בשבע 316: קול התור

הפקה מקצועית וקולו של תור מרקי הופכים את ההאזנה לשיריו שמילותיהם לקוחות ברובן מתהילים, לחוויה נעימה.

אמציה האיתן , ח' בחשון תשס"ט

תור מרקי – תהילים. הפקה מוסיקלית – קן ברג'ס. הפצה – גרינטק

אחד המשפטים הבודדים שאני זוכר מתקופת התיכון, שייך דווקא לחברי לספסל הלימודים, ולא לאחד המורים (אבקש לא להיעלב, פשוט עבר הרבה זמן, וגם אז לא ממש הבנתי את כל המורים). מפאת כבודו של החבר לא אציין את שמו (רק ארמוז שהוא משמש היום כרב צבאי של אחת היחידות המובחרות בצבא), אבל נראה לי שתפישת העולם שלו בתחום המוסיקלי לא השתנתה. אנסה לצטט מתוך הזיכרון העמום את דבריו המהפכניים ": אין דבר כזה מוסיקה. כולם פשוט עובדים עלינו. אין שום הבדל בין תו לתו, וזו סתם המצאה של אנשים שרוצים להרוויח על חשבוננו".

וכאן הגיעה ההוכחה החותכת של אותו חבר מוסיקלי. הוא הוציא מפיו קול, שנע בין נביחה עצבנית לנעירת חמור, ושאל את שאלת המיליון דולר – "איזה תו זה?" לאחר שהתמהמהתי בבחירת התו המדויק, הוא חגג בקול – "אתה רואה שהכל קונספירציה?!"

מאז עברה תקופה לא קצרה, ואני נושא עמי את נזקי אותה שיחה, ומנסה להוכיח לעצמי ולעולם שאין בה ולא כלום, למרות שאת אותו תו מסוים עדיין לא מצאתי. למה נזכרתי בכל זה? שמעתי השבוע את הדיסק החדש של תור מרקי – תהילים.

במהלך השמיעה הראשונה של הדיסק פיתחתי לעצמי תיאוריה נוספת, דומה לזו ההיסטורית,  לפיה לא ממש משנה מה יהיו המילים של השיר, העיקר שהביצוע יהיה מוצלח. אני מודע למשמעות הקשה של דברי - חצי מהקוראים רצים ברגע זה לבטל את המנוי לעיתון (זה יהיה לכם קשה מאוד), והחצי השני מדפדפים במהירות לעמוד של אבי סגל, אבל אני נשאר כאן בשביל החצי השלישי (שיעור חשבון זה אחד מאלה שאני לא כל כך זוכר מתקופת התיכון). מה לעשות? המוסיקה של תור מרקי ממש נעימה לאוזן. גם השירה שלו מתקבלת יפה, אבל המילים לא עשו לי את זה. כמובן, אין בכוונתי לגרוע מאומה מגדלותם של פרקי תהילים, ומעוצמתו של דוד המלך. כוונתי היא לחיבור בין המילים לבין המנגינה והשיר בכללו.

מבחינתי זה לא היה ממש מפריע אם את המילים של השיר הראשון הוא היה מדביק למנגינה של השיר השלישי; ואת השלישי דווקא מצרף לחמישי. ואני לא אומר את זה בתור ביקורת, אלא כמסקנה אישית שלי מהדיסק. ועוד מסקנה: קן ברג'ס יודע לעשות מוסיקה מצוינת.

מרקי עבר כמה פעמים את המסלול בין ארה"ב לישראל,  ולבסוף החליט להשתקע כאן בארץ. המוסיקה דיברה אליו כבר מגיל צעיר, והוא התחבר במיוחד לפרקי התהילים. שני החיבורים האלה הולידו את הלחנים לפרקי תהילים, שבסופם דיסק הבכורה – תהילים. אחת ההחלטות הנבונות של תור מרקי, לטעמי, היא הבחירה לעבוד עם המוסיקאי והמעבד קן ברג'ס. העיבודים שלו נותנים לשירים עומק מוסיקלי, וההשקעה בעבודה עם נגנים מקצועיים פשוט שווה את התוצאה.

הסגנון של הדיסק כולו הוא מאוד סולידי. לא רוק כבד,  לא אלטרנטיבי, ואפילו ההרכב המוסיקלי צנוע ועדין: תופים, קלידים, גיטרות וכלי הקשה שונים, שבונים יחד מוסיקה רגועה יחסית, שמשתלבת יפה עם קולו העדין של מרקי. ברגעים הראשונים הוא הזכיר לי את השירה בתקליטים הישנים של 'רגש' הזכורים לי מלפני שני עשורים ויותר, למרות שבמחשבה שנייה נדמה שזה פשוט המבטא האמריקני שעושה את הקישור.

אי אפשר להתעלם מהגיטרות של אבי סינגולדה שמלהטטות לאורך כל הדיסק, וממש עושות טוב על הנשמה. מדי פעם גם מציץ אלינו כלי נגינה אחר, שאפילו לא מקבל קרדיט על העטיפה – כמו החליל בשיר 'י-ה ריבון', או החצוצרה הנהדרת בשיר 'אשר ברא'.

נראה שהסיכום הכי מתאים לדיסק הזה יהיה בשתי המילים - נעים להכיר, ובימים אלה, מה אנחנו צריכים יותר מכך.

לעדכונים, סינגלים ואלבומים מעניינים – seret@etrog.tv