בשבע 317: קיבוצניק וירושלמי נפגשו על גשר

המופע המשותף של חנן יובל וג'קי לוי משלב בדיחות וסיפורים מצחיקים עד דמעות, יחד עם שירים נוסטלגיים וחיבור לא שגרתי אל המקורות.

עפרה לקס , ט"ו בחשון תשס"ט

'גשר ההלכה' - ג'קי לוי וחנן יובל. ניהול מוסיקלי: יהודה הגר וחנן יובל. מנדולינה, כינור, חליליות, גיטרה ושופר: אדם מדר, קלידים אקורדיון ושירה: לוי בן ברוך

הזוגיות של ג'קי לוי וחנן יובל החלה לפני שנה ורבע ב"בליינד דייט מוצלח מדי", כמו שג'קי אומר. היה זה מפגש במסגרת פסטיבל 'לא בשמים' בכפר בלום, בו ג'קי היה אמור לראיין את חנן. בתחילה הכל הלך כמתוכנן, עד שבשלב מסוים נמאס לג'קי והוא פשוט התחיל לספר סיפור ששיר של חנן הזכיר לו. הסיפור של ג'קי זרק את חנן למקום שאליו לא תכנן להגיע, וגם הוא נטש את הצפוי ונזרק אל השיר הבא באופן אסוציאטיבי. את הזוגיות שנוצרה שם על הבמה הוחלט למסד, וכך נולד המופע המשותף הזה כשהם מבטיחים אחד לשני להפתיע זה את זה מחדש בכל מופע, כדי לא להשתעמם. בני הזוג הבימתיים מוכנים להישבע שההתחייבות הזאת מתקיימת בכל מופע, אבל האמת היא שלקהל זה לא ממש משנה, כל עוד הם נראים רעננים ומלאי מרץ - וכאלה הם. 

הערב נפתח בקטע מוסיקלי של אדם מדר ולוי בן ברוך, המלווים המוסיקליים הווירטואוזיים של המופע, שבהחלט משדרגים אותו לחוויה מוסיקלית בפני עצמה. המנגינה הופכת ל'לולי תורתך שעשועי' של ר' שלמה קרליבך, ולאחר כמה דקות של שירה ג'קי פוצח בדבר תורה: "תנו לי את הפירוש שלכם לפסוק הזה ואני אומר לכם משהו על עצמכם... יש את הפרשנות המאוד שמרנית – לולי התורה אז אבדתי, זאת אומרת אלמלי התורה אז הייתי נאלץ למצוא עבודה... ויש את הפרשנות הסוררת, פורקת העול וחסרת האחריות שאותה אנו מקווים להציג בפניכם הערב – אם לא היינו יכולים להשתעשע בתורה, הלך עלינו תרבותית, 'רחת עלינא' כמו שאומרים ביידיש ספרותית".

ג'קי משתעשע, ועוד איך. הוא צוחק על הכול ועל כולם, כולל על שותפו למופע, שמגיב בשתיקה. חנן הרציני מאופק, מקסימום מחייך. הוא חולק בנימוס את עולמו הפנימי ואת המבט המחודש על זהותו היהודית עם הציבור בלי הומור. מנגד, השירה שלו מלהיבה וסוחפת. בכלל, הרקע של המופיעים מאוד שונה. ג'קי הוא מזרחי, דתי, ירושלמי במנטליותו ואב לשלושה ילדים.  חנן הוא אשכנזי, קיבוצניק 'אדום', חילוני, מתגורר שנים בקרית אונו, וסב לשלושה נכדים.

המעניין מכל הוא, שלמרות שהמופע מכונה 'גשר ההלכה', לא מדובר במוצר מובנה אג'נדה, המוביל את הצופה לתובנה מסוימת. לוי ויובל משחקים מטקות על הבמה, כל אחד נזרק לאסוציאציות שלו ומשם ממשיך חברו, וכך אפשר לשמוע את חנן ב'פתח לנו שער', 'סוכה ולולב', 'אתם זוכרים את השירים' ו'הדור הבא ישן בחדר הסמוך', ואת ג'קי עם סיפור על בית כנסת, סיפור מהמילואים, עוד אחד מהסדיר ואחד מ'מעורב ירושלמי'. במובן הזה אין כאן חיבור שהוא בשורה, אלא שני אמנים מוכשרים על במה אחת. הצופים קיבלו קצת ערב שירה בציבור וקצת ערב סיפורים סטנדאפיסטי ונהנו.

הקהל בהופעה בה צפינו התחלק ל-80 אחוז חובשי כיפה סרוגה וסורגות כיפה, ול-20 אחוזים של גלויי ראש. אולי מדובר בנתון אקראי, אבל הבדיחות של לוי בהחלט קולעות אל הבטן הרכה של הדתי- הלאומי-מסורתי: החל משקד המרק הענק שצף במרק בישיבה התיכונית, וכלה בחתולה המטפסת על הפרוכת ומסיימת כגלגול של צדיק. הגוזמאות של ג'קי העלו דמעות בעיני הצופים שהתפתלו על הכסא מרוב צחוק.

בשורה התחתונה: ערב של חוויה, שווה גם שווה. ואם אתם מכירים את השירים - הרי שאין כמו לשיר בצוותא, ואם כבר שמעתם בדיחה אחת או שתיים במקום אחר, הרי שלא שמעתם אותן כמו שג'קי מספר.

ofralax@gmail.com