט הדתי-לאומי, ומצד שני גם לשדר פתיחת שורות אמיתית, כזו שאמורה להניב יבול מנדטים נאה גם מהציבור הימני-מסורתי שאינו חובש כיפה.

להקמת המפלגה המאוחדת תוך פירוק המפלגות הוותיקות יש משמעות היסטורית, במיוחד כשמדובר במפלגה ותיקה בת עשרות שנים. זבולון אורלב, יו"ר המפלגה הדתית-לאומית, שהוטלה עליו מלאכת הגניזה הרשמית של המותג ההיסטורי 'מפד"ל', נשמע השבוע שבע רצון מההחלטה להתכנס אל תוך מפלגה רחבה יותר, ציונית-דתית-מסורתית: "אני גאה בדרכה של הציונות הדתית, אבל למותג הזה יש תמיכה הרבה מעבר לציבור הציוני-דתי, ועד היום התמיכה הזאת נשארה מבחוץ. המפלגה החדשה תהיה בית לא רק לחובשי הכיפות הסרוגות, אלא גם למסורתיים שמאמינים בדרך הציונות הדתית", אומר אורלב.

אלה שנותרו בחוץ

הבשורה הפחות מרנינה היא שבתום הליכי ההקמה המתישים והפתלתלים איבדה המפלגה המאוחדת שניים מחבריה הבולטים, אפי איתם ואריה אלדד.

האבסורד הוא שדווקא איתם ואלדד הם מייצגים מובהקים של אותו קו פורץ-גבולות-מגזר שאותו מבקשת המפלגה החדשה להציג. סוציולוגית, שניהם באים מחוץ למגזר הדתי-לאומי הצר. איתם גדל כקיבוצניק בעין-גב ובהמשך חזר בתשובה. אלדד הוא נצר למשפחה הלוחמת, בעל זיקה יהודית-מסורתית שאינו חובש כיפה. שניהם בלטו בתחומים שמחוץ לפוליטיקה המגזרית - אלדד כרופא בכיר וקצין רפואה ראשי בצה"ל, איתם כלוחם ומפקד קרבי בכיר. שניהם בעלי דרגת תת-אלוף בצה"ל. בנסיבות אחרות, אין ספק שאיתם ואלדד היו נחשבים למועמדים אטרקטיביים, מהראשונים בתור להשתבץ ברשימה דתית-מסורתית-ציונית.

אפי איתם ממתין בימים אלו לאישור מיוחד מהליכוד להתמודד על מקום ברשימתו. התור לליכוד צפוף כעת, ולא ברור שהאישור אכן יתקבל.

איתם מוותר על התמודדות בפריימריס על ראשות המפלגה המאוחדת, שם הוא נחשב עד לא מכבר למועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר. השבוע התעטף איתם בשתיקה ונמנע מלהסביר את צעדיו. חברים במפלגה המאוחדת התקשו להבין מדוע ויתר איתם על מקום בטוח אצלם לטובת עתיד לא ברור בליכוד. ככל הנראה הוא מאוכזב ומותש ממאבקי הכוח הפוליטיים מול חבריו למפלגה הקטנה. לאחר שכשל בניסיונו לאלץ אותם להצטרף אל 'מפקד אחים' שיזם ולבחור בשיטת הפריימריס את כל הרשימה לכנסת, איתם נושא כעת את עיניו להשתלבות במקום בכיר במפלגת שלטון. אם זה לא יעלה בידו, הוא יעדיף לקחת פסק זמן מפוליטיקה.

ח"כ אריה אלדד, אולי הדובר הרהוט ביותר של הימין הפרלמנטרי, הודיע השבוע על כוונתו לרוץ לכנסת הבאה במסגרת מפלגת הימין החילוני 'התקווה', שככל הנראה הוא יעמוד בראשה.

אלדד לא מקבל את הגדרת המפלגה המאוחדת כדתית-מסורתית, ומתנגד לדרישה להזדהות עם עקרונות הציונות הדתית. "אני לא יכול להצטרף למפלגה שרק מי שמזדהה עם ערכי הציונות הדתית יכול להצטרף אליה. אני לא פה בשביל הציונות הדתית. אני מאמין בארץ ישראל לעם ישראל ובתורת ישראל". אלדד מסביר שמצא את עצמו בחוץ לאחר שחש כי לא שותף במגעים לקראת האיחוד, אלא הוצע לו להצטרף אל עובדה מוגמרת שאותה ניסחו מאחורי גבו. "שאלתי את אחד מהבכירים שמתמודד על ראשות הרשימה: 'אם אביא לך טייס קרבי, אלוף משנה במילואים שלחם במלחמות ישראל, מלח הארץ, שגם נוסע בשבת - תכניס אותו לרשימה'? הוא השיב לי: 'זו בעיה'. אם זוהי מפלגה שאומרת לי שיש בעיה עם יהודי כזה שנאמן לארץ ישראל, וכל חטאו הוא שהוא נוסע בשבת - לי אין מה לעשות שם".

חברים במפלגה המאוחדת מביעים צער על החלטתו של אלדד ובטוחים שמפלגתו, שבהנהגתה שותפים גם פרופ' רון בריימן ואל"מ (מיל') יהואר גל, תבזבז קולות של נאמני ארץ ישראל ולא תעבור את אחוז החסימה. אלדד וחבריו מצהירים כי יפרשו לפני הבחירות אם הסקרים לא יבטיחו להם הצלחה. על הטענה כי עוד לא נולד הפוליטיקאי שיכיר בתבוסתו שבועיים לפני הדד-ליין, משיבים ב'התקווה' שאלדד הוא פוליטיקאי מזן אחר. אלדד אינו שולל את הצטרפות 'התקווה' כמפלגה בפני עצמה לרשימה משותפת שתרוץ יחד עם המפלגה המאוחדת. הסיכויים לכך נראים קלושים.

עוד אחד שירוץ בנפרד למרות שהוכיח בעבר את האלקטורט שלו הוא ברוך מרזל, איש מפלגת 'חזית יהודית לאומית'. החתירה לקונצנזוס שמקובל על רוב רובו של הציבור הדתי-לאומי הותירה בחוץ את תלמידו של הרב מאיר כהנא, שבעיני האגף המתון נחשב לסדין אדום. לעומת זאת, המחנה הימני יותר לא הציג וטו מקביל על שילובם במועצה הציבורית של אישים שרחוקים מאוד מחזון ארץ ישראל השלמה, ואף תמכו במהלכי הנסיגה מעזה והרס ההתיישבות בגוש קטיף. השארתו של מרזל מחוץ לרשימה עלולה לעלות גם הפעם באובדנם של 20-30 אלף קולות.

כאן המקום לנטוש את עמדת המדווח והפרשן ולהמליץ לוועדה הציבורית, שבסופו של דבר מוסמכת להרכיב את הרשימה כרצונה, לחזור ולעשות מאמץ על מנת לשלב במפלגה את איתם, אלדד ומרזל. לפחות לגבי השניים הראשונים, ככל הנראה לא רק שיקולים ענייניים אלא גם משקעים אישיים הביאו לקרע שמנע את שילובם. דעתם עשויה להשתנות אם יקבלו פנייה מהמועצה, שהיא גוף ציבורי מכובד, נקי מחשבונות עבר ומחשדות שבין יריבים פוליטיים.

המועצה הציבורית

הושגה הסכמה גם על השיטה להרכבת הרשימה המשותפת לקראת הבחירות הקרובות לכנסת. הרשימה לא תיבחר במוסדות המפלגות הקיימות - מרכז המפד"ל, מרכז מולדת ומזכירות תקומה - שאותם הוחלט לפזר. היא גם לא תיבחר על ידי מוסדות המפלגה החדשה, מהסיבה הפשוטה שהמוסדות הללו עדיין לא נבחרו. בינתיים, בפעם הזאת לפחות, תיבחר הרשימה המאוחדת על ידי מועצה שהוקמה לצורך העניין, המורכבת מכמה עשרות אישי ציבור מתחומים שונים המזדהים עם עקרונותיה של המפלגה המאוחדת.

כארבעים איש מבין חברי המועצה הציבורית, שבראשה יעמוד האלוף (מיל') יעקב עמידרור, כבר נבחרו על ידי הח"כים מייסדי המפלגה החדשה. ברשימת חברי המועצה אפשר למצוא את הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן ועוד רבנים; אנשי עסקים וכלכלה כמוטי זיסר ואבי שנור; אנשי אקדמיה כמו פרופ' יפה זילברשץ וד"ר יעקב הדני; אנשי התיישבות כמשה מושקוביץ ויואל צור; נציגי פריפריה כמו הרב דוד תורג'מן מדימונה ומירו דיין מבית שאן, ועוד רבים ונכבדים. המועצה הציבורית הוסמכה להחליט על צירוף חברים נוספים אליה כפי שתמצא לנכון.

הח"כים המכהנים הפקידו לכאורה את גורלם הפוליטי בידי פורום ציבורי של אישים דעתנים ועצמאיים, אשר עשויים להראות לכמה מהם, אולי לרובם, את הדרך החוצה. החכי"ם עצמם מכירים בצורך להרכיב רשימה רעננה ואטרקטיבית, ולכן המליצו למועצה הציבורית לשלב בעשירייה הראשונה לפחות ארבעה מועמדים חדשים. למעשה, יש להניח כי הממולחים שבין הח"כים דאגו לשבץ במועצה הציבורית נציגים דומיננטיים אשר יהיו מתואמים עמם ויקדמו אותם ואת המועמדים המועדפים עליהם.

הרכבת הרשימה באמצעות מועצה ציבורית יוצרת הזדמנות נדירה למי שמעוניין להיכנס למקום ריאלי ברשימה תוך דילוג על מערכת בחירות יקרה ומתישה. ההזדמנות הזו עשויה להניב מועמדים חדשים שבסיטואציה רגילה היו נרתעים מהצורך להשקיע משאבי זמן וממון ולהתחרות על ליבם של מאות חברי מרכז. ואכן, חבר הכנסת זבולון אורלב אומר השבוע ל'בשבע' שבימים המעטים שעברו מאז מסיבת העיתונאים שבה הוצגה המפלגה המאוחדת הוא כבר הספיק לקבל שיחות טלפון מאת "אנשים רציניים מאוד" שמבקשים להציג מועמדות לרשימה החדשה.

המשבצת הנשית

המלצה נוספת שהניחו הח"כים לפתחה של המועצה הציבורית עוסקת במתן ייצוג הולם ברשימה לנשים. הנוף הציבורי הדתי-לאומי אינו משופע בנשים שמשלבות ניסיון ציבורי עם אמביציה פוליטית, מה שמגביר את סיכוייהן של המעטות שכן יתמודדו. אחת המתמודדות בעלות הסיכויים תהיה ככל הנראה היו"ר הדומיננטית של תנועת 'אמונה', ליאורה מינקה. שם אחר שמוזכר הוא זה של מי שהיתה בעבר סגניתה, הרבנית יהודית שילת, המרכזת את הפורום למניעת הטרדות בציבור הדתי. אורית סטרוק, יו"ר הארגון לזכויות האדם ביש"ע ומועמדת מטעם 'תקומה' ברשימה המשותפת בבחירות הקודמות, עסוקה בימים אלו בקרב המשפטי על עתידו של 'בית השלום' בחברון, ועדיין לא החליטה אם תתמודד. בבורסת השמות מוזכר גם שמה של ד"ר עליזה לביא, אשת תקשורת ואקדמיה וממנהיגות 'קולך'.

חובשי כיפת שמיים

אם בעבר מפלגות כמו המפד"ל ותקומה לא נתנו מקום בתוכן למי שאינם דתיים, הרי שהפעם תהיה למועמדים גלויי ראש עמדת פתיחה מצוינת. מייסדי המפלגה המאוחדת מבקשים במפורש מחברי המועצה הציבורית לכלול ברשימה מועמדים שאינם חובשי כיפה.

אחד מבעלי הסיכויים הטובים הוא יו"ר מועצת יש"ע דני דיין. דיין, שנבחר לראשות המועצה לפני שנה ורבע ובעבר הרחוק התמודד ברשימת 'התחיה' לכנסת, אומר השבוע ל'בשבע' כי הוא עדיין מתלבט אם להתמודד: "פנו אליי וביקשו שאגיש את מועמדותי. אני בהחלט שוקל את זה, אך ההתלבטות לא פשוטה".

דיין אומר כי הוא מבין שההכרעה על עתיד יהודה ושומרון תיפול בסופו של דבר בכנסת, ולכן יש חשיבות בקיומה של מפלגה גדולה ככל האפשר שתחשק את נתניהו מימין. "אם אוכל לתרום לחיזוק מפלגה כזו בקרב קהל בוחרים שאינו הציבור הטבעי שלה - זה שיקול שאיני יכול לבטל אותו". דיין גם חש הזדהות עם האג'נדה החדשה של מפלגת הימין, שמעמידה את החינוך והזהות היהודית בראש סולם העדיפויות שלה. "אני חרד עד עמקי נשמתי מהריק הערכי היהודי והציוני הקיים במערכת החינוך בישראל. זו סכנה אסטרטגית למדינה", טוען דיין.

מאידך, דיין מתקשה לחשוב על עזיבת תפקידו במועצת יש"ע, שאותה הוביל אך לאחרונה לקראת שני מהלכים חדשים ומשמעותיים מבחינתו - הקמת מנהלת ההסברה ופתיחת הליך הדמוקרטיזציה של המועצה.

החזקה בשני התפקידים במקביל לכאורה אינה באה בחשבון, לאור העובדה שמייסדי מועצת יש"ע המתחדשת הקפידו להשאיר בחוץ את חברי הכנסת הנוכחיים, בטענה שיש ליצור חיץ בין המועצה לבין מפלגות פוליטיות. עם זאת, מועצת יש"ע המתחדשת כבר הוכיחה את יכולתה בהגמשת קריטריונים בהתאם לצרכים המשתנים, כך שאין לדעת.

פריימריס פתוחים לראשות המפלגה

לתנועת 'כולנו' היה חלק מרכזי ביצירת הלחץ הציבורי שהוביל אל האיחוד הנכסף. ראשי 'כולנו', שדגלו בהרכבת רשימה מאוחדת בשיטת הפריימריס הפתוחים, ייאלצו לבסוף להסתפק במחצית תאוותם, אולי פחות. את הרשימה לכנסת, כאמור, תרכיב מועצת ציבורית, שבתוכה שולבו גם נציגי 'כולנו'. פריימריס פתוחים אכן יתקיימו, אבל רק לבחירת יושב-ראש המפלגה.

מבין המועמדים הידועים כעת לתפקיד היו"ר, השניים שנחשבים לבעלי סיכויים מועדפים הם הח"כים זבולון אורלב ואורי אריאל. בנוסף לשניים הודיע גם הח"כ לשעבר יגאל ביבי כי בכוונתו להתמודד על ראשות המפלגה. יו"ר מולדת, ח"כ בני אלון, טרם החליט אם יתמודד.

שיטת הפריימריס הפתוחים אינה מחייבת התפקדות מוקדמת וחברות במפלגה. כל מי שישלם 20 שקל ביום הבחירות, שנקבע לתאריך רב-המשמעות י"ט בכסלו, ויצהיר כי הוא מזדהה עם עקרונות המפלגה ואינו חבר במפלגה אחרת, יוכל לקחת חלק בחגיגה הדמוקרטית. יתרונה של השיטה הוא בכך שהיא מעוררת תסיסה סביב המפלגה, ומשלבת ציבור רחב שהשתתפותו בבחירות מחזקת את הסיכויים שיצביע עבורה לכנסת.

איפה ארץ ישראל?

אחד השינויים המשמעותיים שמביאה עימה הרשימה המאוחדת הוא תיעדוף המשימות שעל סדר יומה של נציגות הציבור הדתי-לאומי בכנסת. במסמך היסוד שעליו חתמו ראשי המפלגות מדובר על סדר יום לאומי חדש. בראש המשימות שעל סדר היום מופיע "החינוך וזהותה היהודית של המדינה". בהמשך באים הרווחה החברתית, טוהר המידות, ניקיון כפיים, ערכי המוסר היהודי", ורק בסוף הרשימה "ההתיישבות, והנושאים המדיניים ביטחוניים". 

ראשי הסיעות המזוהות עם המאבק למען ארץ ישראל ממהרים להכחיש כי המפלגה תיתן עדיפות משנית לנושא הבוער של המאבק למען ההתיישבות ושלמות הארץ.

ח"כ בני אלון מסביר כי הדגשת נושא החינוך דווקא נובעת מהתפישה שהמאבק על שלימות הארץ שורשו במצע ערכי-יהודי משותף שצריך להיבנות בחברה הישראלית: "אם יהודים עוקרים יהודים מא"י, סימן שאין להם ערכים וחינוך, ואם אנחנו לא נבין את זה, אנחנו לא מבינים איפה אנחנו חיים. זה לא מוריד מחשיבות ההתיישבות, אנחנו מחזיקים בהשקפות שלחמנו עליהן, אבל אם רוצים לחולל מהפכה כמותית, צריך להבין שיש פה משבר ערכי. אנחנו חושבים שהחינוך במדינת ישראל על הקרשים, ואנחנו רוצים לבנות התייחסות ערכית אחרת, כך שאהבת א"י תהיה מכנה משותף לכל המגזרים".
אלון מוסיף כי למעשה גם עד היום הקדישו ח"כי האיחוד הלאומי-מפד"ל את מיטב שעותיהם לתחום החינוך. "ריקנות של טלנובלות וראובן אדלר מובילה את המדינה. מישהו צריך להוביל את העם הזה בחזרה לערכים, בלי יהדות אין פה סיכוי לכלום".

אחת המשמעויות של ההחלטה האסטרטגית להתמקד בחינוך היא דרישתה הצפויה של המפלגה החדשה, כחברה בקואליציה, לקבל את תיק החינוך לידיה. הכוונה הזאת עלולה  להתנגש בהצהרתו הפומבית של נתניהו כי בממשלה שבראשותו ישמור הליכוד לעצמו את תיק החינוך.

ח"כ אורי אריאל, המתמודד כאמור על ראשות הרשימה, אומר שמי שמכיר אותו יודע עד כמה חשוב בעיניו המאבק למען ההתיישבות, בו הוא עוסק מסביב לשעון גם בימים אלו. "יחד עם זאת", הוא מסביר, "הגענו למסקנה שללא חינוך וזהות יהודית אי אפשר להבין מה מקומנו בא"י. אם אדם לא מכיר את סיפור קברי האבות וקבר יוסף מהתנ"ך, מה אפשר להסביר לו? הרי אם נסביר שנסיגה תגרום לבעיית ביטחון, זה דבר שאפשר למצוא לו פתרונות טכניים, ואז לכאורה אפשר לנטוש חבלי ארץ. אם לא תהיה שפה בסיסית משותפת לכל היהודים פה, לא נוכל להסביר להם כלום".

לדברי אריאל, המפלגה תשקיע בתחום החינוך וחיזוק הזהות היהודית בכלל שכבות הציבור, ובהחלט גם במגזר הדתי, שגם אצלו יש מקום לעוד שיפור ושכלול בתחום זה. "ולמי שחושש", חותם אריאל, "אנחנו לא נעזוב לרגע את נושא ההתיישבות, לא נחסיר רגע לא מבית השלום ולא ממגרון וכל השאר. שלא תהיה אי הבנה בעניין", הוא מרגיע, "נמשיך לעמוד על המשמר בדרך בה עמדנו עד כה".  

סייעה בהכנת הכתבה: חגית רוטנברג