בשבע 318: מיקרוסקופ

עדי גרסיאל, חני לוז, ישראל מידד , כ"ב בחשון תשס"ט

הון-עיתון-אלפרון/ עדי גרסיאל

שדכן העיירה צירף אליו יום אחד מתמחה, על פי הבדיחה היהודית. השדכן הסביר לו את כל התורה על רגל אחת: "מה שאני אומר, תגזים". כשהגיעו לביתו של הבחור המיועד פתח השדכן בתיאור מעלותיה של הבחורה: "היא ממשפחה טובה". "מה זה טובה", החרה אחריו המתמחה, "אבא שלה רב חשוב, הדוד שלה הוא פרופסור באוניברסיטה". "הם גם עשירים", הוסיף השדכן. "מה זה עשירים", אמר המתמחה, "כשהפריץ צריך הלוואה הוא בא אליהם". "יש רק בעיה קטנה", חתם השדכן, "יש לה חטוטרת". "מה זה חטוטרת – הר תבור", הגזים המתמחה.

לפעמים נדמה שהתקשורת הישראלית עובדת בדיוק באותה שיטה של שוליית השדכנים. בהבל פה היא מעלה אנשים ל'צמרת', רק כדי להוריד אותם בבת אחת לארץ בחבטה אדירה. במשך שנים, למשל, דיווחה העיתונות הכלכלית על הטייקונים הישראלים המצליחנים: על הפרויקטים השאפתניים שלהם בניו-יורק, לאס ווגאס ומוסקווה, על המטוסים הפרטיים שלהם והארמונות שבנו לעצמם. ופתאום, בלי שום אזהרה, הטון השתנה באחת: כל יום מביא איתו עוד מפעל שקרס, עוד ירידה במניות הטייקונים ודיבורים על פשיטת רגל וניהול עסקי קלוקל.

השיטה הזו עובדת יפה גם כשמדובר על 'טייקונים' מסוג אחר. האלפרונים, למשל, שכמעט הפכו למשפחת קנדי של הפשע הישראלי זכו לחשיפה נרחבת במשך שנים ואפילו הצטלמו לסדרת טלוויזיה. הירצחו של יעקב אלפרון גרר סיקור של עשרות עמודים בעיתוני השבוע וכותרות מתלהמות כמו 'מי הבא בתור', 'פסגת הפשע' ו'היורש?'.

מסקנה: התלונות שנשמעות כנגד היחס התקשורתי המוגזם כלפי משפחות הפשע מוצדקות, אך מי שמשלה את עצמו שהן יועילו, יתאכזב בסיבובים הבאים. בפלילים כמו בכלכלה, עיתונות כמנהגה נוהגת.

רצח בתל אביב, שקט בשומרון/ חני לוז
    
כשאנשי תקשורת מדברים על סוגיית הבית בחברון וקוראים לה "בית המריבה", הם לא משקפים מציאות אלא יוצרים אותה.  מעניין שאף אחד מהשדרנים לא טרח לקשר את היארצייט הפחות נכון-פוליטית, שחל לאחרונה, של הרוגי הקרב בציר קרית-ארבע - מערת המכפלה, כולל אל"מ דרור ויינברג הי"ד וחברי כיתת הכוננות של קרית-ארבע חברון. באותו קרב, לפני שש שנים, נהרגו 12 איש, והוא היווה את התמריץ לרכישת הבית ואיכלוסו. כמו עדר, נאלמות פיותיהם של קובעי סדר היום בפני זכויות הקניין וערכי השוויון בפני החוק. איפה התקשורת שמצהירה על עצמה כמגן האזרח הקטן נגד עוולות שלטוניות?

לעניין אחר באותו עניין: בצפון תל אביב נרצח יעקב אלפרון, כשעה לאחר שבכפר פונדוק שבשומרון ביצעו ערבים שוד מזוין בו כמעט נרצח יהודי, שבסך הכל רצה לממש את הדו-קיום ולקנות בחנויות של ערבים. הנפגע מהשומרון הועבר במצב בינוני לבית החולים, ובתקשורת – שקט, בלי איזכור באף מהדורת חדשות מרכזית בטלוויזיה. חיסול אלפרון צבעוני יותר, זה נכון. אך האם בזמני הרגיעה, כשגורמים אינטרסנטים מהשמאל יבשלו עוד עילה לפסטיבל צדקני על "הסלמה באלימות המתנחלים", האם יזכור מישהו  ש"כלב נשך אדם" עדיין מתרחש יום יום נגד אותם 'מתנחלים'?

ולסיום – פולו אפ על שבוע שעבר: לפני כשבועיים נערכה פגישה של פעילים מחברון ויו"ש עם מנהל חדשות 10, בעקבותיה הוחלט שהכתב לענייני ירושלים, מאיר ברדוגו, יסקר את המתיישבים ולא אור הלר, הכתב הצבאי-בטחוני. הלר, כפי שפורסם פה בטור שעבר, הוכיח קו ברור ועקבי של עוינות לציבור ה'מתנחלים' תוך אימוץ וקידום טענותיהם של ארגוני השמאל הקיצוני.

מתאזנים/ ישראל מידד

* על עורכת הדין ציפי חוטובלי, שהיתה חברה בצוות 'מועצת החכמים' בערוץ 10: "דבריה הישירים ב'מועצת החכמים' הכעיסו את תומכיו של אהוד אולמרט ואת אנשי קדימה והעבודה.  במשך שנתיים הופעל עלי לחץ רצוף מחוגים אלה להדיחה. בכמה עימותים לשוניים נאלצתי לומר ליוסף (טומי) לפיד כי אם יעלה בידו לשכנע את הנהלת ערוץ 10 להדיחה – אתפטר עימה".
 
דן מרגלית, "נתניהו זכה, אני הפסדתי", ישראל היום, 13.11.2008

* על אהוד אולמרט: "מה בדיוק העיר את ראש הממשלה מתרדמת השלטון שנפלה עליו?  התשובה פשוטה: התיקים הפליליים... אנשים שאינם מורגלים להיחקר, מחפשים לקראת משפטם את תמיכת מחנה השמאל.  השמאל, מבחינתם, שולט בעמדות מפתח בתקשורת ומצויים בו עיתונאים הנגועים בשחיתות ערכית...לעיתונאי השמאל יש כביכול השפעה על מערכת אכיפת החוק. אריאל שרון שהיה במצוקה... בחר באותה דרך מילוט והצליח, ואולמרט הולך עכשיו בעקבותיו...".
 מרדכי גילת, "איך הפך אולמרט לשמאלן", ישראל היום, 12.11.2008

נחמד שיש תקשורת שנקראת כאמינה, הוגנת ומאוזנת. לא?

* ו'הארץ' מופתע. המדינה איננה מתנהלת לפי תכתיביו. הנה כותרת מהעיתון מיום 17.11.2008: "למרות הפרסום ב'הארץ': הרב הצבאי – נמשיך להנחיל 'תודעה יהודית' לחיילים". למרות? בכירי העיתון ממש לא תופשים איך יכול להיות שהרב הצבאי הראשי אינו מציית לפקודתם.
 
לאן נעלמו הסקרים/ עדי גרסיאל

בשבועות האחרונים, כך נדמה, הפסיקו להתפרסם סקרים לקראת הבחירות לכנסת. פרופ' יצחק כ"ץ ממכון 'מאגרי מוחות' אמר ל'בשבע', כי הסיבה לכך היא שלאחרונה התמקדו הסוקרים  בבחירות המקומיות בפריימריז של המפלגות הגדולות. בנוסף, הוסיף כ"ץ, הכישלון של הסקרים בפריימריז לראשות 'קדימה' גרם להם להנמיך מעט פרופיל.

אבל להימנעות הזו יכול להיות גם הסבר אחר: החשש בחלקים גדולים בתקשורת מפני המומנטום שהליכוד צובר ושהסקרים המפרגנים עלולים להגביר אותו. אם התיאוריה הזו נכונה, סקרים שמחמיאים לימין יוצנעו וכאלה שבהם השמאל מוביל, או לפחות צובר תאוצה, יובלטו. אנחנו מבטיחים לעקוב.

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

שר התרבות ראלב מג'דלה תקף את כוונת האוצר לאפשר פרסומות בכבלים ובלווין. במכתב שהעביר למועצת הרשות השנייה הביע מג'דלה את תמיכתו במאבק של מועצת הרשות השנייה נגד האוצר בסוגיה זו. כך דיווח אתר אנרג'י

צלמים שנכחו בעת הלווייתו של יעקב אלפרון נחשפו לאיומים ולניסיונות תקיפה, ככל הנראה מצד מקורבי המשפחה. אחד הצלמים אמר לאתר 'וואלה!' כי "לא היו מכות אבל היו איומים והיה הרבה פחד באוויר".

העיתונאי חנוך דאום הודיע השבוע כי הוא עוזב את ערוץ 10. דאום, שהוא גם בעל טור בידיעות אחרונות, שימש בערוץ כיועץ למנכ"ל ועורך התוכנית 'היום שהיה'.